
קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את תביעתו של טל ארביב, שרכש רבע מהזכויות בדירתה של קרין ספיר ביטון ב-2017 כדי למנוע את מימוש הנכס ופינוי אמה בידי הבנק. הנתבעת טענה כי ההסכם בטל עקב עושק והטעיה, אך השופט נפתלי שילה קבע כי היא עצמה יזמה את המכירה, קיבלה
את מלוא התמורה ושיתפה פעולה במשך חמש שנים - ורק לאחר סכסוך אישי ניסתה להתכחש להסכם
בינואר 2017 מצא את עצמו טל ארביב עומד בפני החלטה לא פשוטה. חברו, עו״ד אלי שיליאן, פנה אליו בבקשה יוצאת דופן: לסייע לקרובת משפחתו, קרין ספיר ביטון, שנקלעה לקשיים מול הבנק הבינלאומי הראשון. הבנק כבר פתח תיק הוצאה לפועל למימוש דירה ברמת גן, שבה החזיקה ביטון ברבע מהזכויות, ועמד לפנות את אמה, מרים, שהתגוררה באחת היחידות. התנאי שהציבה ביטון למכירת חלקה היה ברור - בתוך ימים ספורים יש להעביר לבנק כ-191 אלף שקל כדי לסלק את יתרת המשכנתא ולהציל את הדירה ממימוש. באותם ימים הדירה היתה רחוקה ממצב מושלם: היא נשאה עיקולים רבים, הזכויות בה עדיין לא נרשמו על שם ביטון ובעלה לשעבר משה, היה צו הריסה בגין בנייה בלתי חוקית, והתשתיות שלה סבלו מרטיבות ובעיות חשמל ואינסטלציה. למרות ההתלבטות, ארביב נענה להצעה, מתוך הבנה שמדובר לא רק בעסקה כלכלית אלא במעשה הומניטרי - מניעת פינוי של אשה מביתה.
ההסכם נחתם ב־25 בינואר 2017. נקבע כי ארביב ישלם 300 אלף שקל, מתוכם יעבור הסכום הנדרש לבנק והיתרה תועבר לביטון. מרים חתמה בשולי ההסכם והצהירה על שיתוף פעולה ברישום הזכויות. לבקשת ביטון, ההסכם נשמר בסוד, כדי שבעלה לשעבר לא יידע. בתוך ימים ארביב העביר את מלוא הכספים, בתחילה לבנק, ואחר כך לחשבונו של פנחס, בן זוגה של ביטון, מכיוון שחשבונה היה מעוקל. הוא אף ויתר על שני מועדי שכר דירה ראשונים לטובתה, כדי להקל על מצבה הכלכלי.
ביוני אותה שנה העבירה ביטון את מפתחות היחידה לארביב, וזה החל לגבות את דמי השכירות ולהחזיק בנכס. במשך חמש שנים לא נשמעה מצדה שום טענה, ובמהלך התקופה השקיע ארביב עשרות אלפי שקלים בשיפוץ ובתיקון הליקויים. אפילו כשביטון ובעלה ביקשו ממנו הלוואות נוספות, הוא נעתר פעם אחת, אך כשסירב להמשיך לסייע - חל המפנה.
ביוני 2021 קיבל עו״ד שיליאן מכתב מבא כוחה של ביטון, שבו נטען כי היא מעולם לא מכרה את זכויותיה. בהמשך טענה ביטון בבית המשפט כי ההסכם נחתם תחת עושק, מרמה והטעיה. לדבריה, שיליאן וארביב הציגו בפניה מצג שווא כאילו אין דרך אחרת למנוע את הפינוי, בעוד בפועל ניתן היה להמשיך לשלם את המשכנתא מתוך שכר הדירה. היא הוסיפה כי המחיר, 300 אלף שקל, היה נמוך בהרבה מערך השוק, וכי היא לא הבינה על מה חתמה, לא קיבלה עותק מההסכם ולא היתה מיוצגת.
- הלוואה של מכר כמעט הובילה לעיקול הבית של זוג
- מבצע ענק: רשות המסים גבתה חובות של יותר מ-194 מיליון שקל במבצע שערכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט נפתלי שילה בחן את גרסאות הצדדים והעדים, ודחה את טענות ההגנה אחת לאחת. הוא קבע כי שלושת התנאים לעילת עושק - מצוקה, ניצול ותנאי חוזה גרועים - לא התקיימו. "הנתבעת לא הוכיחה שהיתה במצוקה כזו שהסיטה את שיקול דעתה", ציין, והוסיף כי דווקא היא ופנחס היו אלה שפנו לשיליאן והציעו את העסקה במחיר שקבעו בעצמם. שיליאן, שהכין את ההסכם ללא תמורה, העיד כי הסביר לביטון את מהותו הן במעמד החתימה והן במועד החתימה של מרים. לדבריו, המניע של ביטון היה רצון אמיתי להציל את אמה מפינוי. ההסכם אף כלל סעיף המפרט את מצב הדירה, לרבות רטיבות, עיקולים וצו הריסה, והגן על זכויותיה של המוכרת.
גם טענת המחיר הנמוך נדחתה. חוות הדעת השמאית שהגישה ביטון לא נבחנה לגופה, לאחר שהשמאי לא התייצב לחקירה, אך השופט ציין כי גם על פיה, שווי רבע הדירה היה אז 385 אלף שקל - פער שאינו קיצוני, בייחוד נוכח מצבו הפיזי של הנכס, הריבוי בבעלים והיעדר רישום זכויות. ארביב, קבע השופט, לא ניהל מו״מ על המחיר אלא שילם את התמורה שביקשה המוכרת, שידעה היטב מה היא עושה.
לגבי הטענות בדבר המרמה והקנוניה, קבע השופט כי לא הובאה כל ראיה ממשית. עדויותיהם של ביטון, פנחס ומרים נמצאו בלתי מהימנות, רצופות סתירות והתכחשות למסמכים שצורפו על ידם. כך למשל, ביטון טענה שאינה יודעת אם המשכנתא נפרעה, אף שבהסכמים שחתמה ציינה מפורשות כי כך היה. בחקירתה אף העלתה גירסה חדשה שלפיה הכסף שקיבלה היה הלוואה בלבד, בניגוד מוחלט לגרסאות הקודמות. עוד נקבע כי ביטון השתהתה באופן קיצוני בהעלאת טענותיה - חמש שנים לאחר החתימה - בניגוד לחוק המחייב הודעת ביטול בזמן סביר. במהלך כל התקופה היא מסרה את המפתחות, לא שילמה משכנתא, ולא דרשה דמי שכירות מהיחידה.
- אחד מחוקרי נתניהו יקבל פיצוי עקב פגיעה בפרטיות
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
השופט גם דחה את הטענה שההסכם חסר תוקף משום שלא אושר בידי כונס הנכסים. שיליאן העיד כי פירעון המשכנתא נעשה בתיאום עם הכונס ובאישורו, ואף קיבל ממנו מכתב כוונות. העובדה שהמשכנתא עדיין לא נמחקה מנסח הרישום אינה מלמדת שלא נפרעה בפועל.
בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי ההסכם נכרת "תוך גמירות דעת מלאה וללא כל פגם בכריתה". ארביב, פסק השופט, זכאי להירשם כבעלים של רבע מהדירה, ועורך דינו מונה לכונס נכסים לצורך הרישום. עוד חויבה ביטון לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 75 אלף שקל. מה שהחל כמחווה של רצון טוב כדי למנוע פינוי של אם מביתה, הסתיים בשורת הכרעות משפטיות חד־משמעיות, ובאישור ההסכם שעמד במרכז המחלוקת.
מדוע בחר התובע להיכנס לעסקה עם כל כך הרבה סיכונים - עיקולים, צו הריסה ובעיות בנכס?
מפסק הדין עולה כי המניע המרכזי של התובע לא היה כלכלי גרידא, אלא חברי והומניטרי - לסייע להצלת אמה של הנתבעת מפינוי. למרות מצבו הבעייתי של הנכס והעובדה שלא נרשם על שם הבעלים בפועל, הוא הסכים לשלם את המחיר שנקבע על ידי הנתבעת, מבלי להתמקח, מתוך רצון למנוע את מימוש המשכנתא.
כיצד התנהל ההסכם בפועל, ללא רישום בטאבו והערת אזהרה?
ההסכם אכן לא דווח לרשויות המס ולא נרשמה הערת אזהרה. עו״ד שיליאן, שייצג את שני הצדדים בעריכת ההסכם בלבד, ציין מראש כי אינו מטפל בהמשך הרישום והמליץ לצדדים להיעזר בעורך דין נוסף. הנתבעת הסכימה לכך, ואף ביקשה לשמור על סודיות מול בעלה לשעבר, מה שהוביל לעיכוב בפעולות הרשמיות.
מדוע בית המשפט לא קיבל את טענות העושק וההטעיה של הנתבעת?
השופט קבע כי הנתבעת לא הוכיחה שהייתה במצוקה כה חמורה שהשפיעה על שיקול דעתה, ולא הוכיחה ניצול מצד התובע. להיפך – היא הייתה זו שיזמה את המכירה וקבעה את המחיר. בנוסף, לא הוכח שמחיר העסקה היה נמוך מהמקובל לאור הנסיבות.
הנתבעת טענה שההסכם בטל משום שלא אושר על ידי כונס הנכסים שמונה למכירת הדירה. אך העדות של עו״ד שיליאן, שהתקבלה כמהימנה, הבהירה כי פירעון המשכנתא נעשה בתיאום עם הכונס ובאישורו - מה שסתר את טענות הביטול.
כיצד השפיעו עדויות העדים על ההכרעה?
בית המשפט מצא סתירות וחוסר עקביות בגרסאות הנתבעת, בן זוגה ואמה. כך למשל, הם התכחשו למסמכים שצירפו בעצמם, שינו גרסאות במהלך החקירה וטענו טענות
הסותרות הודאות קודמות בכתב. העדויות האלה פגעו באמינותם וחיזקו את גרסת התובע.
האם יוכל התובע לדרוש גם פיצוי נוסף או גביית דמי שכירות ממי שתפס את היחידה?
פסק הדין עסק רק בזכויות הבעלות ברבע הדירה. עם זאת, השופט ציין כי סביר שלאחר שזכויותיו יירשמו, התובע יוכל לנקוט הליכים נפרדים לגביית שכר דירה שמגיע לו ממשה, שתפס חזקה על היחידה ב-2021.
מה המשמעות של מינוי עורך
הדין של התובע ככונס נכסים לצורך רישום הזכויות?
מינוי זה מאפשר לעורך הדין לפעול בשם בית המשפט להשלמת כל הפעולות הנדרשות לרישום הרבע על שם התובע, כולל טיפול באישורי מס, תשלומים לרשויות והגשת המסמכים ללשכת רישום המקרקעין - גם ללא שיתוף פעולה מצד הנתבעת.
- 6.אנונימי 20/08/2025 18:53הגב לתגובה זואל תעזרו לאף אחד כולם אפסים כשמגיע תורם לעמוד בעסקה
- 5.אנונימי 18/08/2025 06:34הגב לתגובה זומתי שהיה טוב שהציל אותם איזה חמוד איזה אדם טוב פעם אחת אמר לא אין לי אפשרות עכשיו אז היתהפכו אליו כל סטייק עכשיו שפשפו 75000 שח וגם שילמו לעוד שלהם בקיצור תמכרו עוד 14 מהנכס יש צדק
- 4.יובל הממוקד 17/08/2025 12:27הגב לתגובה זומה שמוכיח שהצד המסכן או העני או החלש הוא לא בהכרח הצד הצדיק או הצודק.פשוט אנשים רעים. נצלנים וגזלנים חסרי מצפון.
- 3.אנונימי 17/08/2025 10:55הגב לתגובה זוכי הבנקים כבר לא עושים
- 2.אנונימי 17/08/2025 00:55הגב לתגובה זולמרות שמדובר על יישוב אחר@ בקיבוצים בסביבה לרוב סובלים מהרוכשים בהרחבות מהצעקות והמוזיקה שהביאו כנדוניה לקיבוץ!8
- 1.אנונימי 16/08/2025 17:26הגב לתגובה זועזר ועכשיו ניסו לדפוק אותו בהמותמגיע להם שיזרקו אותםאמא לרחוב

אחרי שקיבל מיליון ש': חשמלאי שנפל מסולם יפוצה בכ-130 אלף ש'
במהלך עבודתו באתר בנייה גדול של אלקטרה, עלה חשמלאי על סולם בגובה שישה מטרים כדי להחליף מנורה והתחשמל כשזרם הופעל לפתע. הוא נפל ונפצע קשות, נותר עם נכות של 42% ונזקק לטיפולים ממושכים. בית המשפט קבע כי מנהלי העבודה לא דאגו לנתק את החשמל, לא סיפקו משטח
עבודה בטוח ולא פיקחו כראוי, ולכן חויבו עם חברות הביטוח לפצות אותו בעוד כ-130 אלף שקל מעבר למה שכבר קיבל מהביטוח הלאומי
ביום התאונה, במאי 2018, הוזעק חשמלאי, יליד 1977, להחליף גוף תאורה בחדר עבודה באתר בנייה שבו הוא הועסק. מנהל הפרויקט מטעם אלקטרה ביקש ממנו לעלות לסולם גבוה כדי להגיע אל מנורת חירום בתקרה. התובע העיד כי שאל אם הכבל פעיל וקיבל תשובה ברורה: "תעלה, אין זרם חשמל שם". זמן קצר לאחר מכן, תוך כדי עבודה, התחשמל האיש ונפל אל הרצפה. בית המשפט ציין בעדותו של מנהל הפרויקט, כי גם הוא הודה כי, "יכול להיות שמישהו עבר שם והחזיר את החשמל… אני לא יודע להגיד מה קרה באותו הרגע".
התוצאה של הנפילה היתה קשה במיוחד. התובע שבר חוליות בגב התחתון ונזקק לניתוח לקיבוע עמוד השדרה. הוא סבל גם משברים ביד שמאל ומפגיעה בעצב האולנרי, לצד כאבים כרוניים. חוות הדעת הרפואיות מטעם בית המשפט קבעו כי נותרה לו נכות רפואית מצטברת של 42% לצמיתות - 27% בתחום האורתופדי ועוד 20% בתחום הנפשי. המומחית בתחום הפסיכיאטריה כתבה בחוות הדעת שהגישה כי מדובר ב"הפרעה נפשית מסוג תגובת הסתגלות עם סימפטומים דיכאוניים, סימפטומים פוסט טראומתיים חלקיים וסימפטומים אובססיביים".
בפסק הדין פורט כי התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, שהעניק לנפגע נכות בשיעור של 67% לאחר הפעלת תקנה 15 - סעיף בתקנות הביטוח הלאומי (בענף נפגעי עבודה), שמאפשר להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע עבודה במקרים מסוימים. כתוצאה מכך שולמו לו גמלאות בסכום כולל של יותר ממיליון שקל. ואולם התובע לא הסתפק בכך ותבע גם את המעסיק הישיר, את אלקטרה ואת חברות הביטוח.
הנתבעים טענו שהאיש לא התחשמל אלא איבד שיווי משקל
מנגד, טענו הנתבעים כי לא הוכח כלל שהוא אכן התחשמל, וכי ייתכן שנפל פשוט משום שאיבד שיווי משקל. הם הדגישו שמדובר בחשמלאי ותיק שהיה עליו לוודא בעצמו כי אין זרם בכבל, וכי הוא בחר לעבוד ללא מכשיר טסטר שהיה יכול למנוע את האירוע. לטענתם, האחריות היא עליו בלבד.
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט הדר מסורי בחן את העדויות והראיות ודחה את הטענות. הוא קבע כי גרסת התובע אמינה וכי אין סתירה של ממש לסיפור ההתחשמלות. לדבריו, "הנתבעים לא הציגו ראיה שיש בה לסתור גרסת התובע לגבי התחשמלות". יתרה מכך, מנהל העבודה של אלקטרה לא שלל את האפשרות כי החשמל הופעל לפתע במהלך העבודה. בית המשפט התרשם כי גם אם הנפילה לא היתה נובעת מהתחשמלות, האחריות עדיין רובצת על המעסיקים, משום שהעובד נדרש לעבודה בגובה של שישה מטרים בחושך, ללא נקודות אחיזה וללא אמצעי מיגון מתאימים.

טענה שאיבדה צמיד יקר - כלל טענה שזה ניסיון למרמה; מה קבעה השופטת?
בית משפט השלום בחיפה קיבל תביעה של סמנכ"לית בסוכנות ביטוח, שטענה כי איבדה צמיד יקר שקיבלה מאמה במתנה לפני חתונתה. כלל ביטוח טענה למרמה, אך השופטת דחתה את טענותיה של החברה וקבעה כי המבוטחת דיברה אמת. פסק הדין כולל תיאורים אישיים של התובעת על היום שבו
רצתה לשמח את אמה ביום הולדתה במהלך תקופת הריחוק החברתי של הקורונה, עד שגילתה כי הצמיד נעלם
הסיפור התחיל בערב חורפי אחד בתקופת הקורונה, כשאסתריה הנר, תושבת כרמיאל ואם למשפחה, חזרה לביתה אחרי יום שבו ניסתה להכניס מעט אור ושמחה לאמה שחגגה את יום הולדתה ה-85. הנר, שעובדת כסמנכ"לית קידום עסקי ופיתוח בסוכנות ביטוח בחיפה, תיארה כיצד החליטה לענוד באותו יום את הצמיד היקר שקיבלה במתנה מאמה ערב חתונתה, כדי לשמח אותה במפגש המשפחתי. אלא שכשחזרה בערב לביתה, הורידה את המעיל והבינה שהתכשיט נעלם, התחיל מסע של חיפושים, חקירות ותביעה משפטית שנמשכה שנים.
על פי פסק הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בחיפה על ידי השופטת כאמלה ג’דעון, כלל ביטוח תיאלץ לשלם להנר סכום של יותר מ-32 אלף שקל עבור אובדן הצמיד, בצירוף אגרת משפט ושכר טרחת עורך דין. בכך נדחתה עמדת חברת הביטוח, שטענה כי מדובר בתביעת מרמה וכי הנר העלימה עובדות או מסרה גרסאות כוזבות. השופטת קבעה בהכרעתה כי, "עדותה של התובעת היתה אמינה בעיניי חרף אי ההתאמות שעליהן הצביעה הנתבעת", והוסיפה כי סימני האמת ניכרו בדבריה.
האירוע התרחש בנובמבר 2020. הנר סיפרה כי יצאה בבוקר מביתה ליום עבודה קצר במשרד הסוכנות בצ’ק פוסט, ולאחר מכן נסעה לאסוף את אמה וגיסתה ממגדל העמק. השלוש עצרו לקנות דברי מתיקה ומשם המשיכו לקיבוץ אלונים, שם ישבו בחיק הטבע כדי לחגוג לאם הקשישה את יום הולדתה. בשעות הערב החזירה הנר את אמה וגיסתה לביתן, וכשחזרה לביתה בכרמיאל, בסביבות 19:00, הבחינה כי הצמיד איננו. לדבריה, היא נבהלה, חיפשה ברכב ובחניה, וכשלא מצאה אותו, היא מיהרה לחזור לקיבוץ אלונים בחשכה כדי לנסות לאתר את התכשיט. "נבהלתי, ראיתי שהתכשיט לא עליי, רצתי מהר לרכב לראות אם אולי הוא נפל לי באוטו... ואז החלטתי שאני נוסעת חזרה, זה היה משהו כמו חצי שעה מאז שהגעתי", היא תיארה בעדותה.
החוקר שם לב שהצמיד לא על היד כבר בבוקר
למחרת פנתה הנר לדווח על המקרה בסוכנות הביטוח, ומשם הופנתה למשטרה לקבלת אישור. כלל ביטוח שלחה חוקר מטעמה, עמיחי איפרגן, שנפגש עם הנר מחוץ למשרדי הסוכנות עקב מגבלות הקורונה. החוקר ביקש לראות את התמונות מהיום שבו אבד התכשיט, והנר הראתה לו את תמונותיה בטלפון הנייד. באותו רגע הצביע החוקר על כך שבתמונה שצולמה במשרדה בבוקר האירוע, הצמיד כלל אינו נראה על ידה. הנר סיפרה כי באותו רגע הבינה לראשונה שהתכשיט אולי נפל לה עוד בבוקר, בדרכה לעבודה או במשרד עצמו, ולא בהכרח במהלך הטיול המשפחתי. "נפל, נפלה עטרת ראשי... זה רק מראה את התום לב שלי, אני הראיתי לו תמונה, והוא הסב את תשומת לבי שהצמיד בכלל לא עליי", היא סיפרה בבית המשפט.
- כלל ביטוח תשקיע 250 מיליון שקל בבוני התיכון; המניה עולה 7%
- ב-200 מיליון שקל: המבורגר מוכרים לכלל מניות הראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמאותו רגע התפתח עימות חריף בין הצדדים. הנר טענה כי החוקר נטל את מכשיר הטלפון מידיה ללא רשות, נהג כלפיה בברוטליות וגרם לה לסירב לאפשר לו לבצע איכון לטלפון. לדבריה, לאחר מכן היא דווקא ביקשה ממנו לבוא לביתה ולהתרשם מכלל התכשיטים שברשותה, ואף הסכימה תחילה לעבור בדיקת פוליגרף, אך חזרה בה מכך אחרי שבעלה, קצין משטרה בדימוס, הסביר לה שהתרופות שהיא נוטלת עלולות לפגוע באמינות התוצאה. חברת הביטוח מצדה טענה כי מדובר בגרסאות מתפתלות שנועדו להסתיר מצג שווא, וכי למעשה לא אבד הצמיד המדובר אלא פריט אחר שאינו מבוטח.