בצלאל סמוטריץ
צילום: ברוך גרינברג

משימתו של סמוטריץ' כשר התחבורה הנכנס - השארת שדה דב

לאחר שנעדר מהפגנה בהשתתפות מאות תושבים נגד סגירת השדה, מצהיר השר החדש לפעול להשארתו: "צריך לדחות את הפינוי בכמה שנים ולהמשיך את הליכי התכנון"

מורן ישעיהו | (16)

לאחר שנעדר אמש מההפגנה נגד סגירת שדה דב, ח"כ בצלאל סמוטריץ' (האיחוד הלאומי) מצהיר על כוונתו לפעול להשארת השדה מתוקף מינויו לשר התחבורה. בריאיון לגל"צ אמר היום אמר כי "צריך לדחות את הפינוי בכמה שנים ולהמשיך את הליכי התכנון. בזמן הזה תימצא חלופה".

במחאה שהתקיימה מול מעונו של ראש הממשלה בירושלים השתתפו מאות מתושבי תל אביב ואילת ותוכנן להשתתף בה גם סמוטריץ' שנועד באותה עת עם נתניהו עצמו לגבי מינויו כשר התחבורה. בתגובה לכך אמר: "אכן בהפגנה לא הצלחתי להשתתף עקב פגישתי עם רה"מ, אבל נעשה הכל בעזרת השם כדי ששדה דב לא ייסגר. מעמדת שר התחבורה יש לי אכן אחריות גדולה יותר ואשתדל בלנ"ד לעמוד בה". 

מי שכן נכח בהפגנה הוא ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, שכבר התבטא בחריפות נגד המהלך בשבוע שעבר בטענה כי השדה משמש כתחנה המרכזית של האילתים. הוא אף הכריז על פרישתו מסיעת הליכוד המובילה לטענתו "מהלך מחפיר וכוחני שכזה" (לכתבה המלאה).

על רקע הגברת הלחצים כנגד סגירת השדה אמרו מנהלי הגוש הגדול כי "תמוה שגורמים הפועלים באופן נחרץ למען שלטון החוק, בוחרים כעת להצטרף למאבק פוליטי ערב בחירות, ולהתעלם באופן שיטתי מההחלטה על פינוי שדה דב שנקבעה, בין היתר, בהחלטות ממשלה ובחקיקה ועוגנה בפסקי דין בבג"צ שדן לעומק בכל ההבטים כולל אלה להם טוענים המתנגדים עתה ודחה אותן עוד בשנת 2016".

עוד טענו המנהלים לשימוש ציני בתושבי אילת. לדבריהם, "הם ראויים לכל השקעה ופיתוח וצמיחה, אך הדרך לסייע להם אינה עוברת דרך שדה דב בתל-אביב. כידוע היטב לכל, מועד הפסקת הטיסות בשדה דב קבוע מזה זמן רב ל-1 ביולי ובהתאם נערכו כל הגורמים הרלוונטיים והושקעו כרבע מיליארד שקלים בנתב"ג, כולל בניית  חניות צמודות לטרמינל 1 ששודרג לבלי הכר, שאטלים והסעות לחולים הזקוקים לטיפולים במרכז".

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    בני פרידלר 19/06/2019 23:17
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן שסגרו את שדה התעופה בתוככי אילת ואת שדה דב לא יסגרו!!!
  • 14.
    להפריד דת ממדינה 19/06/2019 20:04
    הגב לתגובה זו
    זה לא מפריע לחכים שנוסעים ברכב של המדינה על חשבוננו ונהנים מכבישים בלי הפרעה של תחבורה ציהורית.. בלי תחבורה בשבת צריך לקבוע בחוק איסור על נסיעה ברכבי שרד בשבת, דין פשוטי העם כדין המנהיגים
  • 13.
    אביחי 19/06/2019 19:32
    הגב לתגובה זו
    האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול. כמה בגדול? 12 מיליארד שקל מכספי מיסים. מקווה שהקיסר ביביהיטו ישים סוף לשדה דב. כי נחנקנו כבר מדינה חרא
  • 12.
    יוסי 19/06/2019 17:01
    הגב לתגובה זו
    לצפות לכך שכל תקציבי המשרד ישמשו הן להעברה והן להקמת רשתות כבישים ברחבי יו"ש
  • 11.
    אביתר 19/06/2019 16:01
    הגב לתגובה זו
    שיקולי נדלן הם לא סיבה לפרק את שדה התעופה של אילת ולהםוך את אילת לפינה נידחת ..אני לא אטוס לאילת דרך רמון מוותר..כמוני רבים יוותרו
  • בני 19/06/2019 23:19
    הגב לתגובה זו
    במצב הנוכחי אין ספק שעדיף לנסוע לאילת עם אוטובוס של אגד!!!
  • 10.
    אמיר 19/06/2019 15:58
    הגב לתגובה זו
    ביי ביי ביבי, הגיע הזמן לפנות את כיסא ראש הממשלה.
  • 9.
    תום 19/06/2019 09:19
    הגב לתגובה זו
    הפריפרייה
  • 8.
    חשבתי שהרכבת זקוקה לטיפול .. והתחבורה הציבורית ? (ל"ת)
    יוסי 19/06/2019 08:52
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יש ר אלי 19/06/2019 07:55
    הגב לתגובה זו
    צרפו את בן גביר עוד כמה הזויים שנמצאים כבר ואלה שבדרך ובקרוב: אירן זה כאן.
  • 6.
    תמנע 19/06/2019 07:14
    הגב לתגובה זו
    מהומה רבתי באילת בעקבות סגירת מכרות תמנע. אז סגרו ואילת פיתחה מקורות פרנסה אחרים. חוץ מכותרות בתקשורת אין לי מושג מה הסיבות העיקריות לסגירת שדה דב. אבל אין ספק שהוא גורם רעשני לדיירי הסביבה ומחייב שינויים.
  • 5.
    יניב 18/06/2019 21:46
    הגב לתגובה זו
    מהיפוא תביא את הכסף
  • 4.
    GUSS 18/06/2019 20:53
    הגב לתגובה זו
    ואמרתי לעצמי סוף סוף סוף הם מדברים על זה.
  • 3.
    רונן מאילת 18/06/2019 18:31
    הגב לתגובה זו
    אנחנו איתך.. פירמידת הרשע קורסת..!!!
  • 2.
    not in a milion years!!!! (ל"ת)
    lili 18/06/2019 18:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הנני אינני 18/06/2019 17:18
    הגב לתגובה זו
    הנני אינני
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.