הדולר שמר על יציבות: "המטבע האמריקני צפוי להתחזק בקיץ במקביל לתיקון בבורסות"
הדולר פתח את שבוע המסחר בירידות קלות של כ-0.28% מול השקל ונסחר בבוקר סביב 3.94 שקלים. בבהמשך היום שב הדולר והתחזק ולפני זמן קצר קבע בנק ישראל את השער היציג בירידה מזערית של 0.07% לרמה של 3.955 שקלים. האירו נקבע בירידה של 0.76% לרמה של 5.47 שקלים.
בסיכום השבוע שעבר התחזק הדולר בשיעור של 0.46% מול השקל והשלים בכך 4 שבועות רצופים של יציבות, זאת לאחר שבאמצע חודש מאי נפל הדולר בשיעור שבועי של 5%.
איתן אדמוני, מנהל מחלקת מט"ח וסחר חוץ בבנק ירושלים, אומר בסקירה שפרסם הבוקר כי "אנו ממשיכים לתמוך בעמדה כי בחודשי הקיץ בלבד הדולר יתחזק לרמות של 4.10-4.20 וזאת בעקבות צפי לתיקון משמעותי בבורסות השונות (שעד היום אנו מתקשים להבין ולהאמין בחוזקן) באותה תקופה.
"יציאת משקיעים משוקי ההון ברחבי העולם תגרום להתחזקות הדולר והיאן, מאחר ומטבעות אלו נחשבים ל"חוף מבטחים" בעיתות של הימנעות מסיכונים. בכל מקרה, השקל מתנהג בדומה לכל יתר המטבעות שמתחזקים למול הדולר בעולם למעט מטבעות של מדינות מתפתחות שנתוניהן הכלכליים מדאיגים ביותר".
בכלל פורקס אומרים בסקירה שפרסמו היום כי הצמד שקל-דולר נסחר בדישדוש כבר שבועיים, עם תמיכה ב-3.90 שקל לדולר והתנגדות ב-3.98 שקל לדולר. בתוך התחום הזה היום אנו צפויים לראות תנועה בין 3.9350 ל-3.9650 שקל לדולר.
לפי דיוח של הוול סטריט ג'ורנל, החוב של ממשלת גרמניה עלול לתפוח בשנה הבאה ב-100 מיליארד אירו נוספים, זאת בשל הירידה בתשלומי המיסים לצד הוצאות הממשל בעניין חילוץ המערכת הבנקאית. הדיווח לוחץ הבוקר על האירו שנחלש בשיעור של 0.6% מול הדולר. כלכלן ענקית הבנקאות RBC אמר בראיון לאתר מרקטווץ' כי "הדיווח משמש כתירוץ טוב למכור את האירו מול הדולר". כעת נסחר האירו סביב המחיר 1.386 דולר.
פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו, ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל.
הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."
לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.
פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות
במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.
השכירות מזנקת: פחות בנייה, יותר ביקוש - והמחירים מטפסים
הריבית הגבוהה משאירה קונים פוטנציאליים מחוץ לשוק, ההיצע מצטמצם בעקבות המניפולציות של היזמים והקבלנים בולמים חושבים מחדש על פרויקטים. התוצאה: שוק השכירות מתחמם, ונראה שהלחץ רק מתחיל
שכר דירה שוק השכירות מתחמם מחדש - ובקצב די מהיר. בזמן ששוק הדירות למכירה תקוע או לכל הפחות בהאטה כבדה עבור היזמים, כשהריבית הגבוהה ממשיכה להרחיק את הציבור מהאפשרות לקנות דירה, שוק השכירות עשוי להיכנס לגל של ביקושים. חיילי מילואים שחזרו לשגרה, משפחות שביתן ניזוק במלחמה מול איראן, זוגות צעירים שנאלצים לוותר על רכישה, וגם עולים חדשים מאירופה וארצות הברית - שעלו בשביל לנסות להקים בית ישראל - אלו מחפשים דירות להשכרה.
אז נכון שיש היצע, נכון שיש גם עזיבה-ירידה מהארץ מול אותם יהודים שעולים לארץ. נכון גם שלחלק גדול מהמילואימניקים יש דירה, אבל יש גם לא מעטים שחיכו - היו אצל ההורים, העבירו את הדירה שלהם כי למה לשלשם שכירות עם רוב הזמן במילואים. עכשיו הצורך בדירות יעלה.
קיים צפי לתחרות על דירות טובות, ומחירים שמתחילים לטפס. לפי מדד המחירים לצרכן שפורסם אמש - העלייה בחידוש חוזים עומדת על כ-5.3%. ומדובר על נתון של למ״ס שגם ככה מאחר בחודשיים וחצי. הנתון אגב, לא מפחיד. ממש לא, זו אפילו התמתנות יחסית. הכלכלנים דווקא התפלאו מכך ששכר הדירה בירידה. אבל מה שחשוב זה ההמשך, והחשש ששכר הדירה בדרך למעלה.
הבעיה היא לא רק בצד הביקוש אלא גם צד ההיצע. בחודשים האחרונים, ניתן לראות מגמה ברורה של בלימת קצב הבנייה על ידי יזמים וקבלנים, שחוששים להציף את השוק בעודפי דירות. כתבנו על השיטה של הקבלנים - כך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם.
- שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"
- השוחד החדש בשוק השכירות: כך גובים מכם אלפי שקלים בחסות המצוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום מצב הקבלנים הוא שקיים אצלם מלאי של למעלה מ-82 אלף דירות חדשות שלא נמכרו. מדובר על מספר גבוה במיוחד שמדאיג את החברות הגדולות. רבות מהן בוחרות "להרים רגל מהגז" ולהשהות שלבים של שיווק או ביצוע, במטרה לשמור על איזון ולא להביא לירידות מחירים חדות. במילים אחרות: הקבלנים מעדיפים לבנות פחות עכשיו, כדי לשמור על מחירים גבוהים בהמשך. ולמה זה חשוב לשוק השכירות? כי מדבר בכלים שלובים - הדירה בסוף או נמכרת למשפחה שגרה בו או שמושכרת. התחלות הבנייה ובניית הדירות הן המנוע לשוק הדירות למכירה וגם לשוק השכירות.
