גרים בדירה 23 שנה, ועדיין לא הצליחו לסלק את העיקול

יבגני ואולגה זגורצ'יק גרים בדירתם שבבת ים כבר יותר מ-23 שנה. הם רכשו אותה ב-2002, שילמו תמורתה, ועברו לגור בה עוד באותה השנה. הבעיה? הדירה מעולם לא נרשמה על שמם בטאבו, והמוכר המקורי ברח לחו"ל. לכאורה זה נשמע כמו בעיה ביורוקרטית שאפשר לפתור. אלא שב-2017 הסתבך המוכר, שנותר הבעלים הרשום, בחוב כספי לחברת מוסכים בשם עידן - י.ל.מ. מרכז הרכב. החברה פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל, והטילה עיקול - על הדירה של הזגורצ'יקים.

הזוג פנה להוצאה לפועל בבקשה לבטל את העיקול, אך ראש ההוצאה לפועל דחה את הבקשה שלהם והפנה אותם לבית משפט. הם הגישו תביעה לבית משפט השלום בתל אביב, שם ביקשו לקבל הצהרה על זכויותיהם בדירה, הסרת העיקול, ואישור לתוקפו של הסכם המכר. על פי הטענות, שווי הדירה הוא עד 2.5 מיליון שקל.

• ניסו להבריח קרקע מנושים - בית המשפט חסם זאת
• הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופט גד מינא מבית משפט השלום דחה את בקשת חברת המוסכים לסילוק התביעה על הסף בגלל חוסר סמכות עניינית. השופט קבע שהמחלוקת האמיתית בין הצדדים היא סביב השאלה האם נותר חוב של הזגורצ'יקים כלפי המוכר. אם לא, הרי שיש להסיר את העיקול. לטענתו, "לא מדובר במחלוקת קניינית", ולכן הסמכות נתונה לבית משפט השלום בהתאם לשווי הנכס. חברת המוסכים לא ויתרה. היא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וטענה שהמענה העיקרי שביקשו הזגורצ'יקים הוא הצהרתי - הצהרה על בעלות קניינית במקרקעין - ושתביעה שכזו נמצאת בסמכותו של בית משפט מחוזי.

המחוזי: הסעדים מדברים בעד עצמם

בפסק הדין שניתן באחרונה, קיבלה השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, את הערעור. השופטת ניתחה את הסעדים שנדרשו בכתב התביעה המקורי, ומצאה שהם מדברים בעד עצמם, ולא מצביעים על תביעה כספית פשוטה. בין הסעדים שביקשו הזגורצ'יקים: הצהרה על בעלותם הבלעדית בדירה, אישור שהסכם המכר תקף ומחייב, והצהרה שלפיה הם זכאים לרישום הזכויות במקרקעין. "עיננו הרואות כי התובעים הם אלו שבמפורש בכותרת התביעה כתבו כי זו תביעה הצהרתית על זכויות במקרקעין", כתבה השופטת.

• מצב החירום במדינה הציל את החייבת מהעיקול
• רואה החשבון התרשל - הלקוח לא יוכר בביטוח לאומי כעצמאי ולא יקבל קצבה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אב הוריש את כל האדמות לבן - האחות תבעה אחרי 47 שנה

השופטת כהן יישמה מבחן דו-שלבי שנקבע בפסיקת בתי המשפט: בשלב הראשון יש לבדוק האם מדובר בתביעה שנוגעת למקרקעין, ואם כן, בשלב השני תיקבע המהות של הזכויות שעל הפרק. במקרה הזה, מהרגע שהיא קבעה שמדובר בתביעה הנוגעת למקרקעין, השאלה היתה אם עניינה חזקה, שימוש או חלוקה - שבהם בית משפט שלום מוסמך להכריע - או שמדובר בזכויות בעלות, שבהן הסמכות עוברת למחוזי. המסקנה שלה היתה חד-משמעית: "סעדים אלו נוגעים ישירות לזכויות קניין במקרקעין, ואינם בגדר תביעות לחזקה, שימוש או חלוקה, המצויות בסמכותו של בית משפט השלום".

לגבי טענת הזגורצ'יקים שהסעד האמיתי הוא רק הסרת העיקול - שהוא עניין כספי ולא קנייני - השיבה השופטת שאי אפשר להתעלם מהסעדים ההצהרתיים שנוסחו במפורש בכתב התביעה. "הסרת העיקול תלויה בהכרעה בשאלת הבעלות, שכן על מנת להורות על הסרת העיקול, על בית המשפט לדון בשאלות מהותיות הנוגעות לליבת זכויות במקרקעין, היא כתבה בפסק הדין שפורסם.

חוסר סמכות עניינית

בסיכום פסק הדין, הורתה השופטת על מחיקת התביעה בשל חוסר סמכות עניינית, אך שמרה על אפשרות פתוחה לזגורצ'יקים. היא ציינה שמתשובת בני הזוג לערעור עולה שהם לא נסיחו בצורה נכונה את כל הסעדים ההצהרתיים שביקשו, ולכן היא לא הורתה על העברת התיק למחוזי, אלא אפשרה להם להגיש תביעה חדשה ומצומצמת. "יש לאפשר להם להגיש, אם יחפצו בכך, תביעה חדשה שתשקף סעדים המצויים בסמכותו של בית משפט שלום, שעה שהחוב נשוא העיקול הוא בסכום הנמוך מ-100,000 שקל כנטען", כתבה השופטת בהחלטתה.

בנוסף, חויבו בני הזוג לשלם לחברת המוסכים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 10,000 שקל, ובוטל החיוב הקודם של חברת המוסכים בהוצאות מהחלטת הביניים. המשמעות המעשית של פסק הדין היא שהזוג שגר בדירה כ-23 שנה יצטרך כעת לנסח מחדש את תביעתו, ולוותר על הסעדים הקנייניים שביקש, או לפנות לבית המשפט המחוזי עם התביעה המלאה, כפי שניסה להימנע מלעשות מלכתחילה.