לינקס הישראלית גייסה 12 מיליון דולר בסבב סיד
חברת הסטארט-אפ לינקס (Lynx.MD), שפיתחה טכנולוגיית אנונימיזציה עבור גופים רפואיים, הודיעה על גיוס סיד של 12 מיליון דולר. כספי הגיוס ישמשו את החברה להרחבת פעילות השיווק והמכירות בארה"ב, כמו גם גיוס אנשים בתחומי המו"פ בישראל. בשנה הקרובה לינקס צפויה לשלש את כוח האדם בישראל ובארה"ב. הגיוס התבצע בהובלת הקרן Ventures MizMaa, ,אליה הצטרפו Triventures, UpWest, אמדוקס, New York Life Ventures, iAngels.
לינקס פיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית, המצמצמת את החסמים בגישה לנתונים רפואיים תוך שמירה מוחלטת על פרטיות המטופלים. הפלטפורמה מספקת פתרון ׳קצה אל קצה׳ אשר מאפשר עיבוד נתוני עתק בצורה מהירה ובטוחה לצורך מחקר רפואי ופיתוח אלגוריתמי AI.
בנוסף, לינקס מספקת כלים לשיתוף תוצרים בין חוקרים ויכולות פענוח מידע שיאפשר ביצוע מחקר מגוון המבוסס על מידע אמיתי על שלל סוגיו, מבלי שהמידע יצא משליטת ארגון הבריאות. המוצר של לינקס ניתן לפריסה בארגוני הבריאות בימים בודדים וללא צורך במשאבי IT משמעותיים מצד הלקוח.
לינקס הוקמה בשנת 2019 על ידי יוצאי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, עומר דרור (מנכ"ל) ואופיר פרחי, וכן ד״ר רוברט אייזדורפר והילה נגה. החברה, שמונה כעת כ-20 עובדים, מספקת את שירותיה ללקוחות בישראל ובארה״ב.
- אפלייד מטיריאלס עוקפת את ציפיות האנליסטים - אך התחזית חלשה
- מג'יק עם תוצאות טובות, אבל התחזית מאכזבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עומר דרור, מנכ"ל לינקס אומר כי "היום על מנת לבצע מחקר רפואי איכותי ולשלב מידע ממערכות שונות, ומארגונים שונים, נדרשת השקעת משאבים משמעותית לבניית מנגנוני הגנה ואבטחה, ובמקרים רבים ארגון הבריאות מאבד את השליטה על המידע לחלוטין.
על מנת למזער את הנזק מחשיפה פוטנציאלית של המידע, ארגוני הבריאות מייצרים חסמים משמעותיים בגישה למידע, ובכך מגבילים את היכולת למצות את הערך הגלום בו. המידע שנצבר בארגוני בריאות טומן בחובו פוטנציאל לשיפור איכות הטיפול, מהירות האבחון, והורדת העלויות של מערכות הבריאות. אנחנו בלינקס עושים אינטגרציה של הנתונים ומנגישים אותם בצורה אנונימית לחוקרים" אמר דרור.

פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?
זוכי פרס נובל לפיזיקה: ג'ון קלרק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה
במעגל חשמלי - ומה זה בשפה פשוטה?
ועדת פרס נובל השוודית הכריזה על זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025: ג'ון קלרק (John Clarke) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה (Michel H. Devoret) מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס (John M. Martinis) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי", כפי שהוגדר בהודעת הוועדה הרשמית.
עבודתם הפורצת דרך הדגימה כיצד תופעות קוונטיות, כמו מנהור קוונטי וסופרפוזיציה, מתקיימות לא רק בסקאלה האטומית אלא גם במערכות חשמליות גדולות יותר. צעד זה שינה את הגבול בין הפיזיקה הקלאסית לקוונטית, והניח את התשתית למהפכה במחשוב הקוונטי, חיישנים מדויקים והצפנה בלתי ניתנת לפריצה.
ועם כל הכבוד לחגיגות האקדמיות, ננסה להבין איך עבודתם של החוקרים החשובים האלה אינה רק בגבולות התיאוריה אלא היא סמל להתקדמות מדעית שמתרגמת תיאוריות מופשטות לטכנולוגיות שמעצבות את העולם. ננסה להבין את עבודתו של כל אחד מהזוכים, נדגיש את תרומתו הייחודית, ונראה כיצד השלושה יחדיו יצרו תשתית שכבר משפיעה על תעשיות שלמות.
מהו מנהור קוונטי, ולמה הוא חשוב כל כך?
לפני הקוואנטים עצמם, בואו נסתכל רגע על הבסיס. בפיזיקה הקלאסית, חוקי ניוטון קובעים שכדור שמושלך לעבר קיר יתנגש בו ויחזור. הכדור לא ישבור את הקיר ולא "יחצה" מחסום אנרגטי אם אין לו את האנרגיה הנדרשת לכך. אבל במכניקת הקוונטים, שמתארת התנהגות חלקיקים זעירים כמו אלקטרונים או פוטונים, הכללים משתנים.
- קוואנטום מזנקת ב-25% - בוול-סטריט צופים אפסייד של 67%
- מניות הקוונטים מזנקות: ריגטי דיווחה על מכירות ראשונות ללקוחות עסקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלקיק יכול להיות במצב של גל-חלקיק, מה שמאפשר לו "למנהר", כלומר, לעבור דרך מחסום אנרגטי כאילו הוא לא קיים, בסיכוי קטן אך ממשי. התופעה אמנם נוגדת את ההגיון הפשוט, אבל היא נחקרה לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי מדענים כמו גאורג גמפרט ורונלד דה-בר, ובאמצעותה מסבירים תהליכים טבעיים כמו שרשרת הריאקציות בגרעין השמש או זרימת זרם חשמלי במוליכים.

פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?
זוכי פרס נובל לפיזיקה: ג'ון קלרק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה
במעגל חשמלי - ומה זה בשפה פשוטה?
ועדת פרס נובל השוודית הכריזה על זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025: ג'ון קלרק (John Clarke) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה (Michel H. Devoret) מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס (John M. Martinis) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי", כפי שהוגדר בהודעת הוועדה הרשמית.
עבודתם הפורצת דרך הדגימה כיצד תופעות קוונטיות, כמו מנהור קוונטי וסופרפוזיציה, מתקיימות לא רק בסקאלה האטומית אלא גם במערכות חשמליות גדולות יותר. צעד זה שינה את הגבול בין הפיזיקה הקלאסית לקוונטית, והניח את התשתית למהפכה במחשוב הקוונטי, חיישנים מדויקים והצפנה בלתי ניתנת לפריצה.
ועם כל הכבוד לחגיגות האקדמיות, ננסה להבין איך עבודתם של החוקרים החשובים האלה אינה רק בגבולות התיאוריה אלא היא סמל להתקדמות מדעית שמתרגמת תיאוריות מופשטות לטכנולוגיות שמעצבות את העולם. ננסה להבין את עבודתו של כל אחד מהזוכים, נדגיש את תרומתו הייחודית, ונראה כיצד השלושה יחדיו יצרו תשתית שכבר משפיעה על תעשיות שלמות.
מהו מנהור קוונטי, ולמה הוא חשוב כל כך?
לפני הקוואנטים עצמם, בואו נסתכל רגע על הבסיס. בפיזיקה הקלאסית, חוקי ניוטון קובעים שכדור שמושלך לעבר קיר יתנגש בו ויחזור. הכדור לא ישבור את הקיר ולא "יחצה" מחסום אנרגטי אם אין לו את האנרגיה הנדרשת לכך. אבל במכניקת הקוונטים, שמתארת התנהגות חלקיקים זעירים כמו אלקטרונים או פוטונים, הכללים משתנים.
- קוואנטום מזנקת ב-25% - בוול-סטריט צופים אפסייד של 67%
- מניות הקוונטים מזנקות: ריגטי דיווחה על מכירות ראשונות ללקוחות עסקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלקיק יכול להיות במצב של גל-חלקיק, מה שמאפשר לו "למנהר", כלומר, לעבור דרך מחסום אנרגטי כאילו הוא לא קיים, בסיכוי קטן אך ממשי. התופעה אמנם נוגדת את ההגיון הפשוט, אבל היא נחקרה לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי מדענים כמו גאורג גמפרט ורונלד דה-בר, ובאמצעותה מסבירים תהליכים טבעיים כמו שרשרת הריאקציות בגרעין השמש או זרימת זרם חשמלי במוליכים.