אי.בי.אי: נאוויטס מקבלת אפסייד של 38.5%
בית ההשקעות אי.בי.אי מתחיל לסקר את שותפות חיפושי הנפט והגז נאוויטס פטר יהש 0.43% עם המלצת תשואת יתר ומחיר יעד של 19.3 שקלים למניה - אפסייד של 38.5% על שער הבסיס של יחידות ההשתתפות הבוקר. לדברי לירן לובלין מנהל מחלקת המחקר של IBI, "פרויקט שננדואה מהווה פוטנציאל הצפת ערך משמעותי לעתיד השותפות".
"הנכסים המפיקים של נאוויטס מהווים בסיס לשווי השותפות כפי שהוא מגולם בשוק בעוד פרוייקט שננדואה מהווה פוטנציאל הצפת ערך משמעותי לעתיד השותפות. אנו סבורים כי למעט הנכסים הקיימים היכולת של הנהלת השותפות להוציא לפועל רכישות של נכסים נוספים נוכח הנגישות לשוק ההון והיצירתיות הפיננסית והניהולית ימשיכו להוות מנוע צמיחה לפעילותה של השותפות. ניתן לומר באופן מופשט כי במחיר המניה היום בשוק ניתן לקנות את החשיפה למאגרים באקסקין ונצ'ס במחיר הוגן בעוד שננדואה ובאקסקין דרום מהווים אופציה זולה במחיר נמוך באופן משמעותי מהפוטנציאל הגלום בה" כותב לובלין.
מבנה ההחזקות בשותפות
מקור: IBI
יחידות ההשתתפות של נאוויטס פטרוליום הציגו מאז ההנפקה בסוף 2017 תשואה של כ-100% וזאת, להערכתו של לובלין, בעיקר הודות ליכולת של ההנהלה להוציא לפועל עסקאות מורכבות בעלות פוטנציאל תשואה מרשים. לדבריו, פרויקט באקסקין היה הראשון של השותפות ומלבד התרומה המשמעותית שלו לתזרים ולשוויה של המניה גם פרץ מחסום תודעתי מול שוק ההון שהחל לתת את אמונו ביכולתה של ההנהלה להמשיך ולייצר ערך מפרויקטים נוספים.
העבר מרשים – העתיד ורוד
לדברי לובלין, הנכסים המפיקים של נאוויטס - באקסקין צפון ונצ'ס - מהווים בסיס לשווי השותפות כפי שהוא מגולם בשוק בעוד פרויקט שננדואה ובאקסקין דרום מהווים פוטנציאל הצפת ערך משמעותי לעתיד השותפות. "אנו סבורים כי למעט הנכסים הקיימים, היכולת של הנהלת השותפות להוציא לפועל רכישות של נכסים נוספים נוכח הנגישות לשוק ההון והיצירתיות הפיננסית והניהולית ימשיכו להוות מנוע צמיחה לפעילותה של השותפות", כותב לובלין.
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצמיחה הצפויה בקצבי ההפקה מהמאגרים בשנים הקרובות (ללא באקסקין דרום)
מקור: IBI
מקור: IBI
רגע לפני פריצה נוספת
במקביל להאצת ההפקה מהנכסים הקיימים בבית ההשקעות סבורים כי נקודת הזמן הנוכחית עשויה להוות קפיצת מדרגה נוספת בפעילותה של נאוויטס שכן החלטת השקעה בפרוייקט שננדואה נמצאת מעבר לפינה ועסקאות נוספות כמו הנכסים היבשתיים בטקסס שצפויות להציף ערך לשותפות נמצאות בצנרת.
- 4.YL 04/12/2019 13:35הגב לתגובה זולדעתי מי ש **אוכל לבד כמוצהר ב יסוד החברה*** איזו סיבה יש להשקיע במניה????? כמו שנאמר מי שאוכל לבד........מעל לסביר ש....לבד
- 3.טלטל=0 15/11/2019 14:30הגב לתגובה זוגז טבעי שכונת הפארק צפויה להיות הראשונה בבאר שבע שתחובר לגז טבעי. החיבור לגז יתאפשר באמצעות קו חלוקת גז טבעי של חברת "נגב גז טבעי בע"מ" המגיע ישירות ממאגר תמר, ומחבר את העיר למערכת הארצית. הדבר שיחסוך לתושביה עלויות ניכרות וכמובמן ימנע את הצורך בהטמנת צוברי גז לכל בניין בנפרד.
- 2.טלטל=0 15/11/2019 14:29הגב לתגובה זוגז טבעי שכונת הפארק צפויה להיות הראשונה בבאר שבע שתחובר לגז טבעי. החיבור לגז יתאפשר באמצעות קו חלוקת גז טבעי של חברת "נגב גז טבעי בע"מ" המגיע ישירות ממאגר תמר, ומחבר את העיר למערכת הארצית. הדבר שיחסוך לתושביה עלויות ניכרות וכמובמן ימנע את הצורך בהטמנת צוברי גז לכל בניין בנפרד.
- לילי 25/11/2019 08:29הגב לתגובה זוניגודי עניינים במשק האנרגיה מונעים חיבורי גז . מצער שקצב חיבור מדינת ישראל לגז נמוך עד כדי עמידה במקום . ניגודי עניינים במשק האנרגיה מונעים חיבורי גז . זה מחייב ועדת חקירה ממלכתית .
- 1.kj 15/11/2019 14:28הגב לתגובה זוחחחח הכל שחיתות
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
