"מחירי השכירות יעלו ב-20%"; קפיטל פלטינום רוכשת קרקע תמורת 32 מיליון שקל ברעננה
מחירי השכירות במדינת ישראל לא מפסיקים לעלות. מאז מחאת האוהלים שנערכה בשנת 2011 עלו הן מחירי השכירות והן מחירי הדיור והנדל"ן להשקעה בעשרות אחוזים, ועושה רושם כי התפרקות הממשלה לא צפויה לסייע לענף זה. לצורך העניין, לפי אתר הנדל"ן הממשלתי, מחירי הדירות במרכז העיר רעננה עלו ב-11% ב-5 השנים האחרונות וב-40% בעשור האחרון. המחיר החציוני למ"ר עומד על כ-22 אלף שקל למ"ר, המחיר החציוני לנכס מסתכם ב-2.355 מיליון שקל והתשואה משכירות היא 2.75%. ושם בדיוק בחרו בקרן הנדל"ן קפיטל פלטינום לרכוש קרקע להקמת פרויקט מגורים מעורב שימושים תמורת 32 מיליון שקל. הקרקע בשטח של כ-1 דונם נמצאת ברחוב רמב"ם 12-14 ברעננה, ועליה החברה מתכננת לבנות פרויקט מגורים ומסחר שיכלול בניין בן 7 קומות ובו 17 יחידות דיור, מעל קומת מסחר בשטח של כ-3,000 מ"ר ועוד 3,000 מ"ר לחניה ומחסנים ב-3-4 קומות מרתף. תמהיל הדירות צפוי לכלול דירות 5 חדרים, מיני פנטהאוז ופנטהאוז. החברה בעצם מרחיבה את פעילותה בעיר, זאת לאחר שנכנסה לפרוייקט התחדשות עירונית ובו היא מחזיקה ב-53 דירות, גם הן ברמב"ם, ואלו נמצאות כעת בשלבי תכנון מתקדמים. הפרויקט ממוקם במרכז העיר, סמוך לרחוב הראשי ובו שלל חנויות, מרכזי מסחר ומוסדות ציבור. כמו כן הוא סמוך גם לבניין עיריית רעננה, ולריאה ירוקה בדמות פארק ציבורי ובו מקומות ישיבה, מתקני שעשועים לילדים ושטחים ירוקים פתוחים. בשכונה קיימים 11 בתי ספר, 20 גני ילדים ומעונות, ו-10 מוסדות חינוך כמו מתנ"סים, תנועות נוער וכדומה. כמו כן נמצאים בשכונה 11 גינות ציבוריות ופארקים, 51 מוסדות ציבור ו-91 מוסדות קהילתיים. מבחינת תחבורה ציבורית, עוברים בה 37 קווי אוטובוס ואמצעי הסעה אחרים. אוכלוסיית השכונה איכותית – כ-46% מהתושבים אקדמאים, בעלי הכנסה חציונית של כ-12,300 שקל לחודש. 83% מהם חילוניים. רוני זוהר, ויו"ר החברה, מציין כיצד הביקושים הגבוהים בשוק הנדל"ן הם של רוכשים, בעיקר זוגות צעירים, המחפשים קורת גג. על כן, לא ניתן לעצור לגמרי את הביקושים. "הממשלה עוסקת בעיקר בדיכוי הביקוש במקום לטפל בהגדלת ההיצע, אך זה לא יעבוד לאורך זמן אם בכלל, מאחר ותמיד יהיה צורך בדירות בישראל". "משכירי הדירות מחפשים ובצדק תשואה גבוהה ככל הניתן על הנכס שלהם, על כן לא נכון לבוא אליהם בטענות. במיוחד לאור העלאת הריבית שפוגעת בערך הכסף. המשכירים ובעלי הנכסים ימשיכו לנסות ולמקסם תשואה וזו אחת הסיבות התורמות לעליית מחירי השכירות. אם המדינה אכן מתכננת לבוא לעזרת הציבור, היא צריכה להכניס יד לכיס ולעזור לשוק השכירות בתמריצים כספיים היכולים לאפשר הורדת מחירים לצרכני הקצה". "אנו צפויים לראות השנה עלייה של כ-15 עד 20 אחוזים במחירי הדירות ושכר הדירה בישראל, מחירי שכירויות יעלו בקצב העולה על העלייה במחירי הדירות וידביקו את העלייה שראינו בשנה האחרונה במחירי דירות חדשות." אודות פירוק הממשלה ציין זוהר כי הדבר "מגביר את תחושת חוסר האמון של הציבור ביכולתם של נבחרי הציבור והרגולטורים לטפל בשוק הנדל"ן. תפקיד הממשלה הוא לייצר עוד ועוד היצע, להוריד חסמים ולתמוך במהלכי מאקרו שיסייעו לשוק. ברגע שאין ממשלה מתפקדת ולא צפויה להיות כזו בתקופה הקרובה, אין מי שיוביל תהליכים ומי שישלם את המחיר כאן, זה הציבור". אילן אברהמי, שותף בחברת קפיטל פלטינום: "הקרקע שרכשנו ממוקמת בפריים לוקיישן בעיר רעננה - במיקום אסטרטגי הסמוך למוקדי מסחר, בילוי וחינוך מובילים, ובעל נגישות תחבורתית גבוהה. קהל היעד שלנו הם משפרי דיור מרעננה ומהערים הסובבות, אוכלוסיה איכותית מחתך סוציואקונומי גבוה יחסית שמחפשים איכות חיים במרכז עיר מבוקשת ואטרקטיבית, עם כל היתרונות האורבניים. אנו פועלים לתכנון ואישור התב"ע מול הרשות המקומית וצופים קבלת היתר בנייה בתוך שנה מהיום".
- 4.ישראל דויד 24/06/2022 13:56הגב לתגובה זואם על אגח , ניתן לקבל תשואה X ברור שעל נכס שיש לתפעל ולהשכיר יבקשו תשואה גבוה יותר X+מקדם ניהול/העדר סחירות ,זה נכון בכלכלת שוק חופשי משוכלל , בשוק של מחסור מתמיד בדירות מגורים , שוק של מוכרים / בעלי הדירות קל וחומר שתהיה התאמה בין מחיר הנדלן לעלייה בשכר הדירה כך ששכ"ד פשוט יעלה
- 3.שי 23/06/2022 12:06הגב לתגובה זוכתבה ממומנת אינטרסנטית נבואה ניתנה לשוטים
- 2.אביעד 23/06/2022 11:59הגב לתגובה זושמי אביעד והנני עובד במשרד האוצר מחירי השכירות ירדו בטווח הקרוב לא נכון לראיין בעלי אינטרסים שממנים כתבות יחץ כאלה התשואה הממוצעת הנגזרת מהשקעה בדירות במרכז ובפריפריה תנוע בין 2.5 ל3 אחוז הסיכון הכרוך היום בקנית דירה הולך ועולה יש אלטרנטיביות מעולות להכפלת התשואה ללא סיכון מיותר..
- 1.יחזגאל 23/06/2022 11:18הגב לתגובה זוהמדינה הזו ממש בוערת לא יודע מאיפוא בא הכסף אבל הכל ממריא ללא שליטה בתמיכה ממשלתית שלא ברורה לי למה אבל עובדה שזה כך אז רצוי לנצל את הטימטום הקיים בענף ולעשות קופה שמנה

הקבלן הוותיק: "קיים מלאי גדול של דירות בשוק - רק לאחר שהוא ייגמר, השוק יחזור להתייצב״
משה צרפתי, מנכ"ל משותף בחברת צבי צרפתי ובניו, על השנה הקשה בענף הנדל״ן, לקוחות שהתרגלו לעסקאות מימון כמו 20/80 ועל ריבית גבוהה שמקשה על הרוכשים. לצד האתגר, הוא מציג אופטימיות זהירה לשנים הקרובות, עם תוכנית להכפיל את פעילות החברה
חברת צבי צרפתי ובניו צרפתי 4.2% , העוסקת בייזום ובניית פרויקטים של בנייה למגורים,משרדים, ומסחר, היא אחת מחברות הבנייה הוותיקות בענף, את החברה הקים לפני למעלה מ-50 שנה צבי צרפתי, שכיום בן 80 ועדיין מגיע מדי יום למשרד. כיום מנהלים אותה שני בניו, משה ורפי צרפתי, המשמשים כמנכ"לים משותפים. בהובלת האחים, החברה פועלת במגוון תחומים: ייזום למגורים, ביצוע עצמי של פרויקטים, התחדשות עירונית, ובשנים האחרונות גם פיתוח של פעילות בתחום הנכסים המניבים. ייחודה של החברה היא מבצעת את כל עבודות הבנייה בעצמה - In-House. היא אינה קבלן שמבצע חיצונית לפעילות החברה, אלא אחראית לכל שלב בתהליך - מתכנון וביצוע ועד מסירת המפתח. "אנחנו לא עובדים החוצה", אומר משה צרפתי בראיון לביזפורטל. "זה נובע לא רק מהרצון לחסוך כסף ולהתייעל תפעולית, אלא מהאחריות שלנו כלפי הרוכשים. האחריות לבניין היא לעשר שנים קדימה, ולכן אנחנו דואגים לתת את המוצר הטוב ביותר שאפשר״. את עיקר פעילותה מבססת החברה באזורי ראשון לציון, העיר שבה נוסדה, אך היא פועלת גם באור-יהודה, תל אביב ובאר יעקב. בפרויקט שהסתיים לאחרונה בראשון לציון - ברחוב שפרינצק, השלימה החברה בנייה של 112 דירות, כאשר מחיר דירה ממוצעת בפרויקט עמד על כ-4 מיליון שקל.
לגבי תופעת מבצעי הקבלן שפרצה לחיינו בשנים האחרונות בסערה. צרפתי מגיב: "השוק התרגל לזה. הלקוחות אוהבים את זה, אבל זה פחות נכון. בסוף, כשהכסף בבורסה לא יניב או אפילו ותשתנה המגמה, הציבור יחזור לרכישות רגילות, עם חוק מכר והכול״. צרפתי מתאר מציאות מאתגרת בענף, עם ירידה ניכרת במכירות מתחילת השנה, על רקע הריבית הגבוהה, המלחמה והאווירה הציבורית השוררת בשוק כיום. לדבריו, “היום השוק במצב קשה מאוד. נוצר מלאי גדול של דירות, ורק כשהוא ייגמר - השוק יחזור להתייצב”.
עם זאת, הוא מביט קדימה באופטימיות זהירה: “אני לא צופה עליית מחירים בטווח הקצר, אבל כן חזרה לשוק נורמלי כשהמלחמה תסתיים, כשהמשק יחזור לשגרה, וכשאנשים יוכלו שוב לתכנן קדימה״. לצד השוק הלא פשוט, החברה ממשיכה להתרחב: היא קיבלה לאחרונה אישור מהוועדה המחוזית לגביהוד השרון לתוספת של 132 דירות מעל מבנה משרדים -פרויקט של עירוב שימושים שהמדינה מעודדת. כמו כן, החברה קיבלה אישור תב״ע (תכנית בניין עיר) בבאר יעקב הכולל כ-2.6 אלף דירות יחד עם שותף, מתוכן כ-700 דירות בבעלות החברה.
בתחום ההתחדשות העירונית, מציינת החברה למעלה מ-7 אלף דירות בשלבי תכנון שונים, שחלקן צפויות לצאת לביצוע כבר בשנה הבאה. במקביל, החברה השלימה לאחרונה גיוס הון פרטי בהיקף של 50 מיליון שקל, בהשתתפות גופים מוסדיים גדולים, בהם ילין לפידות ו-IBI, שנכנסו כבעלי עניין בחברה. צרפתי רואה בגיוס זה שלב נוסף בדרך להכפלת פעילות החברה: “אנחנו מתכננים להגיע לכאלף דירות בפרויקטים שאנחנו נכנסים אליהם - פי 2 מהיקף הבנייה הנוכחי בפרויקטים בהם החברה פועלת כיום. ״אם החברה יודעת לבצע 500, היא תדע גם לבצע 1,000. יש לנו את הידע, את האנשים ואת הניסיון״. למרות השמרנות שמלווה את המשפחה כבר עשרות שנים, ניתן להרגיש אצל משה צרפתי גם זהירות וגם אמונה עמוקה בענף: "זה תחום מחזורי, עם תקופות טובות וקשות. אבל הוא תמיד חוזר. השוק יתייצב, ועם בסיס חזק כמו שלנו - נמשיך לבנות עוד הרבה שנים קדימה״.
- "מחזקים את ההתחדשות העירונית, מקווה להכפיל את הפעילות ולהגדיל את השווי"
- הכנסות צרפתי ממכירת דירות הוכרו ברבעון השני, הרווח הוכפל ל-15 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משה, מה מאפיין אתכם בענף הבנייה שנחשב לכל כך תחרותי?

האם הפלסטינים יחזרו לאתרי הבנייה? הקבלנים חלוקים, הממשלה הבאה תכריע
בעקבות הסכם הפסקת האש, קבלני השיפוצים קוראים להסדרת העסקת עובדים פלסטינים לצד זרים וישראלים. מסקר חדש עולה: רק 10.8% מהקבלנים מוכנים להעסיק פלסטינים בלבד. האיום הביטחוני לא נעלם, אך הלחץ הכלכלי גובר - וענף הבנייה מחפש דרך לחזור לשגרה
מתחילת המלחמה ועד היום - ענף הבנייה נאלץ להתמודד עם מחסור בכוח אדם. ראינו את זה בין היתר בטענה של הקבלנים והיזמים שדרשו לעדכון ׳אגרסיבי׳ יותר של מדד תשומות הבנייה - בעיקר בשל העלאה של עלויות השכר שדורשים העובדים הזרים. מבדיקת ביזפורטל עולה כי עלות שכר עבודה יומית לעובד פלסטיני עמדה על סכום נמוך בכ-60% מזו של העובדים הזרים הסינים כיום. יחד עם זאת, הפסקת כניסתם של כ-80 אלף עובדים פלסטינים לישראל, גרם לענף הבנייה והשיפוצים לשנות את האופן בו עבדו עד אז, וגרם כפועל יוצא להתארכות משך בנייה רב יותר מאשר היה טרום המלחמה.
הקבלנים, שעד לאוקטובר 2023 הסתמכו כמעט לחלוטין על כוח עבודה פלסטיני, נאלצו להסתדר עם מחסור חמור בעובדים, עיכובים בפרויקטים ועלייה דרמטית בעלויות העבודה. כעת, עם חתימת הסכם הפסקת האש והדיונים על חזרה לשגרה - השאלה חוזרת למרכז השיח: האם הגיע הזמן להחזיר את העובדים הפלסטינים לאתרי הבנייה, או שמדובר בסיכון ביטחוני שאסור לקחת שוב?
סקר חדש שערכה התאחדות קבלני השיפוצים בקרב מאות קבלנים פעילים מציג תמונה מפוצלת וטעונה. לשאלה האם, בעקבות ההסכם, ירצו לשוב ולהעסיק עובדים פלסטינים, השיבו 50.7% בשלילה ו־49.3% בחיוב. כשנשאלו האם יעדיפו עובדים זרים על פני פלסטינים, 57.2% ענו בחיוב - ורק 42.8% העדיפו את הפלסטינים. הנתון החד ביותר נוגע למוכנות להעסיק פלסטינים בלבד: רק 10.8% מהקבלנים השיבו שכן, בעוד הרוב המוחלט מעדיף שילוב זהיר של פלסטינים עם עובדים זרים וישראלים.
התוצאות משקפות את הדילמה הכבדה שמלווה את הענף מאז המלחמה: מצד אחד, ביטחון אישי ולאומי, ומצד שני - מצוקה כלכלית גדולה שגורמת גם לטענת הקבלנים לרמות מחירים גבוהות שלדברי אחד הגורמים בענף עימו שוחחנו: ״אין לאן לרדת״. בנוסף, בהתייחס לענף השיפוצים - גם שם המחירים האמירו לרמות גבוהות משהיו טרום תקופת המלחמה. לדברי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים: “מאז האיסור על כניסתם של כ-15 אלף עובדים פלסטינים שהיו כוח העבודה המרכזי בענף, הממשלה הצליחה להביא רק 750 עובדים זרים - מספר זניח שלא עונה על הצורך. הכישלון הזה גרם לפגיעה כפולה: הענף קרס, והציבור הישראלי משלם היום מחירים מופרזים עבור עבודות שיפוץ בסיסיות״.
- זמן ההחלטה בוועדות הערר צנח בממוצע מ-77 ל-10 ימים בלבד
- משרד הבינוי קורא לחברות זרות - ירידת מחירים בדרך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, סיב מדגיש כי המצב הנוכחי יצר עיוות מתמשך שבו משפחות נאלצות לדחות עבודות או לשלם סכומים גבוהים בעשרות אחוזים מהמקובל טרם המלחמה. לדבריו: “הפתרון חייב להיות שילוב חכם - לא חזרה למצב הקודם שבו הסתמכנו רק על פלסטינים, אלא תמהיל שמבוסס על בדיקות ביטחוניות קפדניות של השב"כ, עובדים מבוגרים בלבד, ושילוב עם עובדים זרים וישראלים. כך נוכל לשמור על הביטחון, להבטיח רציפות תעסוקתית, ולהוזיל את המחירים לציבור״.