דז Dazz
צילום: נתנאל טוביאס

סטארט-אפ הסייבר הישראלי דאזז גייס 60 מיליון דולר

החברה הוקמה לפני עשרה חודשים בלבד, וכבר מגייסת עשרות מיליוני דולרים

נתנאל אריאל | (3)

דאזז (DAZZ) סטארט אפ סייבר שהוקם לפני עשרה חודשים, ופועל בתחום ההגנה על סביבות פיתוח בענן, גייס 60 מיליון דולר מסטיב וורד מאינסייט פרטנרס, אשים צ'נדנה מגריילוק, שרדול שאה מאינדקס ונצ'רס וגילי רענן מסייברסטארטס.

מדובר בגיוס גבוה יחסית לחברות בשלב כה צעיר בחייהן. DAZZ מתכננת לנצל את הכסף שגייסה כדי להרחיב את צוות הפיתוח והמוצר בארץ, ובמקביל לבנות את הארגון בארצות הברית. החברה מעסיקה כיום כ-30 עובדים ורוצה לגייס עוד 70 עובדים בשנה הקרובה.

DAZZ הוקמה על ידי יזמים מתחום אבטחת סייבר והגנה על מעבר לענן בארגונים גלובליים. מרב בהט, המנכ"לית, היא לשעבר משנה למנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, פרשה ממיקרוסופט בסוף 2020 אחרי שכיהנה כ-General Manager בחטיבת אבטחת הענן של מיקרוסופט.

תומר שוורץ הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות, שייסד את Security Response Center של מיקרוסופט בארץ. תומר היה מהמייסדים של ארמיס הפועלת בתחום ההגנה על מכשירים בתחום ה"אינטרנט של הדברים" (IoT) ובעבר ניהל את תחום המחקר בחברת אדאלום, שנמכרה למיקרוסופט.

יובל אופיר, סמנכ"ל פיתוח, הוא לשעבר סמנכ"ל המו"פ של קלארוטי, הפועלת בתחום אבטחת הסייבר תעשייתי. 

 

מרב בהט, מייסדת-שותפה ומנכ"לית DAZZ: "בחרנו לגשת אחרת להגנת סביבות פיתוח בענן. היה לנו חשוב לייצר ערך עסקי ברור, מעבר לערך טכנולוגי, לקבוצות הסקיוריטי והמוצר בארגונים. לפני שכתבנו שורת קוד אחת, השקענו חודשים בהקשבה לעשרות לקוחות ולהבנת האתגרים שלהם".

 

גילי רענן, מייסד קרן סייברסטארטס, הקרן הראשונה שהשקיעה בחברה: "אבטחת ענן היא משימה מורכבת באופן יוצא דופן, לאור כמות מוצרי התשתית וטכנולוגיות ההגנה המעורבים. אני שמח לחבור לצוות המוכשר והמנוסה של DAZZ, שבנה פתרון לשפר את תמונת הסיכון באופן משמעותי, בפשטות וביעילות".

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אלי רוזנבליט 15/12/2021 05:16
    הגב לתגובה זו
    אני גאה בבן שלי עומר רוזנבליט וצוות מייסדי החברה הם מרב בהט (המנכ"לית), שהיתה בכירה בחטיבת אבטחת הענן של מיקרוסופט והמשנה למנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל; תומר שוורץ (סמנכ"ל הטכנולוגיה), שהיה ממייסדי ארמיס ובכיר במיקרוסופט; ויובל אופיר (סמנכ"ל הפיתוח), שהיה בכיר בחד-קרן הסייבר קלארוטי.
  • 2.
    אלי 14/12/2021 21:00
    הגב לתגובה זו
    אני גאה בבן שלי עומר רוזנבליט וצוות מייסדי החברה הם מרב בהט (המנכ"לית), שהיתה בכירה בחטיבת אבטחת הענן של מיקרוסופט והמשנה למנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל; תומר שוורץ (סמנכ"ל הטכנולוגיה), שהיה ממייסדי ארמיס ובכיר במיקרוסופט; ויובל אופיר (סמנכ"ל הפיתוח), שהיה בכיר בחד-קרן הסייבר קלארוטי.
  • 1.
    אלון 14/12/2021 17:36
    הגב לתגובה זו
    המדינה שלנו זקוקה לעוד כאלו
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספראייפון מתקפל, ג'ון פרוספר

יוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?

אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפל

אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.


ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:

החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.

אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב

אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.

לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.

הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.

און גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צאון גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צ
סטארטאפ להכיר

"יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"

שיחה עם און גולן, מייסד ומנכ"ל 4Model

הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מחדרה, נשוי פלוס 2. מהנדס מכונות בהשכלה שלי, כאשר התחלתי בתור מתכנן בתחום הביטחוני. שירתי בשייטת במשך 6 שנים, ואת הפרויקט גמר של התואר עשיתי ביחידה. היום אני מנכ"ל 4Model ובנוסף אני בוחן פרויקטי גמר שהם מסווגים ונעשים עם חיל הים של סטודנטים במכללת אפקה, וזו סוג של סגירות מעגל עבורי כי גם אני למדתי בה.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

כמהנדס, כאשר עובדים על פיתוח חדש, ברגע ששלב התכנון נגמר, צריך לייצר אותו, גם אם בכמויות נמוכות ולשם בדיקת המוצר. בנקודה הזו, הרגשתי שיש מצוקה בשוק. אם הייתי מסיים תכנון תוך ארבעה חודשים, כדי לייצר את המוצר היה לוקח עוד חצי שנה, כי צריך לעבור בין 5 ל-30 קבלני משנה רק כדי לייצר אבטיפוס, כאשר אצל כל אחד מהם אתה הלקוח הכי לא חשוב, וזה חונק הרבה חברות הנדסה.

התחלתי לחפש ספקים בסין, טסתי המון פעמים, יצרתי קשרים עם מפעלים. ראיתי שהייצור שם יעיל ומהיר, ואפשר לעשות את רוב העבודה במקום אחד. אחרי עשר שנים כמתכנן מכאני בעצמי, ובשנת 2022, פתחתי את 4Model.

החברה החלה עם ייצור בסין כאשר הלקוחות הראשונים היו חברות הנדסה וסטודיואים שיצרו מוצרים ונתקלו בבעיית ייצור. כיום אנחנו עובדים עם חמישה מפעלים בסין ובהודו. היום במדינת ישראל יש פיקוח של אפ"י כאשר יש חלקים שמותר לייצר בסין ויש כאלה שאסור, ואנחנו מייצרים בהודו במפעל מאושר תעשייה ביטחונית, כאשר הלקוחות שלי הם ברובן בתחום הדיפנסאפ"י זו מחלקה במשרד הביטחון, והיא הגוף המפקח על הייצור הביטחוני שמכתיב מה מותר ומה אסור. יש רשימה של מדינות שמותר לנו לעבוד איתן ואלו מדינות אסור לנו.

היום, גם מפעלי ייצור מקומיים מדברים על כך שלפני המלחמה או לפני חמש שנים, רק 30% מההלקוחות שלהם היו מהתעשייה הביטחונית ו-70% אזרחית. היום היחס הזה הוא הפוך. היום כשאנחנו מדברים על תעשייה ביטחונית, בין אם על מערכות התקפה או הגנה וציוד נלווה, ואפילו ייצור מדים ונעליים, הכל חווה גידול מטורף וזה הכל חלק מתעשיית הדיפנס.