
קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את תביעתו של טל ארביב, שרכש רבע מהזכויות בדירתה של קרין ספיר ביטון ב-2017 כדי למנוע את מימוש הנכס ופינוי אמה בידי הבנק. הנתבעת טענה כי ההסכם בטל עקב עושק והטעיה, אך השופט נפתלי שילה קבע כי היא עצמה יזמה את המכירה, קיבלה
את מלוא התמורה ושיתפה פעולה במשך חמש שנים - ורק לאחר סכסוך אישי ניסתה להתכחש להסכם
בינואר 2017 מצא את עצמו טל ארביב עומד בפני החלטה לא פשוטה. חברו, עו״ד אלי שיליאן, פנה אליו בבקשה יוצאת דופן: לסייע לקרובת משפחתו, קרין ספיר ביטון, שנקלעה לקשיים מול הבנק הבינלאומי הראשון. הבנק כבר פתח תיק הוצאה לפועל למימוש דירה ברמת גן, שבה החזיקה ביטון ברבע מהזכויות, ועמד לפנות את אמה, מרים, שהתגוררה באחת היחידות. התנאי שהציבה ביטון למכירת חלקה היה ברור - בתוך ימים ספורים יש להעביר לבנק כ-191 אלף שקל כדי לסלק את יתרת המשכנתא ולהציל את הדירה ממימוש. באותם ימים הדירה היתה רחוקה ממצב מושלם: היא נשאה עיקולים רבים, הזכויות בה עדיין לא נרשמו על שם ביטון ובעלה לשעבר משה, היה צו הריסה בגין בנייה בלתי חוקית, והתשתיות שלה סבלו מרטיבות ובעיות חשמל ואינסטלציה. למרות ההתלבטות, ארביב נענה להצעה, מתוך הבנה שמדובר לא רק בעסקה כלכלית אלא במעשה הומניטרי - מניעת פינוי של אשה מביתה.
ההסכם נחתם ב־25 בינואר 2017. נקבע כי ארביב ישלם 300 אלף שקל, מתוכם יעבור הסכום הנדרש לבנק והיתרה תועבר לביטון. מרים חתמה בשולי ההסכם והצהירה על שיתוף פעולה ברישום הזכויות. לבקשת ביטון, ההסכם נשמר בסוד, כדי שבעלה לשעבר לא יידע. בתוך ימים ארביב העביר את מלוא הכספים, בתחילה לבנק, ואחר כך לחשבונו של פנחס, בן זוגה של ביטון, מכיוון שחשבונה היה מעוקל. הוא אף ויתר על שני מועדי שכר דירה ראשונים לטובתה, כדי להקל על מצבה הכלכלי.
ביוני אותה שנה העבירה ביטון את מפתחות היחידה לארביב, וזה החל לגבות את דמי השכירות ולהחזיק בנכס. במשך חמש שנים לא נשמעה מצדה שום טענה, ובמהלך התקופה השקיע ארביב עשרות אלפי שקלים בשיפוץ ובתיקון הליקויים. אפילו כשביטון ובעלה ביקשו ממנו הלוואות נוספות, הוא נעתר פעם אחת, אך כשסירב להמשיך לסייע - חל המפנה.
ביוני 2021 קיבל עו״ד שיליאן מכתב מבא כוחה של ביטון, שבו נטען כי היא מעולם לא מכרה את זכויותיה. בהמשך טענה ביטון בבית המשפט כי ההסכם נחתם תחת עושק, מרמה והטעיה. לדבריה, שיליאן וארביב הציגו בפניה מצג שווא כאילו אין דרך אחרת למנוע את הפינוי, בעוד בפועל ניתן היה להמשיך לשלם את המשכנתא מתוך שכר הדירה. היא הוסיפה כי המחיר, 300 אלף שקל, היה נמוך בהרבה מערך השוק, וכי היא לא הבינה על מה חתמה, לא קיבלה עותק מההסכם ולא היתה מיוצגת.
- הלוואה של מכר כמעט הובילה לעיקול הבית של זוג
- מבצע ענק: רשות המסים גבתה חובות של יותר מ-194 מיליון שקל במבצע שערכה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט נפתלי שילה בחן את גרסאות הצדדים והעדים, ודחה את טענות ההגנה אחת לאחת. הוא קבע כי שלושת התנאים לעילת עושק - מצוקה, ניצול ותנאי חוזה גרועים - לא התקיימו. "הנתבעת לא הוכיחה שהיתה במצוקה כזו שהסיטה את שיקול דעתה", ציין, והוסיף כי דווקא היא ופנחס היו אלה שפנו לשיליאן והציעו את העסקה במחיר שקבעו בעצמם. שיליאן, שהכין את ההסכם ללא תמורה, העיד כי הסביר לביטון את מהותו הן במעמד החתימה והן במועד החתימה של מרים. לדבריו, המניע של ביטון היה רצון אמיתי להציל את אמה מפינוי. ההסכם אף כלל סעיף המפרט את מצב הדירה, לרבות רטיבות, עיקולים וצו הריסה, והגן על זכויותיה של המוכרת.
גם טענת המחיר הנמוך נדחתה. חוות הדעת השמאית שהגישה ביטון לא נבחנה לגופה, לאחר שהשמאי לא התייצב לחקירה, אך השופט ציין כי גם על פיה, שווי רבע הדירה היה אז 385 אלף שקל - פער שאינו קיצוני, בייחוד נוכח מצבו הפיזי של הנכס, הריבוי בבעלים והיעדר רישום זכויות. ארביב, קבע השופט, לא ניהל מו״מ על המחיר אלא שילם את התמורה שביקשה המוכרת, שידעה היטב מה היא עושה.
לגבי הטענות בדבר המרמה והקנוניה, קבע השופט כי לא הובאה כל ראיה ממשית. עדויותיהם של ביטון, פנחס ומרים נמצאו בלתי מהימנות, רצופות סתירות והתכחשות למסמכים שצורפו על ידם. כך למשל, ביטון טענה שאינה יודעת אם המשכנתא נפרעה, אף שבהסכמים שחתמה ציינה מפורשות כי כך היה. בחקירתה אף העלתה גירסה חדשה שלפיה הכסף שקיבלה היה הלוואה בלבד, בניגוד מוחלט לגרסאות הקודמות. עוד נקבע כי ביטון השתהתה באופן קיצוני בהעלאת טענותיה - חמש שנים לאחר החתימה - בניגוד לחוק המחייב הודעת ביטול בזמן סביר. במהלך כל התקופה היא מסרה את המפתחות, לא שילמה משכנתא, ולא דרשה דמי שכירות מהיחידה.
- “לא ייתכן שסבל ממחלת נפש והועסק בתפקיד ביטחוני”
- דרש כמעט מיליון שקל = ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
השופט גם דחה את הטענה שההסכם חסר תוקף משום שלא אושר בידי כונס הנכסים. שיליאן העיד כי פירעון המשכנתא נעשה בתיאום עם הכונס ובאישורו, ואף קיבל ממנו מכתב כוונות. העובדה שהמשכנתא עדיין לא נמחקה מנסח הרישום אינה מלמדת שלא נפרעה בפועל.
בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי ההסכם נכרת "תוך גמירות דעת מלאה וללא כל פגם בכריתה". ארביב, פסק השופט, זכאי להירשם כבעלים של רבע מהדירה, ועורך דינו מונה לכונס נכסים לצורך הרישום. עוד חויבה ביטון לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 75 אלף שקל. מה שהחל כמחווה של רצון טוב כדי למנוע פינוי של אם מביתה, הסתיים בשורת הכרעות משפטיות חד־משמעיות, ובאישור ההסכם שעמד במרכז המחלוקת.
מדוע בחר התובע להיכנס לעסקה עם כל כך הרבה סיכונים - עיקולים, צו הריסה ובעיות בנכס?
מפסק הדין עולה כי המניע המרכזי של התובע לא היה כלכלי גרידא, אלא חברי והומניטרי - לסייע להצלת אמה של הנתבעת מפינוי. למרות מצבו הבעייתי של הנכס והעובדה שלא נרשם על שם הבעלים בפועל, הוא הסכים לשלם את המחיר שנקבע על ידי הנתבעת, מבלי להתמקח, מתוך רצון למנוע את מימוש המשכנתא.
כיצד התנהל ההסכם בפועל, ללא רישום בטאבו והערת אזהרה?
ההסכם אכן לא דווח לרשויות המס ולא נרשמה הערת אזהרה. עו״ד שיליאן, שייצג את שני הצדדים בעריכת ההסכם בלבד, ציין מראש כי אינו מטפל בהמשך הרישום והמליץ לצדדים להיעזר בעורך דין נוסף. הנתבעת הסכימה לכך, ואף ביקשה לשמור על סודיות מול בעלה לשעבר, מה שהוביל לעיכוב בפעולות הרשמיות.
מדוע בית המשפט לא קיבל את טענות העושק וההטעיה של הנתבעת?
השופט קבע כי הנתבעת לא הוכיחה שהייתה במצוקה כה חמורה שהשפיעה על שיקול דעתה, ולא הוכיחה ניצול מצד התובע. להיפך – היא הייתה זו שיזמה את המכירה וקבעה את המחיר. בנוסף, לא הוכח שמחיר העסקה היה נמוך מהמקובל לאור הנסיבות.
הנתבעת טענה שההסכם בטל משום שלא אושר על ידי כונס הנכסים שמונה למכירת הדירה. אך העדות של עו״ד שיליאן, שהתקבלה כמהימנה, הבהירה כי פירעון המשכנתא נעשה בתיאום עם הכונס ובאישורו - מה שסתר את טענות הביטול.
כיצד השפיעו עדויות העדים על ההכרעה?
בית המשפט מצא סתירות וחוסר עקביות בגרסאות הנתבעת, בן זוגה ואמה. כך למשל, הם התכחשו למסמכים שצירפו בעצמם, שינו גרסאות במהלך החקירה וטענו טענות
הסותרות הודאות קודמות בכתב. העדויות האלה פגעו באמינותם וחיזקו את גרסת התובע.
האם יוכל התובע לדרוש גם פיצוי נוסף או גביית דמי שכירות ממי שתפס את היחידה?
פסק הדין עסק רק בזכויות הבעלות ברבע הדירה. עם זאת, השופט ציין כי סביר שלאחר שזכויותיו יירשמו, התובע יוכל לנקוט הליכים נפרדים לגביית שכר דירה שמגיע לו ממשה, שתפס חזקה על היחידה ב-2021.
מה המשמעות של מינוי עורך
הדין של התובע ככונס נכסים לצורך רישום הזכויות?
מינוי זה מאפשר לעורך הדין לפעול בשם בית המשפט להשלמת כל הפעולות הנדרשות לרישום הרבע על שם התובע, כולל טיפול באישורי מס, תשלומים לרשויות והגשת המסמכים ללשכת רישום המקרקעין - גם ללא שיתוף פעולה מצד הנתבעת.
- 6.אנונימי 20/08/2025 18:53הגב לתגובה זואל תעזרו לאף אחד כולם אפסים כשמגיע תורם לעמוד בעסקה
- 5.אנונימי 18/08/2025 06:34הגב לתגובה זומתי שהיה טוב שהציל אותם איזה חמוד איזה אדם טוב פעם אחת אמר לא אין לי אפשרות עכשיו אז היתהפכו אליו כל סטייק עכשיו שפשפו 75000 שח וגם שילמו לעוד שלהם בקיצור תמכרו עוד 14 מהנכס יש צדק
- 4.יובל הממוקד 17/08/2025 12:27הגב לתגובה זומה שמוכיח שהצד המסכן או העני או החלש הוא לא בהכרח הצד הצדיק או הצודק.פשוט אנשים רעים. נצלנים וגזלנים חסרי מצפון.
- 3.אנונימי 17/08/2025 10:55הגב לתגובה זוכי הבנקים כבר לא עושים
- 2.אנונימי 17/08/2025 00:55הגב לתגובה זולמרות שמדובר על יישוב אחר@ בקיבוצים בסביבה לרוב סובלים מהרוכשים בהרחבות מהצעקות והמוזיקה שהביאו כנדוניה לקיבוץ!8
- 1.אנונימי 16/08/2025 17:26הגב לתגובה זועזר ועכשיו ניסו לדפוק אותו בהמותמגיע להם שיזרקו אותםאמא לרחוב

נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
השופט איתי כרמי מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל קבע כי צוואתה המאוחרת של קשישה, שחילקה את רכושה בין ילדיה, אינה תקפה, אף שהיא משקפת את רצונה האמיתי. לדבריו, "ריכוך הכלל של ביטול צוואה מחמת חוסר כשרות יכרסם ביציבות ויערער את יסודות השיטה"
בערוב ימיה של אשה בת 84, אם לשלושה, מצאה את עצמה המשפחה שלה מפולגת סביב השאלה מי יירש את הבית שבו היא חיה ומי יירש את הבית שבנה אחד מבניה על אדמתה. מאבק הירושה המשפחתי הזה, שנמשך שנים, הגיע לשיאו בפסק דין ארוך ומפורט של השופט איתי כרמי מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל, שקבע כי אף שצוואתה האחרונה של המנוחה תואמת את רצונה, היא אינה תקפה מבחינה משפטית משום שנעשתה כשהיא כבר לא ידעה להבחין בטיבה של צוואה.
החלטתו של השופט כרמי מציבה דילמה עקרונית ועמוקה: האם צריך להעדיף את רצונו של אדם, כפי שניתן לזהותו לאורך השנים, גם אם במועד חתימתו על הצוואה הוא לא היה כשיר משפטית, או שעל בית המשפט לדבוק בדרישת הכשרות גם במחיר של ביטול רצון מפורש וברור? הכרעתו של השופט היתה נחרצת: אין מקום לריכוך הכלל, שכן הדבר "יכרסם ביציבות ויערער את יסודות השיטה".
המנוחה נולדה בארגנטינה, עלתה לישראל עם משפחתה ונישאה, ולימים נולדו לה שלושה ילדים - שניים מנישואיה הראשונים ובן נוסף, צעיר מהם, שנולד בארץ. לאחר מות בעלה היא נותרה לגור לבדה, ובסוף שנות ה-90 העניקה לבנה הצעיר, התובע, את הזכות לבנות את ביתו בצמוד לביתה על אותו מגרש. התובע השקיע בבנייה מכספו, גר במקום עם משפחתו מאז, והיחסים בין האחים הידרדרו והלכו.
מיד אחרי מינוי האפוטרופוס נחתמה צוואה חדשה
עוד ב-1999 ערכה האם צוואה ראשונה ("הצוואה המוקדמת"), שבה חילקה את רכושה בין ילדיה: את ביתה שלה הורישה לשני ילדיה הבוגרים, ואילו את הבית שבנה התובע היא הותירה לו. בהמשך היא ערכה גרסאות נוספות של צוואות, שכולן עסקו בשאלה כיצד יחולק המגרש והבתים, אך עם השנים הידרדר מצבה הבריאותי והקוגניטיבי של האם, וב-2017 ביקשו ילדיה הבוגרים למנות לה אפוטרופוסים. בית המשפט באותו הליך דחה את הבקשה, לאחר ששמע את המנוחה עצמה והתרשם כי היא מבינה היטב את הנעשה. באותו שלב מונתה רק בקרה מסוימת על חשבונה, והתובע - בנה הצעיר - מונה כמיופה כוח. אלא שמיד לאחר מכן, ב-2 בספטמבר 2017, חתמה האם על צוואה נוטריונית חדשה ("הצוואה המאוחרת"), שבה חילקה את ביתה בין שלושת ילדיה באופן שווה, ואת הבית שבנה התובע היא הותירה לו לבדו.
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- תבעה את אחיה בדרישה לשיתוף בדירה שהוריש לו אביהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכללה כרונולוגיה מפורטת של ארבע צוואות שונות שערכה המנוחה לאורך השנים: צוואה מ-1999, צוואה נוספת מ-2003 שבה היא חילקה באופן מפורט את המגרש והבתים, צוואה מ-2012 שבה היא הביעה לראשונה רצון לחלק את ביתה שווה בשווה בין שלושת ילדיה, ולבסוף הצוואה המאוחרת מ-2017. לאחר פטירתה הוגשו לרשם הירושות שתי בקשות מתחרות - ילדיה הבוגרים ביקשו לקיים את הצוואה המוקדמת, בעוד שהבן הצעיר עתר לקיים את הצוואה המאוחרת. כל צד טען כי הצוואה האחרת אינה תקפה - זה בשל חוסר כשרות, וזה בשל השפעה בלתי הוגנת.

“לא ייתכן שסבל ממחלת נפש והועסק בתפקיד ביטחוני בכיר”
ארבע שנים לאחר שאישר בבית המשפט הסכם גירושים, ניסה גבר לבטל אותו בטענה שבעת החתימה הוא היה במצב נפשי קשה, לא הבין את משמעות ההסכם ונפגע ממנו כלכלית. השופטת קודלר עיאש מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחתה את טענותיו וקבעה כי מדובר בניסיון מניפולטיבי
לשנות בדיעבד הסכם תקף. לדבריה, התובע תפקד באותה תקופה באופן מלא, נשא בתפקיד ביטחוני בכיר ואף היה חד ומרוכז בעדותו
פסק הדין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע עסק בתביעה חריגה למדי: גבר שביקש לבטל הסכם גירושים שאושר בבית המשפט כמעט ארבע שנים קודם לכן, בטענה כי בעת שחתם עליו לא היה כשיר מבחינה נפשית להבין את משמעותו. השופטת רותם קודלר עיאש לא התרשמה מטענותיו, קבעה כי מדובר במניפולציה ובחוסר תום לב, ודחתה את תביעתו תוך חיובו בהוצאות בסכום כולל של 45 אלף שקל.
מדובר בבני זוג שנישאו לפני כ־20 שנה ולהם ילד אחד משותף. לאחר שנישואיהם עלו על שרטון, נחתם ביניהם ביוני 2020 הסכם גירושין שנוסח על ידי עורך דינה של האשה, עו"ד ירון הוד. ההסכם הובא לאישור בפני בית המשפט, והצדדים התייצבו ביחד לדיון. בפרוטוקול מאותו היום תועד כי השופטת הסבירה להם את משמעות ההסכם בשפה פשוטה, כך שכל צד הבין את תוכנו והצהיר כי הוא חותם עליו מרצון חופשי. כפי שנרשם בפרוטוקול, התובע עצמו אמר אז כי הוא מבין את תוכן ההסכם, חתם עליו במשרד של עורך הדין לאחר ששמע את ההסברים, ואף הבהיר כי הוא בוחר שלא להתייעץ עם עורך דין מטעמו. “לא התייעצתי עם עורך דין אחר, לא מתכוון לעשות כן ולא תישמע ממני טענה בעניין”, צוין במפורש בפרוטוקול של הדיון.
אלא שחלפו כמעט ארבע שנים, והבעל - שהועסק כל השנים בתפקיד ביטחוני בכיר - פנה לבית המשפט בתביעה חדשה, בבקשה לבטל את פסק הדין שאישר את ההסכם. לטענתו, בעת החתימה הוא היה שרוי במצב נפשי קשה, לא היה כשיר להבין את משמעות ההסכם, ואף הופעל עליו לחץ מצד אשתו ובנם המשותף. עוד טען האיש כי מדובר בהסכם "מקפח וחד־צדדי", שהותיר אותו חסר כל, וכי השופטת שאישרה את ההסכם פעלה "במהירות ובקלות בלתי סבירה" מבלי לוודא את כשירותו.
ניסיון ציני לערוך "מקצה שיפורים"
הנתבעת, גרושתו, טענה מנגד כי מדובר בניסיון ציני לערוך "מקצה שיפורים" ולהתחמק מהתחייבויות שנחתמו בהסכמה מלאה. לדבריה, הבעל גרר רגליים במשך שנים, ניסה לעכב את ביצוע פסק הדין, וכעת הוא מבקש לבטל אותו ללא בסיס.
- למרות 4 ילדים וחיים משותפים: הנכסים יישארו של הבעל
- הילדים ישובו לגליל לאחר הפינוי - חרף התנגדות האם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת קודלר עיאש ציינה כי כבר כשנה וחצי לאחר אישור ההסכם פתחה האשה בהליכי ביצוע, וכי לאורך השנים הגיש הבעל בקשות, הצהרות ומסמכים - אך דחה שוב ושוב את הגשת התביעה לביטול. רק אחרי שלוש שנים של דחיות, הוא הודיע כי החליף עורך דין והגיש את התביעה הנוכחית.
