איתמר מדיקל
צילום: איתמר מדיקל

איתמר מדיקל עולה ב-6% ברקע צפי לצמיחה של 30% בסיכום 2020

חברת הטכנולוגיה הרפואית שנסחרת בת"א ובנאסד"ק פרסמה תוצאות מקדמיות לרבעון האחרון של 2020 ולשנה כולה: ההכנסות מוערכות בכ-13 מיליון דולר ו-41 מיליון דולר, בהתאמה
איתי פת-יה |

חברת הטכנולוגיה הרפואית איתמר הדואלית שפיתחה מערכת המסייעת לאבחון הפרעות נשימה בזמן השינה, עולה בכ-6% לאחר שהחברה מפרסמת תוצאות מקדמיות לרבעון האחרון של 2020 ותחזיות טובות לשנה כולה. ההכנסות ברבעון הרביעי צפויות לצמוח בכ-28% ל-12.5-12.8 מיליון דולר, ובכל 2020 צפויות לצמוח בכ-31% ל-40.8-41.1 מיליון דולר.

 

ההכנסות מ-WatchPAT, מוצר הדגל של החברה, המסייע באבחון הפרעות נשימה בשינה, צפויות להסתכם ברבעון הרביעי של 2020 ב-12-12.3 מיליון דולר, צמיחה של 32-35% בהשוואה ל-9.1 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2019. החלק הגדול מגיע מארצות הברית, שם מכירות המוצר הכניסו ככל הנראה ברבעון הרביעי 10-10.3 מיליון דולר, צמיחה של  36-40%.

כאמור, ב-2020 כולה ההכנסות של איתמר מדיקל מוערכות ב-40.8-41.1 מיליון דולר - גבוהות ב-31% מב-2019, או ב-35-36% בנטרול של עסקה חד פעמית בהיקף מיליון דולר שבוצעה במהלכה.

"בהמשך לרבעון השלישי החזק שחווינו, מגמת הצמיחה נמשכה גם ברבעון הרביעי, בעיקר הודות לעסקי השינה בארה"ב מלקוחות קיימים וחדשים. אנו ממשיכים להאמין כי המעבר לטיפול ביתי מאיץ את יישום התוכניות שלנו להנגיש לרבים מבין 80% מהחולים הלא מאובחנים, המוערכים כסובלים מדום נשימה בשינה בארה"ב ובשאר חלקי העולם", ציין גלעד גליק, נשיא ומנכ"ל איתמר מדיקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.