ענף המשרדים: חג'ג' ביצעה עסקאות ב-97 מ' ש' במגדלי הארבעה, מיהם הדיירים?

הקבוצה דיווחה על מכירת 6 קומות בפרויקט המשרדים בת"א. עד כה הקבוצה מכרה למעלה מ-14 קומות במגדל
לירן סהר |

קבוצת חג'ג' מדווחת הבוקר (ג') על מכירת כ-6 קומות משרדים נוספות במגדל הצפוני של פרויקט מגדלי הארבעה, בהיקף כספי כולל של 97 מיליון שקל. עד כה מכרה הקבוצה למעלה מ-14 קומות במגדל.

למגדל הצטרפו בימים האחרונים איש העסקים שלמה שמלצר -בעלי קבוצת שלמה, המחזיקה בחברת השכרת הרכב שלמה SIXT, ברשת מוסכים, בעסקי נדל"ן, בספנות, בעסקי ביטוח וכו', אשר רכש את מחצית הקומה ה-20, ויזם הנדל"ן, קלוד נחמיאס, אשר רכש שני שלישים מהקומה ה-21 במגדל. בית ההשקעות קוקרמן רכש כשני שלישים מהקומה ה-23 במגדל ועורך הדין ציון אמיר רכש רבע מהשטחים בקומה ה-16. את הקומה ה-12 במגדל הצפוני רכש הבעלים הצרפתי של חברת אופנה ידועה בעולם, 75 אחוזים מהקומה השנייה במגדל רכשה חברת היי טק מוכרת, חצי מהקומה ה-15 רכש משרד עורכי דין גדול וחצי נוסף מהקומה ה-20 רכשה קבוצת משקיעים מחו"ל. חברות נוספות רכשו רבע נוסף מהקומה ה-16, חצי מהקומה ה-14 ואת הקומה הרביעית במלואה.

כזכור, המגדל הדרומי מבין מגדלי הארבעה נמכר כולו כבר עם מימוש האופציה על הקרקע לקבוצת רכישה עליה נמנו טדי שגיא, שלמה דברת, אייל ולדמן ואנשי עסקים מוכרים נוספים . לפני מספר חודשים דיווחה קבוצת חג'ג' על עסקת ענק במסגרתה מכרה את 6 הקומות העליונות של המגדל הצפוני לחברה גדולה במשק - 5.000 מ"ר - במחיר של 106 מיליון שקלים.

בנייתם של מגדלי הארבעה החלה לפני כשלושה חודשים בפינת הרחובות הארבעה-ארניה. המגדלים יתנשאו לגובה של 32 קומות כל אחד, מעל קומה מסחרית רחבת היקף, ויכללו כ-76,000 מ"ר של משרדים.

הקבוצה דיווחה לאחרונה שבעקבות ניוד זכויות שעשתה הוספו 10,000 מ"ר למגדלים, באופן שהמגדל הדרומי יהיה בן 38 קומות והצפוני 34 קומות.

כזכור, השבוע דיווחה חברת רג'נסי מקבוצת חג'ג' על כוונתה להקים מגדל משרדים נוסף בן 20 קומות על קרקע שרכשה ברחוב בגין בתל אביב במתחם בו שוכנים כיום אולמי רסיטל. קבוצת חג'ג' עתידה להקים משרדים נוספים, או חדרי מלון, במגדל נוסף בן 30 קומות שהיא מתכננת בפינת הרחובות רוטשילד-שד"ל, שחלקו יהיה מיועד גם למגורים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ניו יורק עיר ארהב ארצות הברית
צילום: mpewny, Pixabay

מחירי הדירות יורדים - לא רק בישראל; ירידות של עד 7% בארה"ב

הריבית גבוהה, המכירות צונחות, הבנק המרכזי עשוי להוריד ריבית - שוק הדיור בארה"ב מזכיר את השוק המקומי

עמית בר |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

מחירי הדירות בישראל בירידה ומסתבר שגם בארה"ב נרשמה ירידה מתחילת השנה. הסיבות קרובות. הריבית והמחירים הגבוהים. בממוצע ירדו המחירים בארה"ב מתחילת השנה ב-2%-3%, אבל יש מקומות שהרבה יותר. 

שוק הנדל"ן האמריקאי, שמהווה כ-20% מהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב, נמצא במצוקה. הריבית הקבועה במשכנתא לל-30 שנה נושקת ל-7%, רמה שלא נראתה מזה שני עשורים, והמשמעות ברורה: משקי בית רבים פשוט אינם יכולים להרשות לעצמם רכישת נכס. המכירות של בתים חדשים ירדו ב-8.7% באוגוסט 2024 לעומת החודש הקודם, ההתחלות של בנייה חדשות התכווצו ב-5.2%, והקבלנים מדווחים על האטה דרמטית בביקושים.

מאז תחילת השנה אפשר לראות מגמות ירידה ברורות בערים הגדולות. בניו יורק המחיר החציוני של דירת מגורים ירד בכ-4% והוא נע סביב 750 אלף דולר. בסן פרנסיסקו נרשמה ירידה חדה יותר – כ-7%, למחיר חציוני של 1.25 מיליון דולר, מה שמסמן קושי מתמשך בעיר שבה שיעור הריבית הגבוה פוגע במיוחד ברוכשים ממונפים. במיאמי, לעומת זאת, השוק עוד החזיק מעמד בחודשים הראשונים של השנה, אבל מאז מאי נרשמה ירידה של כ-3% במחיר החציוני שעומד על כ-600 אלף דולר. גם בערים פרבריות כמו דאלאס והיוסטון, שהיו עד לא מזמן סיפור הצלחה, ניכרת ירידה של 2%-3% במחירי הבתים.

נתונים ארציים מצביעים על ירידה מתונה יחסית במחירים – סביב 2% מתחילת השנה – אבל המשקיעים מזהירים כי זו רק תחילתה של מגמה. הירידה החדה במכירות והקיפאון בשוק המשכנתאות מצביעים על כך שהלחץ על המחירים יגבר ככל שהריבית תישאר ברמות הנוכחיות. מדד Case-Shiller למחירי הבתים הראה האטה משמעותית בקצב העלייה השנתי, מ-6.5% בתחילת השנה ל-2.1% בלבד ביולי 2024.


עלויות הבנייה

המצב מורכב עוד יותר לנוכח עלויות הבנייה שממשיכות לעלות. מחירי חומרי הגלם נותרו גבוהים ב-15% מרמתם הטרום-קורונה, עלויות הביטוח זינקו ב-20% בשנה האחרונה, ועלויות העבודה עלו ב-8%. קבלנים רבים מעכבים פרויקטים חדשים או מבטלים אותם לגמרי. כך נוצר מלכוד: מצד אחד ביקוש שנחנק בשל ריביות גבוהות, ומצד שני היצע שנעצר בגלל עלויות.

דירות בבנייה
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

81,000 דירות תקועות - והספירה נמשכת: מי המתחרה החדש של הקבלנים?

81 אלף דירות תקועות, מחירים שזוחלים למטה, ודירות מחיר למשתכן ״יד שנייה חדשות״ שמתחרות עם הקבלנים - שוק הנדל״ן מגיע לפרשת דרכים: מאחורי הכותרות היבשות של האטה במחירים ומבצעי מימון מסתתר סיפור עמוק יותר: הצפה חסרת תקדים של היצע, שיטות מכירה שמנסות להסתיר את הקיפאון ומילה אחת שאסור להעלות על הלשון: ירידות

צלי אהרון |

לאחרונה פורסמו מספר נתונים על שוק הנדל"ן למגורים בישראל והמגמה נראית די ברורה: הקיפאון נמשך, המחירים יורדים, וההיצע מצטבר. לפי נתוני הלמ"ס, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע למספר אסטרונומי של 80.86 אלף דירות! נכון לסוף חודש מאי. מדובר על עלייה של כ-50% בתוך כשנתיים בלבד, מאז החל בנק ישראל להעלות את הריבית באפריל 2022.


במקביל, מדד מחירי הדירות רשם ירידה של 0.3% לחודשים אפריל-מאי, והשלים בכך שלושה חודשים רצופים של ירידות במדד מחירי הדיור. במקביל, מנתוני המשכנתאות שנלקחו, חל גידול של 15% בהיקף המשכנתאות שנלקחו ביוני, שהסתכמו בכמעט 9 מיליארד שקל. חשוב לציין - לא פורסם עדיין כמה מתוך ה-9 מיליארד זה בעצם מיחזורים של משכנתאות שנלקחו בעבר, אבל עדיין - מדובר בסכום גדול יחסית, במיוחד לאור העובדה שאנחנו רואים כבר תקופה די ארוכה קיפאון בעסקאות.

אז מה בעצם הסיבה לנתון הגבוה של המשכנתאות שנלקחו? קיימת בעיה מובנית במדידה של נתוני הנדל"ן בבכלל ושל המשכנתאות בפרט. צריך לזכור שבעצם מה שהמשיך להניע את המכירות של היזמים/קבלנים זה בעיקר מבצעי המימון האגרסיביים שלהם - 20% עכשיו ועוד 80% באכלוס, 90/10 וכו'. ומה שקורה במצב כזה הוא שרוכש פלוני לוקח את המשכנתא רק כאשר הוא נדרש להשלים את העסקה ובעצם לשלם ליזם את הסכום הגדול בעסקה - 80%.

כך נוצר מצב שבו רואים נתוני משכנתאות שמפורסמים כביכול ליוני 25, אבל בפועל מדובר על עסקאות שנעשו הרבה קודם לכן.


81 אלף דירות לא מכורות?! "מדובר על היתרי בנייה"

כאמור, מלאי הדירות הלא מכורות עומד על מספר שנשמע כאילו הגיע מעולם מקביל. מדובר על מספר שיכול להספיק לעוד כשנתיים וחצי בלי שהקבלנים יבנו כלום עד אז. וזה יספיק. אבל הטענה המרכזית של היזמים והקבלנים היא ש"הנתון מעוות" וכששואלים עוד ומנסים לקבל תשובות אז - "זה כולל היתרי בנייה, ולא מדובר על דירות גמורות ומוכנות לאיכלוס".

זה נכון - באמת נכללות בדירות אלה גם דירות שרק כעת קיבלו היתר בנייה ועוד לא נבנו בפועל. אבל מה זה שייך בכלל? מספר הדירות הלא מכורות עלה בכ-50% בשנתיים בלבד! אז מה זה משנה אם זה דירות שנבנו כבר או שהן עוד לא קיבלו טופס 4 (מסמך המקנה איכלוס לדיירים בפועל וחיבור לחשמל). מדובר על היתרי בנייה. ועוד דבר - הרי לאורך העשור האחרון נמכרו כאן דירות עוד לפני שהיה היתר בנייה בכלל. אז איך מוסבר הגידול הענק הזה בדירות שלא נמכרו?


ואיך זה קשור ל'מחיר למשתכן'?

וכעת, לגודל ההיצע המצטבר מצטרפת תופעה נוספת שמתחילה לתת את אותותיה: גל של דירות 'יד שנייה חדשות' ממחיר למשתכן שצפוי להציף עוד יותר דירות בשוק. מדובר באלפי דירות שהוגרלו ונרכשו לפני כחמש-שש שנים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, ושעכשיו, עם סיום תקופת החסימה - הופכות לזמינות בשוק החופשי.


בפועל, מדובר בדירות חדשות כמעט לגמרי, שלעיתים אפילו לא אוכלסו, וממוקמות באזורים אטרקטיביים: כמו שכונת גליל ים בהרצליה, מערב ראשון לציון, פסגות אפק בראש העין, חריש, קריית ביאליק ועוד.

המשמעות ברורה: לצדן של הדירות שמציעים הקבלנים בפרויקטים חדשים, עם מפרט זהה ולעיתים אף מיקום זהה - מופיעות כעת דירות דומות, שמוצעות למכירה על ידי זוכים פרטיים. לרוב, הדירות הללו נמכרות במחיר תחרותי יותר, ובמקרים רבים גם זמינות לכניסה מיידית. מדובר על יתרון משמעותי בעיני רוכשים שלא מעוניינים להמתין שלוש או ארבע שנים לאכלוס.

מבחינת הקבלנים, מדובר בתחרות ישירה, כזו שקשה מאוד להתחרות בה, משום שהמוכר הפרטי אינו כפוף לעלויות מימון כבדות, ואינו צריך לשמור על רווח יזמי. במילים פשוטות: גם הדירות הללו מצטרפות למאגר ההיצע - רק שהן "נולדות" כשוק יד שנייה, ולכן לא נספרות בסטטיסטיקת המלאי הלא מכור.

אבל בפועל הן חלק בלתי נפרד מהמשוואה – והן משפיעות על קצב המכירות, על גובה ההנחות ועל הלחץ שמופעל על השוק כולו. ככל שגל הדירות הזה יתפשט לעוד ערים ושכונות, כך ילך ויגבר האתגר של הקבלנים להמשיך ולתת הנחות בצורות שונות. אם כיום מדובר על 'קנה דירה ואנחנו נשלם את המשכנתא שלך ל-15 שנים', או 'קנה דירה ותקבל ריהוט בחצי מיליון שקל', הם יצטרכו לחשוב על מודלים אחרים לשיטה הנרקמת - והעיקר, לא לומר את צמד המילים 'ירידת מחירים'.