בדרך לפירוק: בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה נאמן לחברת 'רום כנרת'
השופטת נועה גרוסמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב החליטה על מינוי שני נאמנים לחברת רום כנרת ועל איסור העברת כספים בחברה. כזכור עובדי החברה ורוכשי דירות בפרויקטים בבת ים הגישו בתחילת השבוע בקשה למינוי נאמן לחברה. בניסיון למנוע את ההליך, החברה הזדרזה יום אחרי להגיש בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב לפי תקנה 4 לחוק חדלות פירעון. החברה טענה כי היא מצויה בחובות של 137 מיליון שקל וכי לשם גיבוש הסדר עם נושיה היא מבקשת עיכוב הליכים.
השופטת גרוסמן החליטה לקבל את בקשת העובדים והרוכשים ולמנות את עורכי הדין אהוד גינדס ושי מילוא כנאמנים זמניים לחברה. תפקידם יהיה לבדוק לעומק את מצבת הנכסים והתחייבויות חברת 'רום כנרת', וחברות נוספות שפעלו לצדה, ולקבוע האם יש להכניסן להליך של חדלות פירעון.
> השקת דירוג החברות של ביזפורטל וגם: מי יהיו הענקיות הישראליות הבאות והאם אפשר להשקיע בהן כבר עכשיו? - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל בה ישתתפו מומחי ההשקעות הגדולים בארץ.
בנוסף לעובדים שעתרו לבית המשפט להכניס את רום כנרת להליך פירוק, בשל אי תשלום שכרם במועד, ופגיעה מתמשכת בפנסיה שלהם ובתנאיהם הסוציאליים, בדיון יוצגו גם קבוצות הרכישה, המונות מאות רוכשי דירות במגדלי מגורים ועסקים בבת ים, שנוהלו תחת 'רום כנרת', שעתרו למינוי הנאמן ומניעת העברות כספים בחברה. הרוכשים טענו כי על בית המשפט לקבל החלטה לשמור על כספי המשקיעים בנאמנות, ולמנוע מהחברה לעשות בהם שימוש.
- בעל שליטה בחברה שקרסה ב-2014 ישלם את חובותיה
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת גרוסמן דחתה את בקשת בעלי החברה להיכנס להליך של הגנה בפני נושים, ולהמשיך, במקביל, לנהל את החברה באמצעות הנהלתה הקיימת, בליווי נאמן מטעם בית המשפט.
השופטת קבעה כי לנוכח הפרטים שהוצגו בפניה, עורכי הדין אהוד גינדס ושי מילוא ימונו כאמור כנאמנים זמניים לחברה, והם יצטרכו למסור דיווח מסכם על מצב החברה, וזאת עד ל-18 בספטמבר בשעה 11:00 בבוקר. כמו כן, קבעה השופטת דיון, בפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החברה, ליום המחרת, ה-19 בספטמבר בשעה 09:00 בבוקר.
בנוסף, הטילה השופטת גרוסמן איסור דיספוזיציה (העברת כספים) מכל חשבונות החברה, ומחשבונות בעל החברה. מנגד, דחתה השופטת בקשות להטיל איסור דיספוזציה על חשבונותיה של אשת בעל החברה, משום שלא הוצגה בפנייה סיבה מנומקת מדוע יש לראות בהונה כחלק מהון החברה.
יוכל לטוס לחו"ל
- לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
השופטת גרוסמן החליטה שלא להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ לא כלפי בעל החברה, ולא כלפי עורך הדין שמונה כנאמן בחשבונות הבנק, חשבונות שבהם נאספו עשרות ואולי אף מאות מיליונים מכספי רוכשי הדירות, ולפחות אחד מהם נמצא ריק לחלוטין.
השופטת גרוסמן כתבה בהחלטתה כי "התמונה שהתקבלה היא כי על פני הדברים החברה נמצאת במצב בעייתי המצדיק בירור וניטור של גורם מקצועי אשר יבדוק אחד לאחד את ההתחייבויות השונות של החברה כלפי הרוכשים, יבדוק אם אין כפילויות במכירת הדירות, יעמוד על מצבה הכלכלי ועל האפשרויות שלה להשלים את הפרויקטים - אם בכלל - וכן את חובותיה כלפי הנושים השונים, בין אם גופים פיננסיים, בין אם עובדים ובין אם רשויות מקומיות".
"החלטת כבוד השופטת גרוסמן חשובה והגיעה בעתה" אומרים עורכי הדין גיא סרוסי ואוריאל זעירא, המייצגים את רוכשי דירות בפרויקטים סי-טאואר ובי-טאואר בבת-ים, וכן את עובדי חברת 'רום כנרת'.
"בדומה למה שהערכנו, אין לנו ספק שמינוי נאמן זמני לנכסי החברה הוא הצעד המתבקש והנכון מכל". לדבריהם, רק כך ניתן למפות את כלל נכסי החברה לצד התחייבויותיה, ולאתר הברחות נכסים, אם אירעו, בסמוך למשבר שפקד את החברה.
"עצם העובדה שחשבון הנאמנות של קבוצת רוכשי הדירות במגדל 5 בפרויקט סי-טאואר, נמצא ריק, למרות שהוזרמו אליו עשרות מיליוני שקלים מכספי רוכשי הדירות, בצירוף העובדה שהקרקע שעליה אמור היה להיבנות המגדל לא נרכשה במלואה על ידי החברה, מעידות כאלף עדים, על כך שאנשי החברה לא נהגו, לכאורה, כשורה בכספי רוכשי הדירות, ועל כך יש לנהל חקירה מדוקדקת ולאתר, להיכן הוזרמו הכספים, ולשם מה. אנו ניאבק מעתה על כך, שיאותרו כלל העברות הכספים, ויינטלו חזרה מהנהנים מהם, תוך הפעלת עקולים וחילוטים נגדם, כשלנגד עינינו קיימת מטרה אחת: להבטיח את כספם של רוכשי הדירות".
- 1.להגיש תלונה למישטרה על גניבת כספי נאמנות . (ל"ת)לילי 23/08/2023 13:41הגב לתגובה זו
חוזה מכירת דירה CHATGPTמוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
אחרי שנה וחצי של מגעים, ובזמן שהתובע השקיע מאמצים רבים להסרת עיקולים ולהעברת רישום הדירה על שם המוכר ואחיו, החליט האחרון להתרחק מהעסקה - מבלי לחשוף כי הסיבה האמיתית היא עליית המחירים בעיר. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי אף שלא נחתם הסכם, המוכר נהג בחוסר
תום לב ועליו לפצות את רוכש-החלום על אובדן ההזדמנות
בינואר 2022, אחרי קרוב לשנתיים של תקוות, תכתובות, סידורים אינסופיים מול הרשויות ואמונה עמוקה שהעסקה עומדת לצאת לפועל, קיבל אדם הודעה מהמוכר של הדירה שבה גדל: הכל מתבטל. מבחינתו של האיש, שראה עצמו כבר זמן רב כמי שהדירה ברחוב דיזינגוף חוזרת למעשה אליו, היתה זו נפילה חדה לתוך חלל ריק, מלוּוה בתחושה עמוקה של חוסר צדק. כך החל המאבק המשפטי שהסתיים באחרונה בפסק דין מפורט ומנומק של השופט ליאור גלברד, שקבע כי המוכר אמנם לא חתם על חוזה מחייב, אך נסיגתו מהמו״מ נעשתה בחוסר תום לב מובהק - ולכן הוא יפצה את האיש בסכום של 360 אלף שקל.
הסיפור כולו מתחיל שנים לפני כן, כשהדירה עוד היתה שייכת לשני אחים. אחד מהם, שגדל בבניין ואף נהפך למי שמנהל אותו, הכיר את התובע מאז ילדותו וניהל עבורו את הדירה כשהשניים התגוררו בדנמרק. היחסים היו קרובים, כמעט משפחתיים, ולכן לא מפתיע שביוני 2020, בסמוך לגל הראשון של מגפת הקורונה, הוא הציע לו לרכוש את הדירה תמורת 1.9 מיליון שקל. כעבור חודשיים, לאחר בדיקות עם מתווך ובהתכתבות ווטסאפ תכופה, השיב אלמוני: "We have agreed to sell the apartment to you".
באותו רגע, כך נראה, הכל היה מונח על פסי רכבת שמובילים לעבר בחתימה ברשמית. המוכר הגיע לישראל, נערכה פגישה עם עורך הדין ליעד מרציפרו שהוסמך לנסח את ההסכם, ואף הועברה טיוטת חוזה ראשונית. אלא שתקלות ביורוקרטיות - עיקול ישן שלא הוסר ורישום בעלות שלא עודכן משנים עברו - מנעו התקדמות מיידית. המוכר ביקש קודם להסיר את העיקול ולסדר את הרישום, ורק אז להתקדם לחתימה.
מאותו רגע נטל התובע על עצמו את מרבית העבודה. הוא פילס את דרכו בין משרדי הרשויות, ובעזרת עו״ד מרציפרו הצליח להסיר את העיקול באוקטובר 2020. מאמצים נוספים הביאו לכך שבאוגוסט 2021 נרשמה סוף סוף הבעלות בדירה על שם המוכר ואחיו. כל אותה תקופה, כך עלה מהראיות, המוכר שידר מסר עקבי: העסקה עומדת להתקדם. כשהתובע עדכן אותו שהרישום כמעט הושלם, השיב המוכר: "That's very good news, so we… can continue the process of selling the apartment".
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המוכר החל לבחון מחדש את המחיר המוסכם
אלא שמאחורי הקלעים השתנה משהו. בעצת עורכת דין חדשה שאליה פנה, ורקע לעלייה המתמשכת במחירי הדירות בתל אביב בתקופת הקורונה, החל במוכר לבחון מחדש את המחיר המוסכם. לפי קביעת השופט גלברד, זה היה המניע האמיתי לנסיגה. ואולם בפועל, הוא לא אמר זאת לתובע - לא לאורך החודשים שבהם קידם האחרון את הרישום, ולא בספטמבר-אוקטובר 2021, כשהמגעים נמשכו באמצעות עורכת הדין החדשה, ואף לא כשנשלחו אליו ייפויי כוח לקראת חתימה קונסולרית.
לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על
ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים
זה התחיל כמעשה של רצון טוב בין הורים לבת זוג צעירה שזה עתה נישאה. ס' ו-י' ח', הוריה של ל' ח', הציעו לעזור לבתם ולבעלה הטרי באותה תקופה, א' ג', להגשים חלום משפחתי קטן: רכישת דירת מגורים ראשונה. בני הזוג התגוררו במשך כמה שנים בדירה שהעמידו להם ההורים, וכשביקשו להתקדם ולרכוש דירה משלהם, ההורים הסכימו לסייע בסכום משמעותי של 150 אלף שקל. אלא שהסיוע הזה לא ניתן כמתנה מוחלטת. עוד לפני שנחתמה העסקה, ולפני שהסכומים עברו בפועל, דרשו ההורים מהחתן לחתום על כתב התחייבות הכולל תנאי ברור: אם בני הזוג ייפרדו, הכסף ישוב לידיהם בתוספת ריבית והצמדה.
א' ג' הסכים, וב-7 בפברואר 2016 הוא חתם בפני נוטריון על מסמך מפורט שבו נכתב במפורש כי קיבל מהורי אשתו סכום של 150 אלף שקל לצורך רכישת הדירה, וכי הוא "מתחייב להחזיר את הסכום הנ"ל למשפחת XXX במקרה גירושין עם אשתי – ל' ח' ג'... תוך 30 יום מיום הגירושין בתוספת ריבית והצמדה". יום לאחר מכן חתמו הוא ו-ל' על הסכם רכישת הדירה ברחוב XXX, והחיים המשותפים נמשכו עוד כמה שנים.
אלא שעם הזמן היחסים עלו על שרטון. באפריל 2023 חתמו בני הזוג על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, ובהמשך אף השלים הנתבע את מתן הגט. במסגרת ההסכמות ביניהם, נקבע כי ל' תרכוש את חלקו של א' בדירה תמורת 350 אלף שקל. הסכום הזה שולם לו במלואו, כשבפועל היו אלה ההורים, התובעים בהליך, שהעבירו את הכסף. לאחר העברת התמורה ביקשו ההורים לקזז מהסכום את אותם 150 אלף שקל שהתחייב להשיבם במקרה של פרידה, אך א' סירב וטען כי הכספים "הוטמעו" כבר במסגרת הסדר הרכוש המוסכם עם ל' בגירושים.
האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי?
כך הגיע הסכסוך לבית משפט השלום בחיפה, שם נדונה תביעה כספית על סכום של 182,453 שקל - סכום הקרן כשהוא משוערך למועד הגשת התביעה, בהתאם לריבית והצמדה כפי שהתחייב הנאשם מול הנוטריון. מהרגע הראשון עמדו בפני השופט שתי שאלות מרכזיות: האם הכסף ניתן כמתנה ללא תנאי, כפי שטען הנתבע, והאם ניתן לראות בהסדרי הגירושים משום קיזוז של אותו חוב.
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט חדיד ציין כבר בראשית הכרעתו כי העובדות הבסיסיות אינן שנויות במחלוקת: הנתבע אכן חתם על כתב התחייבות, בני הזוג אכן התגרשו, וכספי התמורה בגין חלקו בדירה הועברו אליו במלואם מהתובעים. לנוכח זאת, הוא קבע בפסק הדין שפורסם כי עצם החתימה על כתב ההתחייבות שוללת את האפשרות לראות בסכום כמתנה שאין להשיבה. הוא הפנה לסעיף 4 לחוק המתנה, המאפשר לתת מתנה "על תנאי", וציין כי "כך היה במקרה דנן".
