מאגר האשראי העסקי יוצא לדרך: האם הריבית לעסקים תרד ב-1%?
הכנסת אישרה את הקמת המאגר שירכז היסטוריית אשראי, עמידה בתשלומים והתחייבויות של עסקים. באוצר מעריכים חיסכון שנתי של 1.5 מיליארד שקל, אך ההקמה עשויה להימשך עד שלוש שנים והצלחת המהלך תלויה בכניסת מלווים חדשים ובהפיכת המידע להצעות אשראי זולות יותר
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הקמת מאגר נתוני האשראי לעסקים, מהלך שנועד לשנות את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין מאות אלפי בעלי עסקים בישראל. המאגר ירכז מידע על התחייבויות, הלוואות, מסגרות אשראי, עמידה בתשלומים ומוסר פירעון, ויאפשר לבנקים, לחברות אשראי ולמלווים חוץ בנקאיים להעריך בצורה מדויקת יותר את הסיכון של כל עסק.
משרד האוצר מציב לרפורמה יעד שאפתני: הפחתה של לפחות 1% בריבית שמשלמים עסקים קטנים ובינוניים וחיסכון מצטבר של כ-1.5 מיליארד שקל בשנה. מדובר בסכום שיכול להגיע לקופות של עסקים דרך הוצאות מימון נמוכות יותר, לשפר תזרים ולפנות כסף להשקעה, גיוס עובדים ורכישת ציוד.
הבעיה שהמאגר מבקש לפתור מתחילה בפערי מידע. הבנק שבו מתנהל החשבון העסקי רואה את ההכנסות, התשלומים, החריגות, ההלוואות והתנועה מול ספקים. מתחרה שמבקש להציע אשראי רואה מעט מאוד, ולכן מתמחר את חוסר הוודאות בריבית גבוהה או נמנע מהצעה. לפי נתוני האוצר, כ-92% מהעסקים הקטנים והבינוניים מקבלים אשראי מהבנקים, וכ-83% פונים לבנק שבו מתנהל החשבון שלהם.
במצב כזה, גם עסק יציב עם היסטוריית תשלומים טובה מתקשה להפוך את ההתנהלות שלו לכוח מיקוח. המאגר אמור להפוך את המידע לנכס נייד: העסק יוכל להגיע לגוף מתחרה, להציג פרופיל אשראי מבוסס ולקבל הצעה שמתאימה לסיכון שלו. להרחבה: כ-83% מהעסקים שבויים בבנק שלהם - ומאגר האשראי מבקש לשנות את המצב.
המודל נשען על הניסיון של מאגר נתוני האשראי הצרכני, שפועל מאז 2019. בשש שנותיו הראשונות גדל חלקם של הגופים החוץ בנקאיים בשוק האשראי מכ-11% לכ-23%. מחקרים מצאו גם ירידה בפרמיה ששילמו לקוחות שריכזו את הפעילות בבנק יחיד, ובתחום הלוואות הרכב נרשמה ירידה של יותר מנקודת אחוז במרווח הריבית בחלק מההלוואות.
הנתונים מעניקים בסיס לאופטימיות, אך אשראי עסקי מורכב יותר מהלוואה למשק בית. מצבו של עסק מושפע מענף הפעילות, עונתיות, תלות בלקוחות גדולים, רמת המלאי, תנאי התשלום לספקים, בטוחות ואיכות הניהול. נתוני עבר משפרים את הערכת הסיכון, אך גוף מממן עדיין יצטרך להבין את הפעילות העסקית ולאמוד את יכולת ההחזר בעתיד.
ההבטחה גדולה, היישום ייקח זמן
בדיוני ועדת הכלכלה סוכם כי בנק ישראל ישלים את הקמת המאגר בתוך תקופה של עד שלוש שנים. מדובר בפרויקט תשתית רחב שדורש חיבור של בנקים, חברות כרטיסי אשראי, גופים מוסדיים, מלווים חוץ בנקאיים ורשויות ציבוריות, לצד קביעת כללים להעברת מידע, אבטחה, תיקון טעויות והרשאות שימוש.
המאגר יכלול גם נתונים על עסקים גדולים, אף שמרכז הרפורמה הוא העסקים הקטנים והבינוניים. הכללת קבוצות רחבות יותר עשויה לשפר את איכות המודלים ולהרחיב את שוק המידע, ובמקביל מעלה שאלות על סודיות מסחרית, ריכוז מידע רגיש והגנה מפני דליפות.
החקיקה כוללת גם שינוי שנוגע ליחידים: תקופת ההשפעה של מידע אשראי שלילי בחיווי המקוצר תקוצר משלוש שנים לשנה. המהלך מעניק אפשרות להתאוששות מהירה יותר למי שנקלע לאירוע זמני וחזר להתנהל בצורה תקינה, אך המלווים עדיין יוכלו לבחון מידע רחב יותר במסגרת דוח אשראי ובהתאם להרשאות.
- ביטוח ישיר מתרחבת מעבר לביטוח: משיקה כרטיס אשראי עם כאל
- מרכנתיל נותן החזר של 20% ללקוחות שתקועים בחו"ל
עבור עסק בעל נתונים טובים, המאגר יכול להפוך להזדמנות למשא ומתן. בעל העסק יוכל לבקש כמה הצעות, להשוות ריבית, עמלות, בטוחות ותקופת החזר, ולהשתמש בהצעה אחת מול גוף אחר. מאגר האשראי הצרכני כבר הפך את ההיסטוריה הפיננסית לנכס, והשאיפה היא ליצור תהליך דומה גם בעולם העסקי.
החיסכון בפועל ייקבע לפי רמת התחרות. מידע משותף מעניק למלווים יכולת טובה יותר לתמחר סיכון, אך הוזלת הריבית דורשת גופים שמוכנים להתחרות על הלקוח. חברות אשראי, פינטק וגופים מוסדיים יצטרכו לפתח מוצרים, להקצות הון ולהקים מערכי חיתום. ככל שמספר ההצעות יגדל, כך הסיכוי שהחיסכון של 1.5 מיליארד שקל יעבור מהתחזית אל חשבונות העסקים יעלה. השלב הקודם של הרפורמה כבר אושר בוועדת הכלכלה, וכעת מתחיל החלק המורכב יותר: בניית מערכת שמסוגלת להפוך מידע לתחרות אמיתית.
