נדלן בנייה דירה
צילום: שלומי יוסף

בדרך לפירוק: בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה נאמן לחברת 'רום כנרת'

בית המשפט דחה את בקשת חברת רום כנרת שטענה שנקלעה לחובות של 137 מיליון שקל. נאמן זמני ימונה לחברה, בנוסף הוטל איסור על העברות כספים בחברה. באי כוח רוכשי הדירות ועובדי החברה: "רום כנרת נכנסה בפתחו של הליך חדלות פירעון. יש לברר להיכן הוזרמו עשרות מיליוני השקלים, כספי רוכשי הדירות, מחשבונות הנאמנות שבהם הופקדו למשמרת"
נחמן שפירא | (1)

השופטת נועה גרוסמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב החליטה על מינוי שני נאמנים לחברת רום כנרת ועל איסור העברת כספים בחברה. כזכור עובדי החברה ורוכשי דירות בפרויקטים בבת ים הגישו בתחילת השבוע בקשה למינוי נאמן לחברה. בניסיון למנוע את ההליך, החברה הזדרזה יום אחרי להגיש בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב לפי תקנה 4 לחוק חדלות פירעון. החברה טענה כי היא מצויה בחובות של 137 מיליון שקל וכי לשם גיבוש הסדר עם נושיה היא מבקשת עיכוב הליכים.

השופטת גרוסמן החליטה לקבל את בקשת העובדים והרוכשים ולמנות את עורכי הדין אהוד גינדס ושי מילוא כנאמנים זמניים לחברה. תפקידם יהיה לבדוק לעומק את מצבת הנכסים והתחייבויות חברת 'רום כנרת', וחברות נוספות שפעלו לצדה, ולקבוע האם יש להכניסן להליך של חדלות פירעון.

> השקת דירוג החברות של ביזפורטל וגם: מי יהיו הענקיות הישראליות הבאות והאם אפשר להשקיע בהן כבר עכשיו? - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל בה ישתתפו מומחי ההשקעות הגדולים בארץ. 

בנוסף לעובדים שעתרו לבית המשפט להכניס את רום כנרת להליך פירוק, בשל אי תשלום שכרם במועד, ופגיעה מתמשכת בפנסיה שלהם ובתנאיהם הסוציאליים, בדיון יוצגו גם קבוצות הרכישה, המונות מאות רוכשי דירות במגדלי מגורים ועסקים בבת ים, שנוהלו תחת 'רום כנרת', שעתרו למינוי הנאמן ומניעת העברות כספים בחברה. הרוכשים טענו כי על בית המשפט לקבל החלטה לשמור על כספי המשקיעים בנאמנות, ולמנוע מהחברה לעשות בהם שימוש. 

 

השופטת גרוסמן דחתה את בקשת בעלי החברה להיכנס להליך של הגנה בפני נושים, ולהמשיך, במקביל, לנהל את החברה באמצעות הנהלתה הקיימת, בליווי נאמן מטעם בית המשפט.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת קבעה כי לנוכח הפרטים שהוצגו בפניה,  עורכי הדין אהוד גינדס ושי מילוא ימונו כאמור כנאמנים זמניים לחברה, והם יצטרכו למסור דיווח מסכם על מצב החברה, וזאת עד ל-18 בספטמבר בשעה 11:00 בבוקר. כמו כן, קבעה השופטת דיון, בפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החברה, ליום המחרת, ה-19 בספטמבר בשעה 09:00 בבוקר.

בנוסף, הטילה השופטת גרוסמן איסור דיספוזיציה (העברת כספים) מכל חשבונות החברה, ומחשבונות בעל החברה. מנגד, דחתה השופטת בקשות להטיל איסור דיספוזציה על חשבונותיה של אשת בעל החברה, משום שלא הוצגה בפנייה סיבה מנומקת מדוע יש לראות בהונה כחלק מהון החברה. 

יוכל לטוס לחו"ל

קיראו עוד ב"משפט"

השופטת גרוסמן החליטה שלא להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ לא כלפי בעל החברה, ולא כלפי עורך הדין שמונה כנאמן בחשבונות הבנק, חשבונות שבהם נאספו עשרות ואולי אף מאות מיליונים מכספי רוכשי הדירות, ולפחות אחד מהם נמצא ריק לחלוטין.

השופטת גרוסמן כתבה בהחלטתה כי "התמונה שהתקבלה היא כי על פני הדברים החברה נמצאת במצב בעייתי המצדיק בירור וניטור של גורם מקצועי אשר יבדוק אחד לאחד את ההתחייבויות השונות של החברה כלפי הרוכשים, יבדוק אם אין כפילויות במכירת הדירות, יעמוד על מצבה הכלכלי ועל האפשרויות שלה להשלים את הפרויקטים - אם בכלל - וכן את חובותיה כלפי הנושים השונים, בין אם גופים פיננסיים, בין אם עובדים ובין אם רשויות מקומיות". 

"החלטת כבוד השופטת גרוסמן חשובה והגיעה בעתה" אומרים עורכי הדין גיא סרוסי ואוריאל זעירא, המייצגים את רוכשי דירות בפרויקטים סי-טאואר ובי-טאואר בבת-ים, וכן את עובדי חברת 'רום כנרת'. 

"בדומה למה שהערכנו, אין לנו ספק שמינוי נאמן זמני לנכסי החברה הוא הצעד המתבקש והנכון מכל". לדבריהם, רק כך ניתן למפות את כלל נכסי החברה לצד התחייבויותיה, ולאתר הברחות נכסים, אם אירעו, בסמוך למשבר שפקד את החברה.

"עצם העובדה שחשבון הנאמנות של קבוצת רוכשי הדירות במגדל 5 בפרויקט סי-טאואר, נמצא ריק, למרות שהוזרמו אליו עשרות מיליוני שקלים מכספי רוכשי הדירות, בצירוף העובדה שהקרקע שעליה אמור היה להיבנות המגדל לא נרכשה במלואה על ידי החברה, מעידות כאלף עדים, על כך שאנשי החברה לא נהגו, לכאורה, כשורה בכספי רוכשי הדירות, ועל כך יש לנהל חקירה מדוקדקת ולאתר, להיכן הוזרמו הכספים, ולשם מה. אנו ניאבק מעתה על כך, שיאותרו כלל העברות הכספים, ויינטלו חזרה מהנהנים מהם, תוך הפעלת עקולים וחילוטים נגדם, כשלנגד עינינו קיימת מטרה אחת: להבטיח את כספם של רוכשי הדירות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    להגיש תלונה למישטרה על גניבת כספי נאמנות . (ל"ת)
    לילי 23/08/2023 13:41
    הגב לתגובה זו
צוואה ירושה
צילום: Istock

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו

עוזי גרסטמן |

בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.

הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.

לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.

האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות

בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.

משה ינאי (רשתות)משה ינאי (רשתות)

משווי של מיליארדים לפשיטת רגל? צו פשיטת רגל ליזם ההייטק משה ינאי נכנס לתוקף

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד אחד היזמים הבולטים בתעשיית ההייטק הישראלית נכנס לתוקף באופן מיידי; החוב הראשי לקרן שינטילה מגיע ל-42 מיליון דולר, ולצדו התחייבויות נוספות שמגיעות למאות מיליוני שקלים; הפנטהאוז היוקרתי שלו בתל אביב ונכסים נוספים יימכרו, ועליו הוטלו מגבלות


עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בתל אביב , באולם של השופט ליאור גלברד, נקבע בעצם כי משה ינאי מהיזמים הגדולים שהיו כאן נכנס להליך של פשיטת רגל. השופט קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד משה ינאי נכנס לתוקף באופן מיידי. ההחלטה מביאה למכירה כפויה של נכסיו המעוקלים ומטילה מגבלות אישיות כבדות על חייו הפיננסיים והעסקיים.

החוב הראשי עומד על כ-42 מיליון דולר לקרן שינטילה הרשומה באיי קיימן, שהועמדה כהלוואה לחברת ההשקעות MII בבעלותו המשותפת עם אשתו המנוחה רחל. לצד זאת, ינאי מחזיק התחייבויות נוספות מצטברות שמגיעות, לפי הערכות, למאות מיליוני שקלים נוספים, בעיקר לבנקים ישראליים ולקרנות מקומיות.

ינאי טוען כי שווי נכסיו הכולל, בארץ ומחוצה לה, עולה בהרבה על סך החובות, ומציג אומדן של כ-1.1 מיליארד דולר. אך טענות אלה נתקלו עד כה בקשיים משפטיים להוכחה מלאה.

קריירה מבריקה: מחלוץ אחסון נתונים לאיש האקזיטים

משה ינאי, שנולד ב-1949 ובנה קריירה בת ארבעה עשורים, נחשב לאחד מחלוצי תעשיית אחסון הנתונים העולמית. בוגר הנדסת חשמל מהטכניון, פתח את דרכו המקצועית בשנות ה-70 בחברת אלביט, שם השתתף בפרויקט ענת שהיה שיתוף פעולה עם ניקסדורף הגרמנית לפיתוח אמצעי אחסון למחשבי מיינפריים תואמי IBM.

ב-1987 הצטרף ל-EMC, ענקית האחסון האמריקאית שהייתה אז בחיתוליה, ומונה לסגן נשיא לטכנולוגיה. תחת הנהגתו פותח מוצר הסימטריקס (Symmetrix), מערכת אחסון מהפכנית שהפכה למוצר הדגל של החברה בשנות ה-90. המערכת כללה חידושים כמו חבילת התוכנה SRDF לגיבוי מרחוק, והובילה את EMC משווי שוק צנוע לעשרות מיליארדי דולרים.