האיחוד האירופי פסק: מקלט המס של אירלנד לא היה חוקי, אפל תשלם 13 מיליארד אירו מסים
האיחוד האירופי פסק היום (ג') שמקלט המס של חברת אפל באירלנד אינו חוקי, וכך גם המס הנמוך שרשויות המס באירלנד גבו מאפל. בעקבות הפסיקה - אפל חויבה לשלם לרשויות האיריות 13 מיליארד אירו כתשלום מס רטרואקטיבי, הקנס הגבוה ביותר שנפסק בסוגיית מיסוי של האיחוד האירופי נגד חברה אמריקאית.
הנציבות האירופית פסקה כי המיסוי הנמוך שאפל נהנתה ממנו באירלנד העניק לה יתרון משמעותי ביחס למתחרות שלה במדינה. לפי החקירה של האיחוד האירופי שנמשכה כשנתיים, חברות הבת של אפל באירלנד שילמו מס בשיעור של אחוז אחד (או פחות - ב-2014 צוין כי שילמה 0.005% בלבד), לעומת כ-12.5% באירלנד ועד 35% בארה"ב.
בהודעת נציבת התחרותיות של האיחוד האירופי, מרגרט ווסטגר, נכתב כי הטבות המס שאפל קיבלה מאירלנד מפרות את חוקי הסיוע של האיחוד בכך שהן מאפשרות לאפל לשלם פחות מס מחברות אחרות, ולכן אירלנד חייבת לקבל בחזרה את הסיוע הלא חוקי שהעניקה לאפל. כמו כן, הנציבות האירופית האשימה את אירלנד כי עברה על חוקי המס הבינ"ל בכך שאפשרה לאפל "להסתיר רווחים של עשרות מיליארדי דולרים" וזאת בתמורה להשארת מקומות עבודה במדינה.
אפל מסרה כי בכוונתה לערער על הפסיקה, והחברה אף בטוחה שהערעור יתקבל. עוד ציינה כי "החברה מצייתת לחוק ומשלמת את כל המסים שהיא חייבת בכל אזורי פעילותה. ההחלטה של הנציבות לא עוסקת בשאלה כמה מסים אפל משלמת, אלא איזו מדינה גובה את הכסף. תהיה לה השפעה מזיקה על ההשקעות ושוק העבודה באירופה".
- ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג
- המדינה ששונאת אותנו רוצה למנות את המאמן שהצליח בישראל. אבל...
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד הראל פרלמוטר המוביל את תחום המסים במשרד ברנע ושות', התייחס לפסיקה על מיסוי אפל ואמר כי זו אבן דרך בעולם המיסוי. עוד ציין כי "חברות צריכות להבין יותר מתמיד שהעולם כבר הרבה יותר מסובך וסגירה של רולינג עם מדינה ספציפית איננה לעולם חוסן וגם לאחר שנים רבות יכול ותוצאת המס תשתנה דרמטית".
עוד התייחס עו"ד פרלמוטר לחברות ישראליות שרשומות בחו"ל ונהנות מתמריצי מס במדינות שבהן הן פועלות: "לאור ההחלטה של האיחוד האירופי, החברות עלולות למצוא את עצמן חייבות בתשלום מס גבוה באופן רטרואקטיבי, דבר שעלול לפגוע בהן מבחינה כלכלית במידה משמעותית. גם למדינות יש לקח חשוב ללמוד, לרבות למדינת ישראל, המעניקות תמריצי מס כאלה ואחרים על מנת למשוך והון זר – השקעתי ואנושי, המרוץ לתחתית לעיתים מרגיז את "הדב" שנמצא מעבר לים".
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
