משווי של מיליארדים לפשיטת רגל? צו פשיטת רגל ליזם ההייטק משה ינאי נכנס לתוקף

בבית משפט השלום בתל אביב , באולם של השופט ליאור גלברד, נקבע בעצם כי משה ינאי מהיזמים הגדולים שהיו כאן נכנס להליך של פשיטת רגל. השופט קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד משה ינאי נכנס לתוקף באופן מיידי. ההחלטה מביאה למכירה כפויה של נכסיו המעוקלים ומטילה מגבלות אישיות כבדות על חייו הפיננסיים והעסקיים.

החוב הראשי עומד על כ-42 מיליון דולר לקרן שינטילה הרשומה באיי קיימן, שהועמדה כהלוואה לחברת ההשקעות MII בבעלותו המשותפת עם אשתו המנוחה רחל. לצד זאת, ינאי מחזיק התחייבויות נוספות מצטברות שמגיעות, לפי הערכות, למאות מיליוני שקלים נוספים, בעיקר לבנקים ישראליים ולקרנות מקומיות.

ינאי טוען כי שווי נכסיו הכולל, בארץ ומחוצה לה, עולה בהרבה על סך החובות, ומציג אומדן של כ-1.1 מיליארד דולר. אך טענות אלה נתקלו עד כה בקשיים משפטיים להוכחה מלאה.

קריירה מבריקה: מחלוץ אחסון נתונים לאיש האקזיטים

משה ינאי, שנולד ב-1949 ובנה קריירה בת ארבעה עשורים, נחשב לאחד מחלוצי תעשיית אחסון הנתונים העולמית. בוגר הנדסת חשמל מהטכניון, פתח את דרכו המקצועית בשנות ה-70 בחברת אלביט, שם השתתף בפרויקט ענת שהיה שיתוף פעולה עם ניקסדורף הגרמנית לפיתוח אמצעי אחסון למחשבי מיינפריים תואמי IBM.

ב-1987 הצטרף ל-EMC, ענקית האחסון האמריקאית שהייתה אז בחיתוליה, ומונה לסגן נשיא לטכנולוגיה. תחת הנהגתו פותח מוצר הסימטריקס (Symmetrix), מערכת אחסון מהפכנית שהפכה למוצר הדגל של החברה בשנות ה-90. המערכת כללה חידושים כמו חבילת התוכנה SRDF לגיבוי מרחוק, והובילה את EMC משווי שוק צנוע לעשרות מיליארדי דולרים.

ינאי פרש מ-EMC ב-2001 כאיש עשיר בזכות מניות ב-EMC ותגמולים שוטפים. עם הפרישה, הוא רכש עם שותפו דורון קמפבל את מרכז המחקר הישראלי של EMC, שהפך לחברת דיליג'נט (Diligent) המתמחה בגיבוי נתונים. החברה נמכרה ל-IBM באפריל 2008 תמורת 165 מיליון דולר.

אקזיט מרשים נוסף היה XIV Storage,  חברת אחסון נתונים שהקים ינאי מצוות יוצאי תלפיות, שנרכשה על ידי IBM בינואר 2008 תמורת כ-300 מיליון דולר. היו אקזיטים נוספים כשסך הכל, האקזיטים הזרימו לקופתו מאות רבות של מיליוני דולרים ושוויו הוערך במעל 1 מיליארד דולר.

לאחר האקזיטים, ינאי השתלב זמנית ב-IBM בארצות הברית כעמית החברה, אך פרש ב-2010 בעקבות מחלוקת מקצועית סביב פיתוח מערכות XIV. הוא הפנה את מרצו להקמת Infinidat בהרצליה, חברת אחסון נתונים שגייסה ב-2015 כ-150 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, הפכה לרווחית תחת ניהולו, ואף נמכרה ללנובו הסינית במאות מיליוני דולרים.

במקביל, ינאי רכש מחצית ממפעל לגין טובופלסט בקיבוץ יגור תמורת 40 מיליון שקלים ב-2010, והקים קרן הון סיכון פרטית בשם מיכל אינטרנשיונל. על שמו רשומים כ-40 פטנטים אמריקאיים בנושא אחסון נתונים,

ההליך המשפטי: מהלוואה פרטית לפשיטת רגל

ההליך המשפטי שהוביל לצו הנוכחי החל לפני חודשים ספורים. במרץ 2025 הגישה קרן שינטילה, גוף השקעות זר הרשום באיי קיימן ומתמחה בהלוואות פרטיות, בקשה לפשיטת רגל נגד ינאי. הקרן טענה שהוא חייב לה כ-36 מיליון דולר, שצמחו ל-42 מיליון עם ריביות, בגין הלוואה שניתנה ל-MII, חברת ההשקעות המשמשת כזרוע הניהולית של תיק ההשקעות שלו ושל רחל, שנפטרה ביולי 2025.

הקרן, המיוצגת על ידי עורכי הדין אמנון ביס ומאיה בן מאיר ממשרד גורניצקי GNY, טענה כי ינאי לא עמד בהתחייבויות הפירעון המיידי, ואף האשימה אותו בהברחת נכסים דרך מכירות מניות בחברות כמו איטורו. מהלכים אלה נתקלו בהכחשות חריפות מצדו ומצד עורך דינו יוסי בן נפתלי ממשרד מטרי-מאירי.

באוגוסט 2025 נחתם הסכם זמני בין הצדדים, שבו התחייב ינאי לפרוע או למחזר את החוב תוך 60 יום, תמורת דחיית הצו. כשלא עמד בתנאים, נכנס הצו אוטומטית לתוקף, למרות התנגדות הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים למינויו של עו"ד שולי גולדבלט כנאמן.

הנכסים למכירה: מהפנטהאוז בתל אביב ועד דירת פאר במנהטן

הנאמן אחראי כעת למכור את כל הנכסים המעוקלים. ביניהם הפנטהאוז היוקרתי ברחוב אנטוקולסקי בתל אביב, נכס בשטח 390 מ"ר עם מרפסת 250 מ"ר ובריכה פרטית, שבבעלות ינאי ורחל. ינאי ניסה למכור אותו עצמאית באוקטובר 2025 תמורת 58 מיליון שקלים.

נסח הטאבו חושף שעבודים נוספים על הפנטהאוז: משכנתא של 70 מיליון שקלים לבנק לאומי והתחייבות של 10 מיליון שקלים לקרן אמפא קפיטל שבשליטת שלומי פוגל, כנראה למימון רכישת הנכס. השעבודים הללו מסבכים את תהליך המכירה ומעלים שאלות על סדרי הנושים.

לצד הפנטהאוז, בין הנכסים למכירה גם דירת פאר במנהטן בשווי 7.5 מיליון דולר ונדל"ן בבוסטון, שחשפו מסמכי משכנתאות.

במקביל למכירת הנכסים, הוטלו על ינאי מגבלות אישיות מחמירות שמגבילות את חירותו הכלכלית:

• איסור יציאה מהארץ ללא אישור
• סיווגו כלקוח מוגבל בבנקים
• הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי
• איסור על הקמת חברות חדשות או רישום כדירקטור
• חובת התייצבות תקופתית בפני הנאמן להגשת דוחות פיננסיים
• הסדר תשלומים חודשי לקופת הפשיטה

החובות הנוספים: מעבר לקרן שינטילה

החובות אינם מוגבלים לקרן שינטילה בלבד. ינאי מחזיק בהתחייבויות נוספות שלא נחשפו במלואן, כולל הלוואות מבנקים ישראליים וקרנות מקומיות. סכומן הכולל עשוי להגיע למאות מיליוני שקלים, כפי שעולה מהערכות ראשוניות בתיק בית המשפט.

השופט גלברד הדגיש בהחלטתו כי קיים חוב בלתי שנוי במחלוקת של לפחות 32 מיליון דולר, מה שמצדיק את הצעדים. עם זאת, הוא השאיר פתח לאפשרות של הסדרי תשלומים עתידיים אם יוכח שווי נכסים גבוה יותר.

ינאי נותר מחויב להליך שדורש ממנו שקיפות מלאה ושיתוף פעולה, תוך שמירה על טענתו כי מצבו אינו חדלות פירעון אמיתית אלא עיכוב זמני. השאלה המרכזית היא האם שווי הנכסים אכן עולה על החובות, כפי שהוא טוען.