פורסם לראשונה ב-22:05 ב-28.03.12

שותפויות חיפושי הגז והנפט מקבוצת דלק, אבנר ודלק קידוחים, פועלות להעביר את המסחר במניותיהן לבורסה בחו"ל ולהכניס שותף חדש למאגר 'לוויתן' - עד סוף השנה.

העברת המסחר במניות לאחת מהבורסות המובילות בחו"ל (לונדון, ניו יורק או הונג קונג) הינה חלק מתוכנית אסטרטגית מתוך כוונה להיסחר במקום בו הרגולציה יותר קלה וקיימת קירבה למקורות מימון. למרות ששלוש הבורסות על השולחן ע"פ הערכות החברות יפעלו השותפויות להירשם למסחר בלונדון או בניו יורק ולא בהונג קונג.

בדוחות הכספיים של דלק קידוחים שפורסמו הלילה (ה'), נכתב "לאור השינויים הרגולטוריים והאתגרים העומדים בפניה, בוחנת השותפות יחד עם אבנר אפשרויות לשינויים מבניים וכן בוחנת השותפות את האפשרות להירשם למסחר, או לרשום את נכסיה כולם או חלקם למסחר, בבורסה נוספת בעולם המתאימה יותר לפעילות חיפוש, הפקה וייצוא של גז טבעי ונפט".

ל-Bizportal נודע, כי השותפויות כבר ניהלו מספר פגישות עם בנקי השקעות וגורמים שונים בעיקר בלונדון והאופציה המועדפת על הקבוצה היא ביצוע הנפקה ראשונית בלונדון (IPO) לאחר שדלק קידוחים ואבנר יאוחדו לחברה אחת. במידה ובעלי המניות באחד העם יאשרו את ההצעה הם צפויים להחזיק בסופו של המהלך בניירות של החברה בבורסה החדשה.

שותפויות דלק קידוחים יהש ואבנר יהש יזדקקו בשנים הקרובות להון גדול לפיתוח מאגרי 'תמר' ובעיקר 'לוויתן'. בקבוצה מאמינים כי רישום בחו"ל יקרב את השותפויות למקורות מימון שיאפשרו לגייס כספים לחברה לצורך פיתוח המאגרים והמשך התרחבות.

בנוסף, הנפקה בחו"ל תעמיד את השותפויות לצד חברות דומות המחזיקות במאגרי גז ונפט ועשויה למקסם את הערך בהן נסחרות השותפויות ע"י חשיפת הפעילות שלהן למשקיעים זרים המכירים היטב את ענף האנרגיה העולמי. כך לדוגמא בעוד חברות ציבוריות בבורסה בלונדון נסחרות במכפילים של כ-75% מהערך הנכסי הנקי (NAV) בארץ מתומחרות השותפויות בפחות מ-50% מה-NAV.

שותפות אבנר מוחזקת ע"י בשיעור של 46.6% ע"י דלק אנרגיה ובשיעור של 9.11% ע"י דלק קבוצה ישירות. באופן דומה דלק קידוחים מוחזקת בשיעור של 50.1% ע"י דלק אנרגיה ו-19.05% ע"י קבוצת דלק. נזכיר, כי תשובה פעל למחיקת דלק אנרגיה מהמסחר אך המהלך נכשל וכיום מחזיקה דלק קבוצה ב-86.7% מדלק אנרגיה.

שותף אסטרטגי יצטרך ל'לוויתן'

בעקבות גילוי רזרבות הגז המשמעותיות במאגרי "תמר" ו- "לויתן" ובתגליות נוספות ובשל הפוטנציאל הקיים בשטחי האקספלורציה הנוספים שבהם פועלות השותפות האופציה העקרית שלהן היא מסחור הגז ושיווקו בארץ ובשוק הבינלאומי. בדוחות נכתב, כי השותפויות בוחנות, בין היתר, את האפשרות לייצוא הגז בשתי דרכים עיקריות: צנרת; ניזול הגז ושינועו במצב נוזלי (LNG) במיכליות ייעודיות.

בהמשך לכך החלק השני המעניין בדוחות - הכנסת שותף אסטרטגי לרשיונות 'לוויתן', זאת לאור מורכבות הפרויקטים וההשקעות הגדולות הנדרשות לצורך פיתוחם. מדובר במהלך אליו הולכות השותפויות ביחד עם נובל אנרג'י המחזיקה בכ-40% מהזכויות בתגלית בה יש 17 טריליון רגל מעוקב (TCF) של גז טבעי. בתחילת פברואר נובל מסרה כי היא מתכננת להכניס את השותף תוך 6-9 חודשים, קרי עד סוף 2012.

"לאור הידע והניסיון, היכולות הטכניות וההנדסיות הספציפיות, הגישה לשווקי היעד, וההשקעות המשמעותיות הנדרשות לשם הקמת תשתית ייצוא, בוחנת השותפות, לרבות בשיתוף עם שותפיה בפרויקט 'לויתן', אפשרויות להשקעה של גופים אסטרטגיים בנכסיה השונים ולשיתופי פעולה עמם באופן שיאפשר לה, בין היתר, לקדם פיתוח פרויקטים ליצוא גז טבעי, להמשיך ולשמור על מובילותה בתחום פעילותה וכן לתרום להמשך צמיחתה", נכתב בדוחות.

56% צמיחה במכירות

הכנסות דלק קידוחים ממכירות גז טבעי בשנת 2011 הסתכמו ב-184.3 מיליון דולר - גידול של 56% בהשוואה ל-2010. ביחס ישר התמלוגים לשותפים ולמדינה זינקו בכמעט פי 2 ל-42.6 מיליון דולר. השותפות רשמה רווח מפעולות רגילות של 84.5 מיליון דולר ובשורה התחתונה של 70 מיליון דולר.

בראייה רבעונית, רווחי השותפות ברבעון הרביעי של שנת 2011 טיפסו לכ-16 מיליון דולר, לעומת סך של כ-6.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווחיות של השותפות בשנה כולה וברבעון הרביעי בפרט נבע בעיקר מהפסקת אספקת הגז המצרי לישראל מצד EMG בשל הפיצוצים החוזרים ונשנים בצנרת הגז בסיני.

באופן דומה, שותפות אבנר רשמה זינוק בהכנסות השנתיות לסך של 166.25 מיליון דולר והרווח בשורה התחתונה עמד על 67.8 מיליון דולר. ברבעון הרביעי הסתכמו הכנסות השותפות ב-34 מיליון דולר והרווח עמד על 15.4 מיליון דולר.

הכנסות השותפות דלק קידוחים ואבנר נובעות רק מפרויקט 'ים תטיס' בו במהלך החודשים האחרונים חלה ירידה משמעותית ביכולת הפקת הגז, שכתוצאה ממנה צומצמה ספקת הגז הטבעי מהמאגר ללקוחות בפרויקט ים תטיס. ההפחתה בלחץ המאגר גרמה לשקיעה בהיקף גדול מן הצפוי של שכבות קרקע מעל המאגר ומתחת לפלטפורמת ההפקה. שקיעת שכבות הקרקע גם תרמה לפגיעה ואף לאיבוד יכולת ההפקה בחלק מקידוחי ההפקה.