לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 

• ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
• ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

המסחר צפוי להיפתח היום במגמה שלילית ברקע הירידות בוול סטריט, שמחזירים את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי של כ-0.8%. לפני התמונה הכוללת, אי אפשר שלא לדבר על נייס נייס 0%  שחוזרת עם פער שלילי של כ-10%, אחרי שנפלה אתמול בוול סטריט ברקע פרסום תחזיות מאכזבות, ורשמה שפל נוסף. רק כדי להמחיש את הירידה, המניה ירדה משיא של כ-320$ בשנת 2021, והיום קרובה מתמיד ל-120$ למניה, רמות שהמניה ביקרה בהן רק בתקופת הקורונה, אחרי איבוד של יותר מ-60% מערכה מהשיא. נייס סיפקה תחזית שממחישה למה המניה נראית "זולה" על הנייר: החברה עצמה מעריכה שחיקה ברווחיות בשנים הקרובות, הרווח התפעולי אמור לרדת מ-31% ב-2025 לכ-25%–26% ב-2026, ורק ב-2028 להתייצב סביב 27%, הרבה מתחת לציפיות השוק המוקדמות ל-30%. גם שיעור תזרים המזומנים החופשי יישאר נמוך יותר מהצפי המוקדם. במקביל נייס מעלה הילוך בהשקעות ב-AI וצופה שהכנסות התחום יכפילו את עצמן למיליארד דולר, אך המשקיעים רואים את המחיר שהוא שחיקה בשורה התפעולית. זה בדיוק מה שהדגשנו בחודשים האחרונים, שהירידות החדות במניה לא מקריות ושמכפיל נמוך לא בהכרח הופך אותה להזדמנות אוטומטית; השוק לרוב מתמחר במדויק את הסיכון שבשנים של רווחיות נמוכה יותר ואת אי-הוודאות לגבי היכולת של נייס להפוך את מהפכת ה-AI ממנוע איום למנוע צמיחה אמיתי. נייס נופלת ב-9% - צופה ירידה ברווחיות

וזה לא משהו ששייך לנייס בלבד, חברות נוספות עשויות להיפגע ממהפכת ה-AI, הן בשורת הרווחים והן בשורת ההכנסות, ועל המשקיעים להבין מי מובילה את המגמה, ומי תנסה להדביק את הפער.

בצד הארביטרז', מלבד נייס, טבע טבע 0%   וטאואר טאואר 0%  חוזרות עם פער שלילי של כ-3% כל אחת, ואלביט אלביט מערכות 0%  עם 1.7%.

• הבנקים ירדו 1.5%, הביטוח עלה ב-0.9%; אלביט זינקה 7%
• חשבתם שאין שער דולר ביום ראשון? טעיתם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בצד הגיאופוליטי, אתמול התקבלה החלטת מועצת הביטחון לאמץ את היוזמה האמריקנית לפירוז עזה ולהקמת מנגנון בינלאומי לייצוב הרצועה, אשר מוסיפה רובד חדש של אי ודאות לשוק המקומי. מצד אחד, עצם קידום מתווה בינלאומי מפחית במעט את פרמיית הסיכון האזורית, במיוחד כל עוד רוסיה וסין נמנעו ולא הטילו וטו. מצד שני, ההתנגדות של חמאס לפירוז מלא, יחד עם המחלוקות הפנימיות בישראל סביב עקרונות התוכנית, מזכירים לשוק שמדובר בתהליך ארוך, מורכב ורחוק ממימוש. עבור המשקיעים זה אומר שהסדר עשוי להיתפס חיובי, אבל ללא שינוי מהותי בשטח, התנודתיות סביב הנושא הביטחוני צפויה ללוות את השוק גם בתקופה הקרובה.