בדרך לפירוק: בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה נאמן לחברת 'רום כנרת'
השופטת נועה גרוסמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב החליטה על מינוי שני נאמנים לחברת רום כנרת ועל איסור העברת כספים בחברה. כזכור עובדי החברה ורוכשי דירות בפרויקטים בבת ים הגישו בתחילת השבוע בקשה למינוי נאמן לחברה. בניסיון למנוע את ההליך, החברה הזדרזה יום אחרי להגיש בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב לפי תקנה 4 לחוק חדלות פירעון. החברה טענה כי היא מצויה בחובות של 137 מיליון שקל וכי לשם גיבוש הסדר עם נושיה היא מבקשת עיכוב הליכים.
השופטת גרוסמן החליטה לקבל את בקשת העובדים והרוכשים ולמנות את עורכי הדין אהוד גינדס ושי מילוא כנאמנים זמניים לחברה. תפקידם יהיה לבדוק לעומק את מצבת הנכסים והתחייבויות חברת 'רום כנרת', וחברות נוספות שפעלו לצדה, ולקבוע האם יש להכניסן להליך של חדלות פירעון.
> השקת דירוג החברות של ביזפורטל וגם: מי יהיו הענקיות הישראליות הבאות והאם אפשר להשקיע בהן כבר עכשיו? - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל בה ישתתפו מומחי ההשקעות הגדולים בארץ.
בנוסף לעובדים שעתרו לבית המשפט להכניס את רום כנרת להליך פירוק, בשל אי תשלום שכרם במועד, ופגיעה מתמשכת בפנסיה שלהם ובתנאיהם הסוציאליים, בדיון יוצגו גם קבוצות הרכישה, המונות מאות רוכשי דירות במגדלי מגורים ועסקים בבת ים, שנוהלו תחת 'רום כנרת', שעתרו למינוי הנאמן ומניעת העברות כספים בחברה. הרוכשים טענו כי על בית המשפט לקבל החלטה לשמור על כספי המשקיעים בנאמנות, ולמנוע מהחברה לעשות בהם שימוש.
- בעל שליטה בחברה שקרסה ב-2014 ישלם את חובותיה
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת גרוסמן דחתה את בקשת בעלי החברה להיכנס להליך של הגנה בפני נושים, ולהמשיך, במקביל, לנהל את החברה באמצעות הנהלתה הקיימת, בליווי נאמן מטעם בית המשפט.
השופטת קבעה כי לנוכח הפרטים שהוצגו בפניה, עורכי הדין אהוד גינדס ושי מילוא ימונו כאמור כנאמנים זמניים לחברה, והם יצטרכו למסור דיווח מסכם על מצב החברה, וזאת עד ל-18 בספטמבר בשעה 11:00 בבוקר. כמו כן, קבעה השופטת דיון, בפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החברה, ליום המחרת, ה-19 בספטמבר בשעה 09:00 בבוקר.
בנוסף, הטילה השופטת גרוסמן איסור דיספוזיציה (העברת כספים) מכל חשבונות החברה, ומחשבונות בעל החברה. מנגד, דחתה השופטת בקשות להטיל איסור דיספוזציה על חשבונותיה של אשת בעל החברה, משום שלא הוצגה בפנייה סיבה מנומקת מדוע יש לראות בהונה כחלק מהון החברה.
יוכל לטוס לחו"ל
- האשה חזרה בה: “אוהבת את בעלה ומבקשת שלום בית”
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- דרש כמעט מיליון שקל = ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף
השופטת גרוסמן החליטה שלא להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ לא כלפי בעל החברה, ולא כלפי עורך הדין שמונה כנאמן בחשבונות הבנק, חשבונות שבהם נאספו עשרות ואולי אף מאות מיליונים מכספי רוכשי הדירות, ולפחות אחד מהם נמצא ריק לחלוטין.
השופטת גרוסמן כתבה בהחלטתה כי "התמונה שהתקבלה היא כי על פני הדברים החברה נמצאת במצב בעייתי המצדיק בירור וניטור של גורם מקצועי אשר יבדוק אחד לאחד את ההתחייבויות השונות של החברה כלפי הרוכשים, יבדוק אם אין כפילויות במכירת הדירות, יעמוד על מצבה הכלכלי ועל האפשרויות שלה להשלים את הפרויקטים - אם בכלל - וכן את חובותיה כלפי הנושים השונים, בין אם גופים פיננסיים, בין אם עובדים ובין אם רשויות מקומיות".
"החלטת כבוד השופטת גרוסמן חשובה והגיעה בעתה" אומרים עורכי הדין גיא סרוסי ואוריאל זעירא, המייצגים את רוכשי דירות בפרויקטים סי-טאואר ובי-טאואר בבת-ים, וכן את עובדי חברת 'רום כנרת'.
"בדומה למה שהערכנו, אין לנו ספק שמינוי נאמן זמני לנכסי החברה הוא הצעד המתבקש והנכון מכל". לדבריהם, רק כך ניתן למפות את כלל נכסי החברה לצד התחייבויותיה, ולאתר הברחות נכסים, אם אירעו, בסמוך למשבר שפקד את החברה.
"עצם העובדה שחשבון הנאמנות של קבוצת רוכשי הדירות במגדל 5 בפרויקט סי-טאואר, נמצא ריק, למרות שהוזרמו אליו עשרות מיליוני שקלים מכספי רוכשי הדירות, בצירוף העובדה שהקרקע שעליה אמור היה להיבנות המגדל לא נרכשה במלואה על ידי החברה, מעידות כאלף עדים, על כך שאנשי החברה לא נהגו, לכאורה, כשורה בכספי רוכשי הדירות, ועל כך יש לנהל חקירה מדוקדקת ולאתר, להיכן הוזרמו הכספים, ולשם מה. אנו ניאבק מעתה על כך, שיאותרו כלל העברות הכספים, ויינטלו חזרה מהנהנים מהם, תוך הפעלת עקולים וחילוטים נגדם, כשלנגד עינינו קיימת מטרה אחת: להבטיח את כספם של רוכשי הדירות".
- 1.להגיש תלונה למישטרה על גניבת כספי נאמנות . (ל"ת)לילי 23/08/2023 13:41הגב לתגובה זו
האשה חזרה בה: “אוהבת את בעלה ומבקשת שלום בית”
אחרי קרוב שלושה עשורים של נישואים ודיון סוער בבית הדין האזורי, הגיע הערעור לדיון מחודש בירושלים. בפסק דין ארוך ומנומק בחרו הדיינים להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי, לאחר שהאשה הצהירה כי מעולם לא הסכימה להתגרש, וכי רצונה הוא לשקם את הבית. בית הדין
מתח ביקורת על ההנחה השגויה שננקטה בערכאה הקודמת, וקובע כי לפני גט יש למצות את התקוות לשלום בית
בני הזוג, שנשואים מזה 26 שנה, התייצבו בפני הרכב בית הדין הרבני הגדול. מאחורי הדלת עמדו שנים ארוכות של מאבקים, ניסיונות פיוס, תביעות בבית הדין ובבית המשפט, והליכים שהחלו כבר לפני כמעט עשור. ואולם הפעם, כך נראה, התמונה נפתחה מחדש. האשה, שבעבר צוטטה כאילו הסכימה להתגרש, התייצבה בערעור כשהיא נחושה להבהיר כי הדברים לא היו ולא נבראו, וכי כל רצונה הוא לשמור על הבית שבו היא ובעלה הקימו משפחה. “אני אוהבת את בעלי ורוצה לעשות הכל למען שלום הבית”, היא אמרה לדיינים בקול יציב, ובית הדין, כך התברר, האמין לה.
כך החל פסק דין חריג ורב־משמעות, שבו ביטל בית הדין הגדול את חיוב הגט שנקבע בבית הדין האזורי בחיפה. הדיינים - הרב הראשי הספרדי דוד יוסף, הרב שלמה שפירא והרב מימון נהרי - קבעו כי החלטת הערכאה הקודמת התבססה על הנחה שגויה שלפיה האשה הסכימה לגירושים, ואף על יישום חלקי של דברי רבנו ירוחם, מבלי לבחון את המצב העובדתי והזוגי המלא. במקום זאת, הם הורו להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי לתקופה בת שישה חודשים, שבמהלכה יוקפאו כל ההליכים המשפטיים.
הפרשה עצמה מורכבת ורבת שכבות. הצדדים נשואים כבר שנים רבות ולהם שני ילדים - בן בגיר וילדה בת 16. הבית המשותף שבו הם מתגוררים שימש במשך כל השנים מרכז חייהם של בני המשפחה, וגם כשעלו קשיים, המשיכו הצדדים לחיות תחת קורת גג אחת. בשלב מסוים, כך עולה מהתיק, הגיש הבעל תביעה לגירושין כבר ב-2015, אך לאחר שניסיונות שלום בית הצליחו, הוא משך את התביעה. לימים הוא הודה כי המפגש הרבני במסגרת אותו ניסיון שלום בית העניק לו תקווה למערכת זוגית חדשה.
האשה חזרה בה מרצונה להתגרש
אלא שבשלהי 2023, לאחר שנים של מתיחות, פנה הבעל שוב לבית הדין והגיש תביעה חדשה לגירושים. הפעם הוא טען כי אין צורך לפרט עילות, שכן לדבריו אשתו מסכימה להתגרש. אלא שהתביעה הזו לא כללה כל התייחסות לענייני רכוש, משמורת ילדים או מזונות, כך שמבחינה פרקטית היא לא יכלה להביא לפירוד מסודר. בדיון שנערך ללא עורכי דין, כך תיארו הצדדים, אמרה האשה דברים שהבעל פירש כהסכמה להתגרש, אך בהמשך, לאחר שהתייעצה עם עורך דין והבינה את משמעות הדברים, היא חזרה בה וטענה שלא אמרה דבר כזה.
- לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבית הדין האזורי, כך נכתב בהחלטה שנבחנה כעת בערעור, אמרו הדיינים כי, “שני הצדדים רוצים להתגרש” והוסיפו כי האשה טענה בדיון כי, “אני מסכימה להתגרש. אני רוצה לסיים את הסבל הזה”. על הבסיס הזה, ועל בסיס הבנה הלכתית כי כששני בני הזוג אינם רוצים זה בזה, יש לחייב את מי שמסרב, קבע בית הדין האזורי כי האשה חייבת בגט גם בלי שיוסדרו יתר העניינים.
האשה חזרה בה: “אוהבת את בעלה ומבקשת שלום בית”
אחרי קרוב שלושה עשורים של נישואים ודיון סוער בבית הדין האזורי, הגיע הערעור לדיון מחודש בירושלים. בפסק דין ארוך ומנומק בחרו הדיינים להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי, לאחר שהאשה הצהירה כי מעולם לא הסכימה להתגרש, וכי רצונה הוא לשקם את הבית. בית הדין
מתח ביקורת על ההנחה השגויה שננקטה בערכאה הקודמת, וקובע כי לפני גט יש למצות את התקוות לשלום בית
בני הזוג, שנשואים מזה 26 שנה, התייצבו בפני הרכב בית הדין הרבני הגדול. מאחורי הדלת עמדו שנים ארוכות של מאבקים, ניסיונות פיוס, תביעות בבית הדין ובבית המשפט, והליכים שהחלו כבר לפני כמעט עשור. ואולם הפעם, כך נראה, התמונה נפתחה מחדש. האשה, שבעבר צוטטה כאילו הסכימה להתגרש, התייצבה בערעור כשהיא נחושה להבהיר כי הדברים לא היו ולא נבראו, וכי כל רצונה הוא לשמור על הבית שבו היא ובעלה הקימו משפחה. “אני אוהבת את בעלי ורוצה לעשות הכל למען שלום הבית”, היא אמרה לדיינים בקול יציב, ובית הדין, כך התברר, האמין לה.
כך החל פסק דין חריג ורב־משמעות, שבו ביטל בית הדין הגדול את חיוב הגט שנקבע בבית הדין האזורי בחיפה. הדיינים - הרב הראשי הספרדי דוד יוסף, הרב שלמה שפירא והרב מימון נהרי - קבעו כי החלטת הערכאה הקודמת התבססה על הנחה שגויה שלפיה האשה הסכימה לגירושים, ואף על יישום חלקי של דברי רבנו ירוחם, מבלי לבחון את המצב העובדתי והזוגי המלא. במקום זאת, הם הורו להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי לתקופה בת שישה חודשים, שבמהלכה יוקפאו כל ההליכים המשפטיים.
הפרשה עצמה מורכבת ורבת שכבות. הצדדים נשואים כבר שנים רבות ולהם שני ילדים - בן בגיר וילדה בת 16. הבית המשותף שבו הם מתגוררים שימש במשך כל השנים מרכז חייהם של בני המשפחה, וגם כשעלו קשיים, המשיכו הצדדים לחיות תחת קורת גג אחת. בשלב מסוים, כך עולה מהתיק, הגיש הבעל תביעה לגירושין כבר ב-2015, אך לאחר שניסיונות שלום בית הצליחו, הוא משך את התביעה. לימים הוא הודה כי המפגש הרבני במסגרת אותו ניסיון שלום בית העניק לו תקווה למערכת זוגית חדשה.
האשה חזרה בה מרצונה להתגרש
אלא שבשלהי 2023, לאחר שנים של מתיחות, פנה הבעל שוב לבית הדין והגיש תביעה חדשה לגירושים. הפעם הוא טען כי אין צורך לפרט עילות, שכן לדבריו אשתו מסכימה להתגרש. אלא שהתביעה הזו לא כללה כל התייחסות לענייני רכוש, משמורת ילדים או מזונות, כך שמבחינה פרקטית היא לא יכלה להביא לפירוד מסודר. בדיון שנערך ללא עורכי דין, כך תיארו הצדדים, אמרה האשה דברים שהבעל פירש כהסכמה להתגרש, אך בהמשך, לאחר שהתייעצה עם עורך דין והבינה את משמעות הדברים, היא חזרה בה וטענה שלא אמרה דבר כזה.
- לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבית הדין האזורי, כך נכתב בהחלטה שנבחנה כעת בערעור, אמרו הדיינים כי, “שני הצדדים רוצים להתגרש” והוסיפו כי האשה טענה בדיון כי, “אני מסכימה להתגרש. אני רוצה לסיים את הסבל הזה”. על הבסיס הזה, ועל בסיס הבנה הלכתית כי כששני בני הזוג אינם רוצים זה בזה, יש לחייב את מי שמסרב, קבע בית הדין האזורי כי האשה חייבת בגט גם בלי שיוסדרו יתר העניינים.
