יום לאחר בקשת העובדים לפירוק: חברת הנדל"ן רום כנרת הגישה בקשה לעיכוב הליכים: לחברה יש חובות של 137 מיליון שקל
יום אחרי שעובדי החברה הגישו בקשה לבית המשפט לפירוק החברה, חברת הנדל"ן רום כנרת מזדרזת להגיב בכדי לנסות ולמנוע את פירוקה ומגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה דחופה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב עם נושיה לפי תקנה 4 לחוק חדלות פירעון.
אתמול הגישו חלק מעובדי החברה לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה למתן צו לפירוק החברה, לאחר שלטענתם היא נכנסה למצב של חדלות פירעון משום שהפסיקה לשלם משכורות, וכן חייבת לעובדים תשלומים רבים נוספים בגין הפרשות פנסיה וזכויות סוציאליות. בנוסף נציגות רוכשים של אחד ממגדלי המגורים של החברה, בקשה לאיסור העברת כספים מחשבון הפרויקט לחשבון החברה. כל העניין התפוצץ בזמן שבעל השליטה בחברה, עו"ד אילן ששון, שוהה בדובאי והרקע לנסיעתו שלם אינו ברור.
רום כנרת היא חברה פרטית ותיקה, בשליטת עו"ד אילן ששון, שהוא גם מנכ"ל החברה. לחברה יש מספר פרויקטים בבת ים.
100 מיליון לנושים מובטחים
החברה הגישה היום בקשה לבית המשפט המחוזי בת"א בקשה לעיכוב הליכים לפי תקנה 4 בכדי למנוע את ההליך שיגרור את מינויו של נאמן לחברה וכניסתה להליך פירוק. החברה ציינה בבקשתה כי חובותיה לנושים הגיעו לסכום של 137 מיליון שקל, מתוכם 100 מיליון שקל לנושים מובטחים, בהם בנק מזרחי טפחות, חברת קרדיטו וחברת בונוס.
לפי החברה היא חייבת לרשויות 400 אלף שקל ולעובדים 300 אלף שקל. החברה ציינה כי בין חובותיה יש חוב של 23 מיליון שקל ללקוחות שביקשו לבטל את רכישת הדירות בפרויקטים סי טאואר ובי טאואר.
- החייבת לא ביקשה - הרשם הפחית ריביות של 450 אלף ש'
- חייבת בסכנת חיים קיבלה הפטר מיידי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאשימים את המשבר
החברה ציינה בבקשתה לבית המשפט כי "בשנת 2022 הייתה התעוררות מאוד גדולה בשוק הנדל"ן ומחירי הדירות זינקו באופן דרמטי, אבל מסוף שנת 2022 החל שינוי מגמה שהולך ומחריף ובו שוק הדירות נכנס לקיפאון עמוק. אנשים חוששים להיכנס להתחייבויות של רכישת דירה בעלות של מאות אלפי שקלים".
החברה טענה בבקשתה כי היא נתקלה בקשיים בקבלת מימון, ולכן פנתה לגופים חוץ בנקאים שייקרו לה את העלויות.
החברה מבקשת מבית המשפט לתת לה זמן. "עיכוב ההליכים יאפשר לחברה, למצות את המגעים עם נושיה השונים ולעשות סדר באופן פירעון חובותיה אגב מימוש חלק מנכסיה". הבקשה לבית המשפט הוגשה לפי תיקון 4 לחוק חדלות פירעון במטרה להתחמק ממינוי נאמן לחברה.
עובדי החברה טענו אתמול בבקשתם לבית המשפט כי "החברה העוסקת ביזמות נדל"ן וארגון קבוצות רכישה, אשר הנה חדלת פירעון ולא שילמה לעובדיה משכורות חודש יולי, לא תשלם להם את משכורות חודש אוגוסט, וכן היא חייבת לכלל עובדיה, לרבות אלו שאינם מיוצגים בבקשה זו, הפרשות לגמל ולפיצויים בסכומי עתק".
- אושר: רוקחים בחוזה אישי יוכלו להגיש ייצוגית נגד לאומית
- מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
עוד נכתב כי "החברה מצויה בסחרור כלכלי, נכסיה משועבדים לגורמים רבים, היא מצויה בהרת הסכמים מתמדת מול לקוחותיה ואיננה יכולה לנהל את עסקיה. כמו כן נקנסה החברה בידי הממונה על חוק המכר במאות אלפי שקלים בגין הפרת הוראות חוק המכר. בנסיבות אלו בית המשפט יתבקש ליטול את מושכות הניהול ולהפקידם בידי נאמן מנוסה. החברה הינה בעלת זכויות בפרויקטים יזמיים ובפרויקטים מסוג תמ"א 38, והיא עשויה להבריח את נכסיה ולבצע עסקאות בזק, ואף להסב את זכויותיה בעסקאות שונות אם לא יינתן הצו המבוקש".
בבקשה של העובדים לבית המשפט נכתב כי "אופן עיסוקה הנו מכירת יחידות קטנות של הקרקע למאות רוכשים אשר נרשמים בטאבו כבעלי חלקים בקרקע. אגב מכירת הקרקע לרוכשים, גובה החברה מאות אלפי שקלים מכל רוכש כדמי ארגון וניהול".
הפרויקטים של החברה הם: פרויקט סי-טאואר בשכונת פארק הים בבת ים, המיועד לבניית חמישה מגדלי מגורים בני 20 קומות כל אחד. כאשר שני המגדלים הראשונים כבר מצויים בשלב בניית השלד, ומגדל שלישי נמצא לקראת סוף הבנייה של החניונים, עבור המגדל הרביעי נחפר הבור, ועבור המגדל החמישי כלל לא התקבל היתר בנייה. זאת על אף ש-60% מכלל התשלומים עבור הדירות כבר שולמו על ידי רוכשי הדירות במגדל.
פרויקט נוסף הוא בי טאואר ברחוב יוספטל בבת ים - הכולל מגורים, דירות להשכרה, משרדים ומסחר. בנוסף לחברה ישנן מיזמי תמ"א 38, בהם פרויקט ברחוב המעורר 7 בגבעתיים המצוי בשלבי ביצוע.
לטענת העובדים שהגישו את הבקשה, משכורת חודש יולי לא שולמה להם, ובמהלך השנתיים האחרונות לא העבירה החברה הפרשות לפנסיה באופן סדיר, לדברי העובדים מחודש ינואר 2023 החברה לא העבירה את הפרשות הפנסיה לעובדים. בנוסף, הוגשה בקשה למתן צו איסור דיספוזיציה, בשמה של נציגות של 73 בעלי הזכויות במגדל החמישי של פרויקט סי טאואר בבת ים, למניעת העברת כספים מחשבון הנאמנות של הפרויקט לחשבון החברה. לפי הנכתב בבקשה - כל אחד מחברי הקבוצה סכום שנע בין מיליון לשני מיליון שקלים.
בבקשה נכתב כי "למרות עזיבתו של בעל השליטה בחברה את ישראל, והודאת עובדי החברה כי החברה משותקת ומיופי הכוח שלה אינם בנמצא יותר, מבצעת החברה בימים האחרונים פעולות בהולות שמטרתם הזרמת כספים לחברה מחשבון הנאמנות בו מופקדים כספי רוכשי הדירות".
- 3.לקוח סי טאואר 21/08/2023 19:51הגב לתגובה זו1.עורך הדין אילן ששון מסתתר בדובאי ולא עונה לטלפונים הבן אדם גנב את כל הכספים שהלקוחות שלו שילמו והעלים את כל הכסף. העובדים שלו היו חלק מהשיטה הייתה לו פקידה בשם דגנית שהייתה מסננת את הלקוחות. 2. לצערי אנחנו נלך למפרק ושום דבר לא ישאר לרוכשים.
- 2.אם היו מוכרים בזמן במחיר נמוך יותר לא היו נכנסים למצב הזה (ל"ת)איש 21/08/2023 18:59הגב לתגובה זו
- 1.החיים 21/08/2023 18:12הגב לתגובה זואילן דדון בעל החברה רכש דרך רום כנרת חלקה קטנה מאבי התנהג בנוכלות מרגע החתימה, ניסה לעכב כספים למרות שהרוויח יפה מהקניה במחיר זול לא הפסדנו הרבה כי העסקה היתה מינורית אבל למדנו על רום כנרות ואילן שושן חבל שאחרים משלמים את המחיר היום
בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.
באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.
המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".
למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.
אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה
הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.
במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.
הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הטענות של בני זוג, שלדבריהם רכשו את הדירה לפני שנים רבות מהמוכרים, אך לא הצליחו להציג הסכם מכר חתום או כל ראיה אחרת רלוונטית לכך. השופט קבע כי השיעבוד שרשמה חברת ההלוואות על הנכס גובר על טענותיהם, וכי הם לא הצליחו להרים
את הנטל להוכיח את הבעלות
הסכם מכר במרכזו של פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב עמד סכסוך ממושך על זכויות בדירה קטנה בבני ברק, שנהפך לזירה משפטית מורכבת בין חברת הלוואות לבין בני זוג שטענו כי רכשו את הדירה שנים קודם לכן. הסיפור החל כשהחברה, שבידיה שיעבוד רשום לטובתה על הנכס, ביקשה לממש את זכויותיה ולפעול למימוש המשכון, בעוד שבני הזוג התנגדו וטענו כי הם בעלי הדירה האמיתיים.
השופט שדן בתיק פתח את הכרעתו בתיאור העובדות והקונפליקט שנפרש בפניו. לדבריו, "הסוגיה שבפניי היא אם זכויות הבעלות בנכס מצויות בידי בני הזוג - כפי שטענו - או שמא בידי חברת ההלוואות, אשר רשמה שעבוד כדין בלשכת רישום המקרקעין". כבר בפתח הדברים הבהיר בית המשפט כי השאלה המרכזית היא הוכחת הבעלות, והאם ניתן להסתמך על טענות בעל פה ומסמכים חלקיים כדי לגבור על רישום פורמלי וברור של משכנתא.
הזוג טען כי רכש את הדירה עוד בשנות התשעים מהמוכרים, ששימשו בעלי הזכויות הרשומים, וכי אף החזיקו בה מאז. לטענתם, הם שילמו את התמורה המלאה, נכנסו להתגורר בנכס ואף ביצעו בו שיפוצים, אך מסיבה שאינה ברורה, ההסכם מעולם לא נרשם בטאבו. בבית המשפט הודו השניים כי הם לא יכולים להציג הסכם מכר חתום או מסמך המעגן את העסקה. "בשלב זה לא נותר בידינו אלא להסתמך על תצהירינו ועדויותינו", הם אמרו.
ניסייון להדוף ללא בסיס משפטי
מנגד, חברת ההלוואות טענה כי מדובר בניסיון של בני הזוג להדוף מימוש משכון כדין ללא בסיס משפטי. נציגי החברה הציגו את רישום השעבוד בלשכת רישום המקרקעין, והסבירו כי הוא נרשם לאחר שהמוכרים קיבלו הלוואה מהחברה ולא פרעו אותה. לאחר שלא הוצגה עסקת מכר כתובה, טענה החברה כי אין בסיס לקביעה שהזכויות עברו לבני הזוג.
- שמאי מקרקעין ניסה להתחמק ממס שבח - השיטה ומה קבעה השופטת?
- מוכרי הדירה הסתירו דבר חשוב מהקונים - וישלמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו ואת עדויות הצדדים. השופט התייחס בחומרה לכך שהזוג לא הציג אף מסמך המעיד על תשלום תמורה או על הסכם מחייב. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "נטל ההוכחה מוטל על הטוען לזכות במקרקעין שאינה רשומה. במקרה זה לא הוצגה ולו ראשית ראיה כתובה המעידה על העברת זכויות". השופט הדגיש כי בעסקות מקרקעין נדרשת דרגת הוכחה גבוהה במיוחד, לאור החשיבות של הרישום והוודאות המשפטית.
