יותר מ-21 מיליארד דולר הושקעו השנה בסטארט-אפים ישראלים
ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות הסתכמו ביותר מ-21 מיליארד דולר, ונפרשו על פני 695 עסקאות ב-2021, כך לפי דו"ח משרד פירמת עוה"ד הרצוג פוקס נאמן וחברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל.
שווי העסקאות, סבבי הגיוס והתפלגות העסקאות מעידים על שנה פעילה מאוד בתחום הסייבר כמו גם בתחום מדעי החיים. ברבעון השלישי לבדו, חברות גייסו 5.89 מיליארד דולר שנפרשו על פני 177 עסקאות. , וזאת למרות ירידה של 11.6% במספר סבבי הגיוס לעומת השנה הקודמת, אשר הסתכמו ב-695 סבבים בתקופה המדוברת ב-2021.
פעילות המיזוגים והרכישות עלתה גם כן, עם למעלה מ-180 עסקאות בהיקף של קרוב ל-19 מיליארד דולר. הערכות השווי (לפני הכסף) עלו בהתמדה במהלך השנים האחרונות והציגו צמיחה משמעותית ב-2021, בעוד שמספר העסקאות ירד מעט, כלומר שווי פר עסקה גדל משמעותית.
ישנה מגמה גוברת של מגה סבבים (מעל 500 מיליון דולר) בסבבי גיוס כספים. התדירות של סבבי גיוס הפכה גבוהה יותר, כך שחברות רבות מגייסות כיום סכומי כסף גדולים יותר בפערי זמן קצרים יותר בין סבבי הגיוס.
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד שלפני 2021 תשואה של X3-5 נחשבה מוצלחת עבור מרבית המשקיעים, השנה החולפת הניבה למשקיעים תשואות גבוהות יותר, לעיתים אף תשואות של X100. בעוד קרנות הון סיכון ישראליות מגדילות את הפעילות במדינה, ארה"ב הגדילה את חלקה בפעילות הון סיכון בישראל בקצב גבוה יותר.
עו"ד יאיר גבע, שותף וראש מחלקת ההייטק במשרד הרצוג פוקס נאמן, אומר כי: "הזינוק בשנה האחרונה בהשקעות ורכישות בהייטק הישראלי הוא דרמטי, ובא לידי ביטוי באופן משמעותי במספר מגמות. אולי העובדה המרתקת מכולן, היא שהשנה היינו עדים כמעט לראשונה בישראל לסיבובי גיוס ואקזיטים במכפיל חמישים ואף מאה על השווי. היינו, חברות שמגייסות הון, נמכרות או מנפיקות, בשווי שלעיתים גבוה פי מאה משווי הגיוס הקודם. יש לזכור שבעבר הממש לא רחוק, חברה מוצלחת במיוחד הייתה מחזירה לקרנות הון הסיכון פי עשר על ההשקעה. גם משך הזמן להצפת ערך משמעותית התקצר, בעבר זה נמשך כעשור או 12 שנים להגיע למכפילים משמעותיים, היום זה עשוי לקרות כבר תוך 3-4 שנים. במקרים מסויימים, ראינו גם עליות דרמטיות כאלו תוך שנתיים-שלוש".
"אחת מהסיבות לעליית הערך היא כניסתם של שחקנים חדשים לתחום השקעות הון סיכון. משקיעים מוסדיים גדולים שבעבר לא השקיעו בהייטק החלו להקצות אלוקציות מסויימות מהונם להשקעות בסיכון גבוה. הסכומים החדשים שהופנו לתעשייה, גם אם אינם דרמטיים עבור המוסדיים, הם משמעותיים ביותר מבחינה אבסולוטית להון הסיכון, וזה גם בשילוב כניסתן של מגה קרנות כמו אינסייט וטייגר האמריקאיות לשוק הישראלי".
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל: "מפת הסטרטאפים השתנתה באופן משמעותי בשנת 2021 ביחס לשנים קודמות, בעיקר בכל הקשור לשווי החברות בהן הושקעו כספים. השווי הממוצע לכל עסקה עלה משמעותית, בעוד ההשקעות התמקדו בעיקר בסבבים מאוחרים יותר. ניתן למעשה לומר כי שנת 2021 מסמנת את התבגרותו של שוק הסטרטאפים הישראלי כאשר המיקוד של קרנות ההשקעה עבר השנה לסבבים מאוחרים יותר (שלבי ה-scale-up). מ-Startup Nation הפכנו ל -Scale Up Nation עם ההשקעות בסבבי D+ גבוהות יותר בהשוואה לשנה שעברה, ובנוסף אנו מזהים מגמה גוברת של מגה סבבים (מעל 500 מיליון דולר) בסבבי גיוס כספים".
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
