איתמר רוכשת טכנולוגיה מאושרת FDA ונכנסת לשוק שיגלגל 2 מיליארד ד'
חברת הטכנולוגיה הרפואית איתמר הדואלית רוכשת טכנולוגיה ונכסים של Spry Health האמריקאית, המפתחת מערכת שאושרה ע"י ה-FDA לניטור רפואי מרחוק. לא דווח על סכומים בעסקה, אולם על פי הערכות מדובר בכמה מיליוני דולרים, שכן הכנסות Spry מוערכות בכ-4 מיליון דולר בשנה - כ-10% מהמחזור הצפוי של איתמר ב-2020. באיתמר מעריכים שהעסקה תסייע להם להכניס לשוק כבר ב-2022 מכשיר לניטור מתמשך מרחוק (RPM) של דום נשימה בשינה - תחום הצפוי לגלגל 2 מיליארד דולר עד 2027.
איתמר מדיקל מפתחת מכשירים לא פולשניים המסייעים לאבחון וטיפול בהפרעות נשימה בשינה. בעוד שהפיתוח של איתמר, מכשיר הקרוי WatchPAT המולבש על אצבע המטופל ומאפשר אבחון חד-לילי, הטכנולוגיה של Spy תביא איתה את האפשרות לנטר גם את ההשפעה המצטברת וארוכת הטווח של מחלת דום נשימה בשינה ולחלץ ממנה תובנות.
באיתמר אומרים כי כך יוכלו להרחיב את נוכחתם בשוק האבחון של דום נשימה חסימתי בשינה (OSA), וכן לנהל מחלות לב וכלי דם (קרדיו-וסקולריות) חופפות ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). השוק העולמי של ניטור מתמשך מרוחק הוערך בשנת 2019 בכ-800 מיליון דולר, כשצפון אמריקה מייצגת את החלק הגדול ביותר מהשוק העולמי, כ-38%, בעיקר בשל עלייה במחלות קרדיו-וסקולריות.
"מחקרים עדכניים הראו כי 50% עד 80% מהחולים במחלה קרדיו-וסקולרית הכוללת יתר לחץ דם, שבץ, הפרעות קצב או אי ספיקת לב – סובלים מדום נשימה בשינה משמעותי", ציין ד"ר דן בן סימון, מנהל רפואי ב-Moses Cone Health, "וכן כי סובלים מדום נשימה בשינה לא מטופלת צפויים לתוצאות גרועות יותר הכוללות יתר לחץ דם לא מטופל, פרפור פרוזדורים וסיכויי תמותה גבוהים יותר".
- מריוס נכט מוביל השקעה של 16 מ' ד' בביוג'נסל
- אקזיט לאיתמר: נמכרת בכ-540 מ' ד' ובפרמיה של 50% ל-ZOLL
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנרכשת Spry Health צמחה באקסלרטור בשיתוף אוניברסיטת סטנפורד והוקמה ב-2014. החברה מפתחת פתרונות בריאות דיגיטלית לטיפול בחולים כרוניים במטרה לשפר את איכותו ולהוריד את העלויות.
איתמר נסחרת בכמיליארד שקל, מה שהופך אותה לחברת המכשור הרפואי הישראלית הגדולה ביותר במונחי שווי שוק. מתחילת ינואר המניה שלה עלתה ב-4%, וב-2020 עולה עלתה בכ-50%. באחרונה פרסמה החברה תוצאות מקדמיות לשנת 2020, לפיהן ההכנסות צפויות להסתכם ב-40.8-41.1 מיליון דולר - גבוה ב-31% מב-2019, או ב-35-36% בנטרול של עסקה חד פעמית בהיקף מיליון דולר שבוצעה במהלכה.
- 2.שלום 04/02/2021 01:39הגב לתגובה זומאמין במנייה, מאמין שהיא תעלה בקרוב ותפרוץ את שער ה - 300, ומשם השמיים הם הגבול!
- 1.איש ש 12/01/2021 14:25הגב לתגובה זומאמין שבקרוב תתחיל לתת ריצה אמיתית למעלה.סבלנות הנייר הזה פשוט לא מתומחר נכון שיבינו את הפוטנציאל שלה היא תרוץ חזק.ג.נ אני בפנים כבר ולא משחרר אותה
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיהמבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים
היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"
מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45% הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".
בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק
הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס.
על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.
בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול
ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.
לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של
2.3%-3.3%. הבטי המימון.
שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה
ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה
העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
