רגע לפני אישור מתווה הגז: מדוע לפטר רגורלטור בלי שיניים?

גיא בן סימון | (4)

פיטורי יו"ר רשות החשמל אורית פרקש הכהן נראים מיותרים. מדוע לפטר רגולטור שכבר אין ביכולתו להשפיע על אישור מתווה הגז? אם עד כה לרגולטור לא היו שיניים, ההדחה הברוטלית של אורית פרקש הכהן רגע לפני הבאת מתווה הגז להצבעה יכולה למעשה רק להוסיף עוד דלק למדורת המתנגדים ולהקצין את הביקורת הציבורית - מה שעלול להביא לדחייה נוספת של "הוצאת הגז מהאדמה", (ביטוי שהוטמע על ידי תומכי המתווה). 

התנגדותה של פרקש הכהן להסכמות בין הממשלה לחברות הגז, עלתה לה ביחס שלילי כאשר הודרה מהדיונים על המתווה, אך ציירה אותה - יחד עם יו"ר ההגבלים שהתפטר דיויד גילה - כמי שעומדים על שלהם ופועלים למען הציבור. בנוסף, ההדחה של מי שלא מתיישרת לרוח המפקד רק מחזקת את הטענה של המתנגדים למתווה בדבר התנהלות שלטונית לקויה, ואת זה אפשר להבין מבלי לקרוא את דו"ח מבקר המדינה בעניין. המסר שמועבר משטייניץ ונתניהו אומר לפקידים באשר הם: התיישרו לפי פקודה - אחרת תפוטרו. הרי בכל אופן פרקש הכהן היתה צפויה ללכת הביתה עם איחוד הרשויות, מה שמעצים עוד יותר את סימן השאלה על הפיטורין.

למעשה, ההתנהלות השלטונית שאופיינה בסחבת ועליה הלין מבקר המדינה, היא זו האחראית להשארת הגז באדמה עד היום. ואיפה המחוקקים אתם שואלים? המחוקקים נעים בין אינטרסים צרים של שר האוצר, עם קרבה לקובי מימון, לבין שמירה על הכיסא, של שר הכלכלה אריה דרעי שסירב לחתום על עקיפת סמכויות הממונה. דרעי יכל לסיים את הסאגה אך בחר שלא לאכזב את בוחריו ה'שקופים'.

האישור הסופי של מתווה הגז שגיבשה הממשלה מול חברות הגז הוא פוליטי בלבד. אם שר האוצר משה כחלון, למשל, לא יהיה מרוצה מהשינויים הוא יוכל להצביע נגד. מצד אחד, הפקידים של כחלון הם אלו שאישרו את המתווה, הם אלו שהכניסו פיקוח ביניים, ובחנו את הפיקוח ללא התנגדות יתרה. מצד שני, כחלון מושפע מאד מביקורת ציבורית אז קשה לדעת אם ישנה דעתו כמו מטוטלת. הרי למרות התנגדותו של כחלון לפיטורי פרקש הכהן - בכל זאת צפויה לצאת הודעת דרושים ליו"ר רשות החשמל (או שלא, כי אין מכרז). 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איתן 08/08/2015 15:56
    הגב לתגובה זו
    לשיקוילי יו״ר,סופו לעוף. קרן נוביך, קחי זאת לתשומת ליבך!
  • 3.
    אורן 06/08/2015 21:44
    הגב לתגובה זו
    פיטורים ראויים- ידעו רגולטורים כדוגמתתה וכגילה שלמרות שזכו למחיאות כפיים מעיתונאים חד צדדים . יבוא יומם ויפוטרו בעקבות המעילה בתפקידם
  • 2.
    יאיר 06/08/2015 17:53
    הגב לתגובה זו
    פופוליסטים ו"לטובת הציבור", כאשר טובת הציבור זה לפתח את שדות הגז ולהוציאו מהים,ולא להתעקש להביא את היזמים למצב שלא ירצו לקחת את הסיכון שבהשקעה הכספית העצומה.
  • 1.
    יועמש 06/08/2015 14:29
    הגב לתגובה זו
    מתוך אמביציה אישית, על מנת לשאת חן בעיני עיתונאים מסויימים, בעבור פופוליזם ואולי גם בגלל נטיה פוליטית (ימים יגידו) רצתה להיות הממונה הבא על ההגבלים. ראש רשות החשמל שממש לא עניין אותה החשמל. שמבקר המדינה יבדוק את הליך המינוי שלה וכשירותה לתפקיד. התערבה בברוטליות בהסכמים בנושאים בהם אין לה מושג.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.