לילך דיין
צילום: דוברות משרד המשפטים

עו"ד לילך דיין תמונה לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז - אזרחי

ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה פה-אחד בעו"ד לילך דיין לתפקיד. דיין, המשמשת כיום כמשנה לפרקליטת המחוז וכמנהלת מחלקת מקרקעין במחוז, תחליף בתפקיד את עו"ד שירלי אנגלרד, שסיימה באחרונה כהונה קצובה של 7 שנים
נחמן שפירא | (1)

ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה בחרה פה-אחד בעו"ד לילך דיין לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז (אזרחי). עו"ד דיין, המשמשת כיום כמשנה לפרקליטת המחוז וכמנהלת מחלקת מקרקעין במחוז, תחליף בתפקיד את עו"ד שירלי אנגלרד, שסיימה באחרונה כהונה קצובה של 7 שנים.

  

חברי ועדת המכרזים כללו את נשיאת בית משפט השלום בת"א לשעבר, השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין, פרקליט המדינה, עמית איסמן, היועצת המשפטית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אפרת אביאני ויו"ר ארגון הפרקליטים, אורית קורין.

עו"ד דיין החלה את דרכה המקצועית כעורכת דין במשרד נשיץ, ברנדס ושות', שם ניהלה תיקי ליטיגציה בתחומי המשפט האזרחי השונים. ב-1999 החלה את דרכה בפרקליטות, עת הצטרפה כפרקליטה למחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה.

  

ב-2001 עברה דיין לשמש כפרקליטה בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), שם טיפלה בעיקר בתובענות אזרחיות בעלות היקף רחב בתחומי משפט מגוונים, דוגמת מאות התיקים האזרחיים בהם הגנה על זכויות קשישים רובם ניצולי השואה, שהונו בפרשת הפנסיה הגרמנית וכן בתיקים בהם התייצב היועץ המשפטי לממשלה להליכים משפטיים בין צדדים פרטיים, שהיה בהם היבטים עקרוניים או רוחביים.

 

ב-2019, שנים ספורות לאחר שמחוז מרכז הוקם והתפצל ממחוז ת"א, נבחרה דיין לשמש כמשנה לפרקליטת המחוז וכמנהלת מחלקת מקרקעין. במסגרת זו, היתה דיין שותפה בהקמת המחוז וסייעה לפרקליטת המחוז בהובלתו ובניהולו, בין היתר בטיפול בגיוס כוח אדם, הכנת תוכניות עבודה שנתיות ועוד. כן עסקה בניהול והובלה של פרויקטים רוחביים, כדוגמת פרויקט "מסלול בטוח" של אכיפת חוק משולבת בחברה הערבית, פרויקט הפקעת קרקעות לצרכי תחבורה ועוד.

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

זאת, במקביל לניהול תיקי דגל והופעה בבתי משפט, כדוגמת תביעות בגין גידולי קנאביס לצורך סחר בסמים על אדמות מדינה, תיקים שעסקו בשמירה על חופי הים והסביבה האקולוגית במחוז מרכז כחלק מפעילות פורום חופים בפרקליטות. בנוסף, דיין טיפלה בתיק אזרחי מורכב שעסק בפרשת השחיתות של דודי אפל, במסגרתו הפרקליטות הגישה תביעה יזומה לביטול מכרז גדול שהיה נגוע בפלילים ונגע לעתודות קרקע משמעותיות במחוז מרכז (פרשת "מגדל הזוהר").

 

עוד יזמה דיין הליכים ומבצעי אכיפה משולבת כדוגמת טיפול במטמנות פיראטיות, השבת קרקע לאחר שינוי ייעוד - סיוע בפתרון מצוקת הדיור, ועוד.

קיראו עוד ב"משפט"

 

עו"ד דיין (50), נשואה ואם ל-4 ילדים, היא בוגרת תואר ראשון במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת ת"א, ובוגרת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת ת"א.

 

פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) הוקמה ב-2016 לאחר שפוצלה מפרקליטות מחוז ת"א, על מנת להתאים את עבודת הפרקליטות למאפיינים הייחודיים של מחוז מרכז וליעדי משרדי הממשלה במחוז, ולשפר את השירות לאזרח. מחוז מרכז הינו המחוז המיושב ביותר במדינת ישראל, הוא משתרע מנתניה בצפון ועד רחובות בדרום, ובו למעלה מ-1.9 מיליון תושבים. המחוז מתאפיין במגוון אוכלוסיות, בעתודות הקרקע המרכזיות במדינת ישראל, ובמאפיינים סוציו-אקונומיים ודמוגרפיים ייחודיים המשפיעים על פעילות פרקליטות המחוז.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבנר 12/07/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
    מקווה שתפעלי נגד ההנהגה החרדית המתועבת שסוחטת מנתניהו המושחת עוד ועוד קצבאות, בוזזת את הקופה הציבורית ומתנגדת ללימודי ליבה.
צוואה ירושה
צילום: Istock

בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד

פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.

המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".

למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.

אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה

הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.

במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.