בדרך לפירוק: בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה נאמן לחברת 'רום כנרת'
השופטת נועה גרוסמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב החליטה על מינוי שני נאמנים לחברת רום כנרת ועל איסור העברת כספים בחברה. כזכור עובדי החברה ורוכשי דירות בפרויקטים בבת ים הגישו בתחילת השבוע בקשה למינוי נאמן לחברה. בניסיון למנוע את ההליך, החברה הזדרזה יום אחרי להגיש בקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב לפי תקנה 4 לחוק חדלות פירעון. החברה טענה כי היא מצויה בחובות של 137 מיליון שקל וכי לשם גיבוש הסדר עם נושיה היא מבקשת עיכוב הליכים.
השופטת גרוסמן החליטה לקבל את בקשת העובדים והרוכשים ולמנות את עורכי הדין אהוד גינדס ושי מילוא כנאמנים זמניים לחברה. תפקידם יהיה לבדוק לעומק את מצבת הנכסים והתחייבויות חברת 'רום כנרת', וחברות נוספות שפעלו לצדה, ולקבוע האם יש להכניסן להליך של חדלות פירעון.
> השקת דירוג החברות של ביזפורטל וגם: מי יהיו הענקיות הישראליות הבאות והאם אפשר להשקיע בהן כבר עכשיו? - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל בה ישתתפו מומחי ההשקעות הגדולים בארץ.
בנוסף לעובדים שעתרו לבית המשפט להכניס את רום כנרת להליך פירוק, בשל אי תשלום שכרם במועד, ופגיעה מתמשכת בפנסיה שלהם ובתנאיהם הסוציאליים, בדיון יוצגו גם קבוצות הרכישה, המונות מאות רוכשי דירות במגדלי מגורים ועסקים בבת ים, שנוהלו תחת 'רום כנרת', שעתרו למינוי הנאמן ומניעת העברות כספים בחברה. הרוכשים טענו כי על בית המשפט לקבל החלטה לשמור על כספי המשקיעים בנאמנות, ולמנוע מהחברה לעשות בהם שימוש.
- בעל שליטה בחברה שקרסה ב-2014 ישלם את חובותיה
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת גרוסמן דחתה את בקשת בעלי החברה להיכנס להליך של הגנה בפני נושים, ולהמשיך, במקביל, לנהל את החברה באמצעות הנהלתה הקיימת, בליווי נאמן מטעם בית המשפט.
השופטת קבעה כי לנוכח הפרטים שהוצגו בפניה, עורכי הדין אהוד גינדס ושי מילוא ימונו כאמור כנאמנים זמניים לחברה, והם יצטרכו למסור דיווח מסכם על מצב החברה, וזאת עד ל-18 בספטמבר בשעה 11:00 בבוקר. כמו כן, קבעה השופטת דיון, בפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החברה, ליום המחרת, ה-19 בספטמבר בשעה 09:00 בבוקר.
בנוסף, הטילה השופטת גרוסמן איסור דיספוזיציה (העברת כספים) מכל חשבונות החברה, ומחשבונות בעל החברה. מנגד, דחתה השופטת בקשות להטיל איסור דיספוזציה על חשבונותיה של אשת בעל החברה, משום שלא הוצגה בפנייה סיבה מנומקת מדוע יש לראות בהונה כחלק מהון החברה.
יוכל לטוס לחו"ל
- מי האם - תורמת הביצית או זו שילדה את הילד?
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
השופטת גרוסמן החליטה שלא להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ לא כלפי בעל החברה, ולא כלפי עורך הדין שמונה כנאמן בחשבונות הבנק, חשבונות שבהם נאספו עשרות ואולי אף מאות מיליונים מכספי רוכשי הדירות, ולפחות אחד מהם נמצא ריק לחלוטין.
השופטת גרוסמן כתבה בהחלטתה כי "התמונה שהתקבלה היא כי על פני הדברים החברה נמצאת במצב בעייתי המצדיק בירור וניטור של גורם מקצועי אשר יבדוק אחד לאחד את ההתחייבויות השונות של החברה כלפי הרוכשים, יבדוק אם אין כפילויות במכירת הדירות, יעמוד על מצבה הכלכלי ועל האפשרויות שלה להשלים את הפרויקטים - אם בכלל - וכן את חובותיה כלפי הנושים השונים, בין אם גופים פיננסיים, בין אם עובדים ובין אם רשויות מקומיות".
"החלטת כבוד השופטת גרוסמן חשובה והגיעה בעתה" אומרים עורכי הדין גיא סרוסי ואוריאל זעירא, המייצגים את רוכשי דירות בפרויקטים סי-טאואר ובי-טאואר בבת-ים, וכן את עובדי חברת 'רום כנרת'.
"בדומה למה שהערכנו, אין לנו ספק שמינוי נאמן זמני לנכסי החברה הוא הצעד המתבקש והנכון מכל". לדבריהם, רק כך ניתן למפות את כלל נכסי החברה לצד התחייבויותיה, ולאתר הברחות נכסים, אם אירעו, בסמוך למשבר שפקד את החברה.
"עצם העובדה שחשבון הנאמנות של קבוצת רוכשי הדירות במגדל 5 בפרויקט סי-טאואר, נמצא ריק, למרות שהוזרמו אליו עשרות מיליוני שקלים מכספי רוכשי הדירות, בצירוף העובדה שהקרקע שעליה אמור היה להיבנות המגדל לא נרכשה במלואה על ידי החברה, מעידות כאלף עדים, על כך שאנשי החברה לא נהגו, לכאורה, כשורה בכספי רוכשי הדירות, ועל כך יש לנהל חקירה מדוקדקת ולאתר, להיכן הוזרמו הכספים, ולשם מה. אנו ניאבק מעתה על כך, שיאותרו כלל העברות הכספים, ויינטלו חזרה מהנהנים מהם, תוך הפעלת עקולים וחילוטים נגדם, כשלנגד עינינו קיימת מטרה אחת: להבטיח את כספם של רוכשי הדירות".
- 1.להגיש תלונה למישטרה על גניבת כספי נאמנות . (ל"ת)לילי 23/08/2023 13:41הגב לתגובה זו
מה גובר - מינוי בן ממשיך או צוואה?
פסק דין מעניין של בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה קבע כי מינוי בן ממשיך שנעשה כבר בשנות השמונים ולא בוטל במשך עשרות שנים, תקף גם אם בצוואה מאוחרת ביקש בעל הנחלה לחלק את המשק שלו בין ילדיו. השופט רן ארנון קבע כי המינוי, שאושר על ידי הסוכנות היהודית,
מהווה התחייבות בלתי חוזרת, ולכן אין בכוחה של הצוואה לשנותו - גם אם היחסים בין הצדדים עלו על שרטון לפני מות האב
באחד מאותם סכסוכי ירושה משפחתיים מורכבים, שבהם מתערבבים אהבות ישנות, פצעים ישנים וזיכרון של נחלה אחת משותפת, נדרש באחרונה בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה להכריע בשאלה מה גובר - צוואתו של האב, או מינוי הבן הממשיך שעשה עוד לפני עשרות שנים. מדובר במשק חקלאי בצפון הארץ, שבעליו המנוח מינה ב-1984 את בנו ואשתו כ"בן ממשיך" - מינוי שאושר אז על ידי הסוכנות היהודית והאגודה החקלאית. אלא שכעבור שלושה עשורים, בצוואה שנערכה ב-2011, קבע האב כי הנחלה תתחלק בין ילדיו, והדבר הצית מאבק משפחתי עיקש.
התובעים, בני הזוג מ’ וע’, טענו כי הם מונו כדין כבן ממשיך כבר בשנות השמונים, והאב מעולם לא ביטל את ההתחייבות הבלתי חוזרת שעליה הוא חתם. לטענתם, על סמך אותו מינוי הם קיבלו היתר בנייה ובנו את ביתם במשק בידיעת כולם. הם הדגישו כי במשך עשרות שנים הם חיו מתוך אמונה שהם יורשיו הטבעיים של המשק, בעוד שיתר אחיהם ואחיותיהם קיבלו נחלות אחרות משלהם. אלא שהאב הלך לעולמו ב-2015, והצוואה שהותיר מאחוריו קבעה חלוקה שונה - פיצול של הנחלה בין הבנים והבנות, באופן שסותר את עקרונות ההסכם המשולש בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הסוכנות והאגודה החקלאית.
האחים שמנגד - צ', א' וד' - טענו כי האב חתם על המסמכים מ-1984 רק כדי לאפשר לבן לבנות את ביתו במשק, אך לא מתוך כוונה אמיתית להעניק לו את הנחלה. לדבריהם, גם אם היתה כוונה כזו, היא לא הושלמה כדין, ובכל מקרה השתנתה עם השנים, בייחוד לנוכח התנהגותו של הבן, שהסתבך בפלילים ונעדר מהמשק במשך שנים ארוכות. "התובעים נטשו את הנחלה ואת אביהם," טענו האחים, "ולכן אין מקום להעניק להם מתנה של נחלה שלמה שהם לא טיפחו ולא שמרו עליה". הם הוסיפו כי במשך עשרות שנים הם היו אלה שעיבדו את האדמה, השקיעו בה ודאגו לאב עד יומו האחרון, בעוד שהבן הממשיך הנטען לא לקח חלק בנעשה.
תופעה ייחודית לחקלאות הישראלית
השופט רן ארנון פתח את פסק דינו בהסבר רחב על מוסד ה"בן הממשיך", תופעה ייחודית לחקלאות הישראלית, שנועדה "למנוע מחלוקות משפחתיות עתידיות בנוגע למי מבין הילדים יירש את הזכויות במשק לאחר מות ההורים". הוא הדגיש כי לפי הפסיקה, הזכויות בנחלה אינן חלק מהעיזבון הרגיל של אדם ואינן ניתנות לחלוקה בצוואה, מכיוון שמדובר בזכויות של בר-רשות בלבד, התלויות באישורה של המדינה והמוסדות המיישבים. או במלים אחרות, הנחלה אינה נכס רגיל שאפשר להוריש, והוראות הצוואה אינן גוברות על מינוי בן ממשיך תקף.
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שסקר את העדויות, ההסכמים והמסמכים שנחתמו לאורך השנים, קבע השופט כי, "מינוי התובעים כבן ממשיך וההצהרה שניתנה על ידי המנוח ביום 29.11.84 לא בוטלה באופן מפורש על ידי האב". הוא הוסיף כי עשרות שנים חלפו מאז המינוי ועד לפטירת האב, ובכל אותן שנים, "לא טרח האב ולא עמד על כך כי המינוי יבוטל", ולכן המינוי נותר בתוקף. השופט דחה את טענות האחים, שלפיהן יש לבטל את המינוי מכיוון שהוא לא נרשם ברמ"י. לדבריו, בשנות השמונים לא היה נהוג לדווח לרמ"י (אז מינהל מקרקעי ישראל - ממ"י) על מינויים שכאלה, ונוהל הדיווח נכנס לתוקף רק ב-1997. "לא נמצא כל בסיס חוקי לטענה כי יש לרשום את דבר המינוי של הבן הממשיך ברמ"י גם ביחס למינויים שבוצעו שנים, ולעתים עשרות שנים, בטרם כניסתו של הנוהל לתוקף", כתב השופט בהכרעתו, והוסיף כי מדובר בנוהל מנהלי בלבד שאינו רטרואקטיבי.
מי האם - תורמת הביצית או זו שילדה את הילד?
סכסוך חריג בין בנות זוג לשעבר הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. בעלת הביצית טענה כי זוגתה לשעבר שימשה רק פונדקאית, ואילו זו התעקשה כי היא אמו של הילד שילדה וגידלה בחודשים הראשונים לחייו. תסקיר הרווחה והאפוטרופוסית לדין תמכו בחידוש הקשר,
והחלטת השופטת אליה נוס הכריעה בהתאם. האם שהרתה וגידלה בחודשים הראשונים את הילד תקבל זמני שהות - עוד לפני ההכרעה בשאלת ההורות עצמה
בבוקר סתווי אחד, כמעט שנתיים אחרי שנולד ילד קטן לזוג נשים שחייהן נפרדו זה מכבר, חזרו שתיים מהדמויות המרכזיות ביותר בחייו המוקדמים של הפעוט לעמוד זו מול זו בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. מעל האולם ריחפה שאלה אחת, עקבית ומכאיבה: מי היא אמו של ילד שנולד לביצית של אחת מבנות הזוג ולרחמה של השנייה? והאם מי שילדה, הניקה וגידלה אותו במהלך החודשים הראשונים לחייו, אך אינה רשומה כאמו, זכאית לראותו, גם אם בת הזוג לשעבר מתנגדת לכך בתוקף. השופטת אליה נוס נדרשה להכריע בבקשה זמנית לקביעת זמני שהות בין התובעת, האם היולדת, לבין הקטין בן השנתיים וחצי. החלטתה מתארת מערכת יחסים זוגית שהחלה ב-2019 והסתיימה בפירוק מגורים בתחילת 2024, הריון שנישא ברחמה של התובעת, בקשות משפטיות חוצות מדינות, ותפישות קוטביות ביחס למעמדה של התובעת בחיי הילד.
הנתבעת - האם הגנטית ובעלת הביצית - טענה לכל אורך הדרך כי התובעת שימשה עבורן פונדקאית בלבד, במסגרת הסכמה מוקדמת וברורה. לדבריה, עוד לאורך ההיריון התחזתה התובעת לנתבעת לצורך רישום הילד כבנה של הנתבעת בלבד, ואף קיבלה תשלום על עצם ההיריון. התובעת מצדה, טענה כי מדובר בהורות משותפת לכל דבר, כזו ששיקפה את מערכת היחסים רבת השנים ואת רצונן להביא ביחד ילד לעולם. היא הזכירה כי היא זו שילדה את הקטין, הניקה אותו וגידלה אותו בחודשים הראשונים לחייו, וכי מעולם לא התכוונה לשמש פונדקאית בלבד.
כבר בתחילת ההליך, הזכירה השופטת כי אין מחלוקת על כך שהתובעת היא היולדת. בפסק הדין נכתב כי, "אין מחלוקת בין הצדדים כי הן ניהלו קשר זוגי וכי התובעת היא מי שילדה את הקטין". לצד זה, היא הפנתה להלכה משפטית ברורה, שנקבעה בעמ"ש 64159-11-24, שלפיה בשאלות הנוגעות למתח בין אם גנטית לבין אם יולדת קיימות שתי זכויות הוריות בעלות משמעות, ואין לקבוע מראש כי אחת גוברת על רעותה. השופטת כתבה כי, "העדפת זכות הורית אחת על אחרת תיקבע על פי נסיבות העניין... ואפשר שתשתנה מעניין לעניין".
העו"סית: יש לחדש את הקשר
מול המחלוקת המשפטית והרגשית העמוקה הזאת, שהתעצמה והלכה מאז שניתק הקשר בין התובעת לבין הילד בפברואר 2024, הוזמנה עובדת סוציאלית לסדרי דין להכין תסקיר. התסקיר הזה, שהוגש ביוני 2025, הסתמן במהרה כמסמך משמעותי ביותר בהליך. העובדת הסוציאלית בחנה את הטענות של שתי הנשים, נפגשה עם הילד והתרשמה מהקשר שנוצר בעבר בינו לבין התובעת, והגיעה למסקנה חד-משמעית: יש לחדש את הקשר ללא דיחוי.
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- למרות 4 ילדים וחיים משותפים: הנכסים יישארו של הבעל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחוות דעתה, הדגישה העובדת הסוציאלית כי בעיניה התובעת אינה פונדקאית. בחקירתה היא אמרה כי, "התובעת היא לא אם פונדקאית בעיניי". היא הוסיפה כי בבואה לגבש המלצה אינה בוחנת הסכמות או טענות משפטיות, אלא מסתכלת רק על טובת הילד, והסבירה כי "יש שתי נשים עם היסטוריה של זוגיות... והביאו הסכמה להביא ילד לעולם, אשה אחת ילדה והניקה אותו במשך 8-7 חודשים, היא יצרה אתו התקשרות מסוימת בניגוד לפונדקאות. יש פה בסיס איתן לקשר".
