הדולר שמר על יציבות: "המטבע האמריקני צפוי להתחזק בקיץ במקביל לתיקון בבורסות"

כך מעריך איתן אדמוני, מנהל חחלקת מט"ח וסחר חוץ בבנק ירושלים. השער היציג נקבע בירידה של 0.07% לרמה של 3.955 שקלים
יוסי פינק |

הדולר פתח את שבוע המסחר בירידות קלות של כ-0.28% מול השקל ונסחר בבוקר סביב 3.94 שקלים. בבהמשך היום שב הדולר והתחזק ולפני זמן קצר קבע בנק ישראל את השער היציג בירידה מזערית של 0.07% לרמה של 3.955 שקלים. האירו נקבע בירידה של 0.76% לרמה של 5.47 שקלים.

בסיכום השבוע שעבר התחזק הדולר בשיעור של 0.46% מול השקל והשלים בכך 4 שבועות רצופים של יציבות, זאת לאחר שבאמצע חודש מאי נפל הדולר בשיעור שבועי של 5%.

איתן אדמוני, מנהל מחלקת מט"ח וסחר חוץ בבנק ירושלים, אומר בסקירה שפרסם הבוקר כי "אנו ממשיכים לתמוך בעמדה כי בחודשי הקיץ בלבד הדולר יתחזק לרמות של 4.10-4.20 וזאת בעקבות צפי לתיקון משמעותי בבורסות השונות (שעד היום אנו מתקשים להבין ולהאמין בחוזקן) באותה תקופה.

"יציאת משקיעים משוקי ההון ברחבי העולם תגרום להתחזקות הדולר והיאן, מאחר ומטבעות אלו נחשבים ל"חוף מבטחים" בעיתות של הימנעות מסיכונים. בכל מקרה, השקל מתנהג בדומה לכל יתר המטבעות שמתחזקים למול הדולר בעולם למעט מטבעות של מדינות מתפתחות שנתוניהן הכלכליים מדאיגים ביותר".

בכלל פורקס אומרים בסקירה שפרסמו היום כי הצמד שקל-דולר נסחר בדישדוש כבר שבועיים, עם תמיכה ב-3.90 שקל לדולר והתנגדות ב-3.98 שקל לדולר. בתוך התחום הזה היום אנו צפויים לראות תנועה בין 3.9350 ל-3.9650 שקל לדולר.

לפי דיוח של הוול סטריט ג'ורנל, החוב של ממשלת גרמניה עלול לתפוח בשנה הבאה ב-100 מיליארד אירו נוספים, זאת בשל הירידה בתשלומי המיסים לצד הוצאות הממשל בעניין חילוץ המערכת הבנקאית. הדיווח לוחץ הבוקר על האירו שנחלש בשיעור של 0.6% מול הדולר. כלכלן ענקית הבנקאות RBC אמר בראיון לאתר מרקטווץ' כי "הדיווח משמש כתירוץ טוב למכור את האירו מול הדולר". כעת נסחר האירו סביב המחיר 1.386 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

עיריית תל אביב תא
צילום: תמר מצפי

עיריות ת"א וי-ם מבקשות דיון חוזר - הטענות על מניע כלכלי מתרבות

לאחר שהעליון קבע פה־אחד כי יש להביא בחשבון את השפעת תמ"א 38 בעת חישוב היטל ההשבחה במצב הקודם, העיריות מבקשות דיון נוסף, אף שהסיכוי לשינוי כמעט אפסי. שמאי המקרקעין יעקב תמם טוען כי מדובר בצעד שנועד לדחות את השבת הכספים שנגבו ביתר ולצבור ריביות על חשבון הציבור. במסמכים שהעביר למשרד המשפטים, הוא מציין כי בעלי דירות ממתינים להחזרים שנים אחרי שאושרו תוכניות הרובעים. לדבריו מדובר בפגיעה באמון הציבור

עוזי גרסטמן |

כשבע שנים עברו מאז שאושרו תוכניות הרובעים 3 ו-4 בתל אביב, שהעניקו זכויות בנייה חדשות בשכונות ותיקות בעיר. בתקופה הזו שילמו בעלי דירות שביקשו למכור את נכסיהם היטלי השבחה בהיקפים שהגיעו לעתים למאות אלפי שקלים לדירה, בשל חיוב שנגזר מהזכויות לכאורה שנוספו להם מכוח התוכניות. חלק מהדיירים סברו כי החיובים שנקבעו להם אינם משקפים את המצב התכנוני הנכון, ופנו להגשת שומות נגדיות בפני שמאים מכריעים. חלק מהשמאים קיבל את עמדתם והעמיד את ההיטל על סכומים זניחים, בעוד שאחרים תמכו בעמדת העירייה והותירו את החיוב גבוה - מה שיצר פערים גדולים בין תושבים שגרים באותו אזור ובתנאים דומים.

לפני כשלוש שנים כבר הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי יש לחשב את היטל ההשבחה לפי שווי מקרקעין הכולל גם את השפעת תמ"א 38 במצב הקודם, הלכה שנודעה לימים כפסק דין לויתן. העיריות ערערו על פסק הדין, אך גם בבית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, נדחו טענותיהן פה אחד. השופטים קבעו באופן ברור שאין לנטרל את תרומת תמ"א 38 משווי השוק בעת חישוב ההיטל, ואף דחו את נייר העמדה של היועצת המשפטית לממשלה שתמכה בערעור. ההחלטה הזו נחשבה סופית וברורה, והובילה לציפייה שהרשויות המקומיות יחזירו לתושבים את סכומי העתק שנגבו מהן לאורך השנים.

אלא שבאחרונה ביקשו עיריית תל אביב ועיריית ירושלים לקיים דיון נוסף בעליון - הליך נדיר שמותר להשתמש בו רק במקרים חריגים של הלכה חדשה או מחלוקת משפטית עמוקה. במסמך נוקב שהגישו השמאים יעקב תמם ורז אברהם למשרד המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה, נטען כי אין כל בסיס להליך שכזה. השניים מזכירים כי ההכרעה התקבלה על סמך פסיקות נמוכות יותר שהלכו בכיוון דומה, ולכן אין כאן הלכה חדשה או מהפכה פרשנית שמצדיקה פתיחה מחדש של הדיון. לדבריהם, עצם הבקשה "לוקה בחוסר תוחלת משפטית משווע", ובפועל אינה אלא ניסיון לעכב את ביצוע פסק הדין ולהמשיך להחזיק כספים ששייכים לציבור.

הוצאה של עשרות אלפי שקלים בכל מכירת דירה פשוטה

תמם מציין כי דחיית יישום פסק הדין מאפשרת לוועדה המקומית להמשיך ולהפיק רווחי ריבית מצטברת על כספים שנגבו ביתר, ולעכב עוד את ההחזר לבעלי הדירות. חלק מהתושבים, הוא מדגיש, ממתינים כבר שנים ארוכות להחזרי ענק שהצטברו מאז אישור תוכניות הרובעים. בנוסף, הוא מזהיר כי המשך הוצאת שומות שאינן תואמות את פסיקת העליון תחייב בעלי נכסים לעבור שוב הליכים שמאיים ומשפטיים, לשכור שמאים, להיעזר בעורכי דין ולהוציא עשרות אלפי שקלים מיותרים בכל מכירת דירה פשוטה.

יעקב תמם
יעקב תמם