חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)  חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.

במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט  ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.

שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.

קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.

• לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
• חברות הנפט SOCAR ו-BP יקדחו בישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

בזמן שהעולם כולו מאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות, ישראל מוצאת עצמה מפגרת מאחור. כיום, שיעור האנרגיה המתחדשת במשק עומד על כ־15% בלבד, מתחת ליעד הביניים של 20% שנקבע לשנים האחרונות. השאלה המרכזית: האם נצליח לעמוד ביעד של 30% עד שנת 2030, נדונה בהרחבה בפאנל בכנס התשתיות והאנרגיה של ביזפורטל, בהשתתפות דן גבע, סמנכ"ל פיתוח עסקי בפאוורג'ן, כינרת דהן גרנית, מנהלת אגף אנרגיות מתחדשות במשרד האנרגיה, עומרי דוד, מנהל אגף ההסדרה ברשות החשמל, וד"ר ברכה חלף, מייסדת משותפת בקרן גראוויטי קליימט.

"זה לא מותרות אלא ביטחון לאומי"

"המחויבות ל-30% אנרגיה מתחדשת היא לא פריבילגיה, אלא חלק מביטחון ישראל. גז טבעי הוא משאב אדיר, אך אסור לשים את כל הביצים בסל אחד. ביזור מקורות האנרגיה הוא צו השעה", ציינה דהן גרנית. לדבריה, הדרך לשם כוללת הרחבת ייצור חשמל מאנרגיה סולארית על גגות וקרקעות, פיתוח תחום האגרו־סולאר, השקעה במחקר וחדשנות טכנולוגית ושדרוג רשת החשמל. 

דוד מסביר כי ישראל נמצאת כבר מספר שנים בעידן של תחרות בשוק האנרגיות המתחדשות: "עברנו ממודלים של תעריפים קבועים, שבהם הציבור שילם על המתקנים, למודלים תחרותיים. היום, איתותי הביקוש מהצרכנים עצמם יוצרים את התמריץ ליזמים. התחרות היא שמניעה את השוק". עם זאת, הוא מזהיר כי צוואר הבקבוק המרכזי הוא רשת ההולכה והחלוקה: "הרשת תוכננה להיות ריכוזית. היום הצרכנים הם גם יצרנים. צריך להשקיע כ־40 מיליארד שקלים בפיתוח רשת מודרנית, ובמקביל לנצל את הקיימת באמצעות חדשנות ואגירה".

• השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
• אקונרג’י: גיוס מוסדי, כניסה לגרמניה ותשואות עודפות בשוק האירופי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"חייבים רגולטור אחד שירכז את הכול" 

גבע מתאר את האתגרים מהשטח: "כדי שיקום פרויקט אנרגיה נדרשים שני תנאים: קרקע ותשתית. הבעיה מתחילה בריבוי הרשויות. יזם נאלץ לעבור בין ועדות, משרדים ורגולטורים רבים. אנחנו קוראים להקמת גורם אחד שירכז את כל התהליך. אחרת, הבירוקרטיה חונקת".