מחזיקי האג"ח של אינטרנט זהב יסתפקו בכ-73% מהחוב?
לבקשת מחזיקי האג"ח של אינטרנט זהב, החברה פרסמה היום (א') את ההצעה המחודשת של קרן סרצ'לייט לרכישת מלוא אחזקתה של אינטרנט זהב בביקום (64.8%), תמורת כ-390 מיליון שקל.
על פי ההצעה המחודשת של קרן סרצ'לייט, במידה ואינטרנט זהב תקבל את הצעתה, מחזיקי סדרות אג"ח ג' ו-ד' של אינטרנט זהב יקבלו כ-530 מיליון שקל, המשקף פרמיה של כ-27% על המחיר הנוכחי, אך משמעותו גם החזר של 73% בלבד מהחוב שהסתכם בסוף סמפטמבר בכ-728 מיליון שקל.
נזכיר כי ביום חמישי האחרון הורידה חברת דירוג האשראי מידרוג את דירוג האשראי של אג"ח החברה לדירוג Ca, הדירוג הנמוך ביותר הקיים, המשקף את כושר החזר האשראי החלש ביותר, וזאת כאשר במידרוג העריכו כי החברה תצליח לשלם רק 60%-45% מהחוב לבעלי האג"ח, כך שבמידה ואכן תתקבל הצעתה של סרצ'לייט, תהיה זו גבוהה יחסית להערכות מידרוג.
בהודעת הדירוג ציינה חברת דירוג האשראי כי היא מורידה את דירוג אגרות החוב של אינטרנט זהב מרמה של Ba2 בשמונה דרגות לרמה של Ca אשר בדרך כלל ניתן לחברות במצב של כשל פירעון עם סיכויים קלושים להחזר קרן וריבית. בנוסף, מידרוג הותירה את הדירוג תחת בחינה (Credit Review) עם השלכות לא וודאיות וציינה כי "הורדת הדירוג משקפת את הערכת מידרוג לכשל פרעון צפוי ברמת וודאות גבוהה".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר כי אינטרנט זהב דיווחה בשבוע שעבר כי דירקטוריון החברה החליט לעצור את התשלומים למחזיקי האג"ח של החברה ולהיכנס למו"מ על הסדר חוב. בי קומיוניקיישנס היא כאמור בעלת השליטה בבזק, והיא הנכס העיקרי של אינטרנט זהב שחייבת למכור את החזקתה על מנת להחזיר את החוב לבעלי האג"ח.
במצב הנוכחי, במידה והבנקים לא יילכו לקראת אינטרנט זהב, בעלי האג"ח צפויים להגיש נגד הבנקים תביעה על הנזקים שנגרמו להם בעקבות הסירוב למכור את ביקום במהלך השנה האחרונה כאשר לטענתם ניתן היה לקבל הצעות גבוהות הרבה יותר מאשר אלו אשר שנמצאות כעת על הפרק.
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
