דירות וירטואליות; נאמני רום כנרת חוששים שכספם של מאות הרוכשים עלה בתוהו
סיפור ההונאה בחברת רום כנרת מתפתח. לפני קצת יותר מחודש מינתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב נועה גרוסמן את עורכי הדין אהוד גינדס ושי מילוא כנאמנים זמניים לחברה לאחר שהחברה טענה כי היא נמצאת בחובות של 137 מיליון שקל.
היום הגישו עורכי הדין את הדוח הראשון שלהם על מצב החברה. לפי הדוח, הנאמנים טוענים כי ישנה אפשרות שמאות מיליוני שקלים שהושקעו בחברה נעלמו. וכי לא ידוע מה יעלה בגורלן של הדירות שנרכשו בפרויקטים של החברה.
"הרוכשים, בעיקרם אנשים תמימים שהשקיעו את עיקר הונם, עתידם וחלומותיהם בעסקה לרכישת דירת מגורים, מוצאים את עצמם כעת בפני שוקת שבורה, אל מול חברה חדלת פירעון, שפעלה כחברה יזמית, בתחפושת מלאכותית של מארגנת קבוצות רכישה".
בדוח צוין כי התמונה המצטיירת "היא של אירוע שחור משחור, יוצא דופן בחומרתו". וכי "קבוצת רום כנרת עשתה שימוש ממולח במערכת שיווק משומנת, אולם הלכה ולמעשה - אף אחד מהפרויקטים של קבוצת רום כנרת לא הושלם, וחלקם נמצאים רק בשלבים התחלתיים בהם טרם התקבלו ההיתרים המלאים הנדרשים לשם ביצוע הפרויקט". בהחלטת השופטת לפני כחודש נקבע כי לאחר הגשת הדוח יתחילו הדיונים בפתיחת הליכי חדלות הפירעון נגד החברה.
הנאמנים כתבו בדוח על מצב החברה כי בעל החברה "אילן ששון, יצא מהארץ, והתשובות שמתקבלות ממנו בקשר לפעילות החברה, התנהלותה והסיבות לקריסתה, הן חלקיות, מגלות טפח ומכסות טפחיים, ובשלב זה, דומה שאינן אמינות ומלאות. הנאמן על כספי הרוכשים, ניתק כל קשר וככל הנראה יצא מהארץ. כמו כן קיימות עדויות וחשדות לכאורה למעשי תרמית ולמעורבות של גורמים פליליים בקשר לחברה".
הנאמנים הוסיפו כי "בכל הפרויקטים קיימות בעיות של עסקאות נוגדות וכפולות. בחלק מהפרויקטים קיימת בעיה של חוסר הלימה בין דירות, שנמכרו לרוכשים, לבין התב"ע והיתרי הבנייה של הפרויקט, ולפיכך חלק מהעסקאות מתבררות כיום כעסקאות של 'דירות וירטואליות"
רום כנרת היא חברה פרטית ותיקה, בשליטת עו"ד אילן ששון, שהוא גם מנכ"ל החברה. לחברה יש מספר פרויקטים בבת ים.
137 מיליון שקל
כזכור לפני מעט יותר מחודש החליטה השופטת נועה גרוסמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב על מינויים של נאמנים לחברת רום כנרת ועל איסור העברת כספים בחברה. וזאת לאחר שעובדי החברה ורוכשי דירות בפרויקטים בבת ים הגישו בקשה למינוי נאמן לחברה. בניסיון למנוע את ההליך, החברה הגישה בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב לפי תקנה 4 לחוק חדלות פירעון. החברה טענה כי היא מצויה בחובות של 137 מיליון שקל וכי לשם גיבוש הסדר עם נושיה היא מבקשת עיכוב הליכים.
השופטת גרוסמן קיבלה לפני כחודש את בקשת העובדים והרוכשים ולמנות את עורכי הדין אהוד גינדס ושי מילוא כנאמנים זמניים לחברה. תפקידם יהיה לבדוק לעומק את מצבת הנכסים והתחייבויות חברת 'רום כנרת', וחברות נוספות שפעלו לצדה, ולקבוע האם יש להכניסן להליך של חדלות פירעון.
בנוסף לעובדים שעתרו לבית המשפט להכניס את רום כנרת להליך פירוק, בשל אי תשלום שכרם במועד, ופגיעה מתמשכת בפנסיה שלהם ובתנאיהם הסוציאליים, בדיון יוצגו גם קבוצות הרכישה, המונות מאות רוכשי דירות במגדלי מגורים ועסקים בבת ים, שנוהלו תחת 'רום כנרת', שעתרו למינוי הנאמן ומניעת העברות כספים בחברה. הרוכשים טענו כי על בית המשפט לקבל החלטה לשמור על כספי המשקיעים בנאמנות, ולמנוע מהחברה לעשות בהם שימוש.
השופטת גרוסמן דחתה את בקשת בעלי החברה להיכנס להליך של הגנה בפני נושים, ולהמשיך, במקביל, לנהל את החברה באמצעות הנהלתה הקיימת, בליווי נאמן מטעם בית המשפט.
בנוסף, הטילה השופטת גרוסמן איסור דיספוזיציה (העברת כספים) מכל חשבונות החברה, ומחשבונות בעל החברה. מנגד, דחתה השופטת בקשות להטיל איסור דיספוזציה על חשבונותיה של אשת בעל החברה, משום שלא הוצגה בפנייה סיבה מנומקת מדוע יש לראות בהונה כחלק מהון החברה.
יוכל לטוס לחו"ל
השופטת גרוסמן החליטה אז שלא להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ לא כלפי בעל החברה, ולא כלפי עורך הדין שמונה כנאמן בחשבונות הבנק, חשבונות שבהם נאספו עשרות ואולי אף מאות מיליונים מכספי רוכשי הדירות, ולפחות אחד מהם נמצא ריק לחלוטין.
השופטת גרוסמן כתבה בהחלטתה לפני כחודש כי "התמונה שהתקבלה היא כי על פני הדברים החברה נמצאת במצב בעייתי המצדיק בירור וניטור של גורם מקצועי אשר יבדוק אחד לאחד את ההתחייבויות השונות של החברה כלפי הרוכשים, יבדוק אם אין כפילויות במכירת הדירות, יעמוד על מצבה הכלכלי ועל האפשרויות שלה להשלים את הפרויקטים - אם בכלל - וכן את חובותיה כלפי הנושים השונים, בין אם גופים פיננסיים, בין אם עובדים ובין אם רשויות מקומיות".
- 3.איציק 26/09/2023 17:50הגב לתגובה זונגמר עידן הריבית אפס, וכל החרא מתחיל לצוף.... זה רק ההתחלה שחברות ששרדו רק בזכות הריבית הנמוכה יתחילו להתפרק, ואיתם יקחו את המשקיעים
- 2.מנשר 26/09/2023 17:25הגב לתגובה זוכיצד מחליטה שופטת בישראל לתת לבעל החברה ועורך הדין שלה לסוע לחו"ל. אם נכון הדבר שהחברה בקשיים כספיים , יתכבדו וישבו בביתם ויענו להיכן נעלם הכסף. ועל זאת נאמר , הון ומשפט מגינים האחד על השני ואולי מחלקים את השלל
- 1.עוזי 26/09/2023 17:13הגב לתגובה זוחלק מהם מתפרנסים מהונאות. מיעוטם נכשלים "על אמת",ונקלעים לחובות אבודים.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
בית משפט (X)כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק
שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.
הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.
בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים
