עו"ד לילך דיין תמונה לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז - אזרחי
ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה פה-אחד בעו"ד לילך דיין לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז (אזרחי). עו"ד דיין, המשמשת כיום כמשנה לפרקליטת המחוז וכמנהלת מחלקת מקרקעין במחוז, תחליף בתפקיד את עו"ד שירלי אנגלרד, שסיימה באחרונה כהונה קצובה של 7 שנים.
חברי ועדת המכרזים כללו את נשיאת בית משפט השלום בת"א לשעבר, השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין, פרקליט המדינה, עמית איסמן, היועצת המשפטית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אפרת אביאני ויו"ר ארגון הפרקליטים, אורית קורין.
עו"ד דיין החלה את דרכה המקצועית כעורכת דין במשרד נשיץ, ברנדס ושות', שם ניהלה תיקי ליטיגציה בתחומי המשפט האזרחי השונים. ב-1999 החלה את דרכה בפרקליטות, עת הצטרפה כפרקליטה למחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.
ב-2001 עברה דיין לשמש כפרקליטה בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), שם טיפלה בעיקר בתובענות אזרחיות בעלות היקף רחב בתחומי משפט מגוונים, דוגמת מאות התיקים האזרחיים בהם הגנה על זכויות קשישים רובם ניצולי השואה, שהונו בפרשת הפנסיה הגרמנית וכן בתיקים בהם התייצב היועץ המשפטי לממשלה להליכים משפטיים בין צדדים פרטיים, שהיה בהם היבטים עקרוניים או רוחביים.
- בית המשפט לצד עורכי הדין: לא יפורסמו פרטיהם
- מבקר המדינה: "להגביל את גובה שכר הטרחה של עו"ד מפצועי צה"ל ונפגעי פעולות איבה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2019, שנים ספורות לאחר שמחוז מרכז הוקם והתפצל ממחוז ת"א, נבחרה דיין לשמש כמשנה לפרקליטת המחוז וכמנהלת מחלקת מקרקעין. במסגרת זו, היתה דיין שותפה בהקמת המחוז וסייעה לפרקליטת המחוז בהובלתו ובניהולו, בין היתר בטיפול בגיוס כוח אדם, הכנת תוכניות עבודה שנתיות ועוד. כן עסקה בניהול והובלה של פרויקטים רוחביים, כדוגמת פרויקט "מסלול בטוח" של אכיפת חוק משולבת בחברה הערבית, פרויקט הפקעת קרקעות לצרכי תחבורה ועוד.
זאת, במקביל לניהול תיקי דגל והופעה בבתי משפט, כדוגמת תביעות בגין גידולי קנאביס לצורך סחר בסמים על אדמות מדינה, תיקים שעסקו בשמירה על חופי הים והסביבה האקולוגית במחוז מרכז כחלק מפעילות פורום חופים בפרקליטות. בנוסף, דיין טיפלה בתיק אזרחי מורכב שעסק בפרשת השחיתות של דודי אפל, במסגרתו הפרקליטות הגישה תביעה יזומה לביטול מכרז גדול שהיה נגוע בפלילים ונגע לעתודות קרקע משמעותיות במחוז מרכז (פרשת "מגדל הזוהר").
עוד יזמה דיין הליכים ומבצעי אכיפה משולבת כדוגמת טיפול במטמנות פיראטיות, השבת קרקע לאחר שינוי ייעוד - סיוע בפתרון מצוקת הדיור, ועוד.
- סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
עו"ד דיין (50), נשואה ואם ל-4 ילדים, היא בוגרת תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת ת"א, ובוגרת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת ת"א.
פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) הוקמה ב-2016 לאחר שפוצלה מפרקליטות מחוז ת"א, על מנת להתאים את עבודת הפרקליטות למאפיינים הייחודיים של מחוז מרכז וליעדי משרדי הממשלה במחוז, ולשפר את השירות לאזרח. מחוז מרכז הינו המחוז המיושב ביותר במדינת ישראל, הוא משתרע מנתניה בצפון ועד רחובות בדרום, ובו למעלה מ-1.9 מיליון תושבים. המחוז מתאפיין במגוון אוכלוסיות, בעתודות הקרקע המרכזיות במדינת ישראל, ובמאפיינים סוציו-אקונומיים ודמוגרפיים ייחודיים המשפיעים על פעילות פרקליטות המחוז.
- 1.אבנר 12/07/2023 19:26הגב לתגובה זומקווה שתפעלי נגד ההנהגה החרדית המתועבת שסוחטת מנתניהו המושחת עוד ועוד קצבאות, בוזזת את הקופה הציבורית ומתנגדת ללימודי ליבה.
פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק
תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר
כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.
לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.
כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.
פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה
כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".
פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק
תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר
כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.
לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.
כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.
פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה
כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".
