מנהלי החברות בארה"ב מכרו מניות ב-77.6 מיליארד דולר בחצי שנה, הקצב השני בגובהו מזה שני עשורים
בעלי העניין בשוק האמריקאי מימשו כ-20% יותר מהמחצית המקבילה, והיחס בין מכירות לקניות הגיע לרמה הגדולה ביותר מאז 2021. במקביל החברות עצמן מזרימות קרוב לטריליון דולר לרכישות עצמיות, ודווקא בטק נרשם מספר שיא של בכירים שקונים את המניה של עצמם
בעלי עניין בחברות הציבוריות בארה"ב מימשו מניות בהיקף של 77.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026, כ-20% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בקצב המכירות השני בעוצמתו בשני העשורים האחרונים, והפעם הקודמת שבה בכירים ובעלי עניין נפרדו ממניותיהם באינטנסיביות דומה הייתה ב-2021, בשיא ההזרמות הכספיות של תקופת הקורונה.
חלק גדול מהמכירות מתבצע דרך תוכניות 10b5-1, מנגנון שמאפשר למנהל לקבוע מראש לוח זמנים למימוש: כמות, מחיר או תאריכים קבועים, חודשים לפני הביצוע בפועל. המנגנון נועד להגן על המנהל מפני טענות של שימוש במידע פנים, והוא פועל על טייס אוטומטי גם כשהמניה מטפסת וגם כשהיא יורדת. אצל בכירים בטק שכר הבסיס מהווה נתח קטן מהתגמול, והרוב מגיע במניות ובאופציות. מימוש הוא הדרך היחידה להפוך את הנייר למזומן, לכסות את המס שנוצר ברגע ההבשלה, ולפזר הון שמרוכז כמעט כולו בנכס אחד. מנהל שמוכר מניות עשוי פשוט לקנות בית.
ועדיין, המחקר האקדמי מציע זהירות מהפטור הגורף. בדיקה של כ-158 אלף מכירות מקורבים בין 2016 ל-2025 מצאה שהרפורמה שהחמירה את כללי 10b5-1 והחלה לפעול ב-2023 הותירה את התשואות העודפות סביב עסקאות המכירה במקומן, ואף העלתה אותן במקצת. כלומר, גם מכירה שנקבעה מראש נושאת לעיתים מידע.
נתוני היחס מחדדים את המגמה. בינואר נרשם יחס מכירות לקניות של 4.83, המוטה ביותר מאז 2021, ובחודשים האחרונים היחס ההפוך, קניות מול מכירות, מרחף סביב 0.23. פירוש הדבר שעל כל דולר בודד שמקורב הוציא מכיסו לרכישה מרצון בשוק הפתוח, נרשמו יותר מארבעה דולרים של מכירה.
במקביל, החברות עצמן קונות בשצף. הודעות הרכישה העצמית בארה"ב במחצית הראשונה התקרבו לטריליון דולר, וקצב הביצוע בפועל שובר שיאים. כאן מסתתרת אחת הסתירות המעניינות של השנה: החברה רוכשת את המניה בכספי בעלי המניות, בזמן שהאנשים שמנהלים אותה מוכרים את שלהם. מחקרים שבחנו את הצירוף הזה מצאו שכאשר בייבק מלווה בקניות של מקורבים, המניה נוטה להשיג ביצועים עודפים, וכשהוא מלווה במכירות הביצועים נוטים להיות שטוחים. נזכיר ש-68% מהודעות הרכישה העצמית הגיעו משני סקטורים בלבד: טכנולוגיה עם 45% ופיננסים עם 23%, ריכוזיות שמעוררת גבה בפני עצמה.
הצד השני של המטבע מגיע דווקא מהטק. במהלך ששת החודשים האחרונים רכשו 28 בכירים בחברות שנכללות במדד סקטור הטכנולוגיה של S&P מניות של החברות שלהם בשוק הפתוח, המספר הגבוה ביותר שנמדד אי פעם, וכפול מזה שנרשם בתחילת השנה. הרכישות נעשו על רקע נסיגה של מניות הטכנולוגיה מהשיאים של מאי, כשמשקיעים תוהים מתי ההוצאה העצומה על בינה מלאכותית תתורגם לרווח, וכשהריבית נותרת גבוהה מהמצופה.
הרקע למכירות הוא שוק שנסחר במחירים מלאים. מכפיל הרווח העוקב של מדד S&P 500 מרחף סביב 25.6, ומכפיל שילר המחזורי חצה את 41, רמות שנצפו בעבר בשיאי מחזור. מנגד, הרווחיות עצמה מתרחבת בקצב מרשים: המדד רשם שני רבעונים רצופים של צמיחת רווח מעל 20%, והמכפיל העתידי, סביב 20.4, גבוה במעט מהממוצע של העשור האחרון שעומד על 19. המחירים אומנם גבוהים, אבל הרווחים רצים אחריהם.
ההיסטוריה מלמדת שהאות הזה עובד טוב יותר בכיוון אחד. קניות של מקורבים נחשבות לסימן חזק יחסית, משום שקיימת בעיקר סיבה אחת שבגללה מנהל מוציא כסף מהכיס כדי לרכוש עוד מניות של החברה שהוא כבר חשוף אליה עד צוואר. מכירות, לעומתן, נובעות מעשרות סיבות אישיות, ולכן ערך הניבוי שלהן חלש בהרבה. הגל של 2021 אכן הקדים את הירידות של 2022, אך גלי מימוש דומים בשנים אחרות התרחשו כשהשוק המשיך לטפס במשך חודשים ארוכים, והמוכרים נותרו עם הרגשה חמוצה. הערכה זהירה תאמר שהמכירות משקפות פסימיות מתונה של מי שמכיר את החברות מבפנים, יותר משהן מהוות אזהרה חדה למשקיעים בוול סטריט. לשם השוואה, במהלך 2025 מימשו מייסדים ומנכ"לים מיליארדרים מניות בהיקף מצטבר של יותר מ-16 מיליארד דולר, כשג'ף בזוס הוביל עם כ-5.7 מיליארד דולר מאמזון, והמדדים סיימו את השנה גבוה יותר.
