יום לאחר בקשת העובדים לפירוק: חברת הנדל"ן רום כנרת הגישה בקשה לעיכוב הליכים: לחברה יש חובות של 137 מיליון שקל
יום אחרי שעובדי החברה הגישו בקשה לבית המשפט לפירוק החברה, חברת הנדל"ן רום כנרת מזדרזת להגיב בכדי לנסות ולמנוע את פירוקה ומגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה דחופה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב עם נושיה לפי תקנה 4 לחוק חדלות פירעון.
אתמול הגישו חלק מעובדי החברה לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה למתן צו לפירוק החברה, לאחר שלטענתם היא נכנסה למצב של חדלות פירעון משום שהפסיקה לשלם משכורות, וכן חייבת לעובדים תשלומים רבים נוספים בגין הפרשות פנסיה וזכויות סוציאליות. בנוסף נציגות רוכשים של אחד ממגדלי המגורים של החברה, בקשה לאיסור העברת כספים מחשבון הפרויקט לחשבון החברה. כל העניין התפוצץ בזמן שבעל השליטה בחברה, עו"ד אילן ששון, שוהה בדובאי והרקע לנסיעתו שלם אינו ברור.
רום כנרת היא חברה פרטית ותיקה, בשליטת עו"ד אילן ששון, שהוא גם מנכ"ל החברה. לחברה יש מספר פרויקטים בבת ים.
100 מיליון לנושים מובטחים
החברה הגישה היום בקשה לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה לעיכוב הליכים לפי תקנה 4 בכדי למנוע את ההליך שיגרור את מינויו של נאמן לחברה וכניסתה להליך פירוק. החברה ציינה בבקשתה כי חובותיה לנושים הגיעו לסכום של 137 מיליון שקל, מתוכם 100 מיליון שקל לנושים מובטחים, בהם בנק מזרחי טפחות, חברת קרדיטו וחברת בונוס.
לפי החברה היא חייבת לרשויות 400 אלף שקל ולעובדים 300 אלף שקל. החברה ציינה כי בין חובותיה יש חוב של 23 מיליון שקל ללקוחות שביקשו לבטל את רכישת הדירות בפרויקטים סי טאואר ובי טאואר.
- חייב יישאר בביתו עד מותו, והנכס ימומש לאחר מכן
- מחצי מיליון שקל ל-172 אלף: חובות נכה צה"ל הופחתו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאשימים את המשבר
החברה ציינה בבקשתה לבית המשפט כי "בשנת 2022 הייתה התעוררות מאוד גדולה בשוק הנדל"ן ומחירי הדירות זינקו באופן דרמטי, אבל מסוף שנת 2022 החל שינוי מגמה שהולך ומחריף ובו שוק הדירות נכנס לקיפאון עמוק. אנשים חוששים להיכנס להתחייבויות של רכישת דירה בעלות של מאות אלפי שקלים".
החברה טענה בבקשתה כי היא נתקלה בקשיים בקבלת מימון, ולכן פנתה לגופים חוץ בנקאים שייקרו לה את העלויות.
החברה מבקשת מבית המשפט לתת לה זמן. "עיכוב ההליכים יאפשר לחברה, למצות את המגעים עם נושיה השונים ולעשות סדר באופן פירעון חובותיה אגב מימוש חלק מנכסיה". הבקשה לבית המשפט הוגשה לפי תיקון 4 לחוק חדלות פירעון במטרה להתחמק ממינוי נאמן לחברה.
עובדי החברה טענו אתמול בבקשתם לבית המשפט כי "החברה העוסקת ביזמות נדל"ן וארגון קבוצות רכישה, אשר הנה חדלת פירעון ולא שילמה לעובדיה משכורות חודש יולי, לא תשלם להם את משכורות חודש אוגוסט, וכן היא חייבת לכלל עובדיה, לרבות אלו שאינם מיוצגים בבקשה זו, הפרשות לגמל ולפיצויים בסכומי עתק".
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
עוד נכתב כי "החברה מצויה בסחרור כלכלי, נכסיה משועבדים לגורמים רבים, היא מצויה בהרת הסכמים מתמדת מול לקוחותיה ואיננה יכולה לנהל את עסקיה. כמו כן נקנסה החברה בידי הממונה על חוק המכר במאות אלפי שקלים בגין הפרת הוראות חוק המכר. בנסיבות אלו בית המשפט יתבקש ליטול את מושכות הניהול ולהפקידם בידי נאמן מנוסה. החברה הינה בעלת זכויות בפרויקטים יזמיים ובפרויקטים מסוג תמ"א 38, והיא עשויה להבריח את נכסיה ולבצע עסקאות בזק, ואף להסב את זכויותיה בעסקאות שונות אם לא יינתן הצו המבוקש".
בבקשה של העובדים לבית המשפט נכתב כי "אופן עיסוקה הנו מכירת יחידות קטנות של הקרקע למאות רוכשים אשר נרשמים בטאבו כבעלי חלקים בקרקע. אגב מכירת הקרקע לרוכשים, גובה החברה מאות אלפי שקלים מכל רוכש כדמי ארגון וניהול".
הפרויקטים של החברה הם: פרויקט סי-טאואר בשכונת פארק הים בבת ים, המיועד לבניית חמישה מגדלי מגורים בני 20 קומות כל אחד. כאשר שני המגדלים הראשונים כבר מצויים בשלב בניית השלד, ומגדל שלישי נמצא לקראת סוף הבנייה של החניונים, עבור המגדל הרביעי נחפר הבור, ועבור המגדל החמישי כלל לא התקבל היתר בנייה. זאת על אף ש-60% מכלל התשלומים עבור הדירות כבר שולמו על ידי רוכשי הדירות במגדל.
פרויקט נוסף הוא בי טאואר ברחוב יוספטל בבת ים - הכולל מגורים, דירות להשכרה, משרדים ומסחר. בנוסף לחברה ישנן מיזמי תמ"א 38, בהם פרויקט ברחוב המעורר 7 בגבעתיים המצוי בשלבי ביצוע.
לטענת העובדים שהגישו את הבקשה, משכורת חודש יולי לא שולמה להם, ובמהלך השנתיים האחרונות לא העבירה החברה הפרשות לפנסיה באופן סדיר, לדברי העובדים מחודש ינואר 2023 החברה לא העבירה את הפרשות הפנסיה לעובדים. בנוסף, הוגשה בקשה למתן צו איסור דיספוזיציה, בשמה של נציגות של 73 בעלי הזכויות במגדל החמישי של פרויקט סי טאואר בבת ים, למניעת העברת כספים מחשבון הנאמנות של הפרויקט לחשבון החברה. לפי הנכתב בבקשה - כל אחד מחברי הקבוצה סכום שנע בין מיליון לשני מיליון שקלים.
בבקשה נכתב כי "למרות עזיבתו של בעל השליטה בחברה את ישראל, והודאת עובדי החברה כי החברה משותקת ומיופי הכוח שלה אינם בנמצא יותר, מבצעת החברה בימים האחרונים פעולות בהולות שמטרתם הזרמת כספים לחברה מחשבון הנאמנות בו מופקדים כספי רוכשי הדירות".
- 3.לקוח סי טאואר 21/08/2023 19:51הגב לתגובה זו1.עורך הדין אילן ששון מסתתר בדובאי ולא עונה לטלפונים הבן אדם גנב את כל הכספים שהלקוחות שלו שילמו והעלים את כל הכסף. העובדים שלו היו חלק מהשיטה הייתה לו פקידה בשם דגנית שהייתה מסננת את הלקוחות. 2. לצערי אנחנו נלך למפרק ושום דבר לא ישאר לרוכשים.
- 2.אם היו מוכרים בזמן במחיר נמוך יותר לא היו נכנסים למצב הזה (ל"ת)איש 21/08/2023 18:59הגב לתגובה זו
- 1.החיים 21/08/2023 18:12הגב לתגובה זואילן דדון בעל החברה רכש דרך רום כנרת חלקה קטנה מאבי התנהג בנוכלות מרגע החתימה, ניסה לעכב כספים למרות שהרוויח יפה מהקניה במחיר זול לא הפסדנו הרבה כי העסקה היתה מינורית אבל למדנו על רום כנרות ואילן שושן חבל שאחרים משלמים את המחיר היום
אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
