רגע לפני אישור מתווה הגז: מדוע לפטר רגורלטור בלי שיניים?
פיטורי יו"ר רשות החשמל אורית פרקש הכהן נראים מיותרים. מדוע לפטר רגולטור שכבר אין ביכולתו להשפיע על אישור מתווה הגז? אם עד כה לרגולטור לא היו שיניים, ההדחה הברוטלית של אורית פרקש הכהן רגע לפני הבאת מתווה הגז להצבעה יכולה למעשה רק להוסיף עוד דלק למדורת המתנגדים ולהקצין את הביקורת הציבורית - מה שעלול להביא לדחייה נוספת של "הוצאת הגז מהאדמה", (ביטוי שהוטמע על ידי תומכי המתווה).
התנגדותה של פרקש הכהן להסכמות בין הממשלה לחברות הגז, עלתה לה ביחס שלילי כאשר הודרה מהדיונים על המתווה, אך ציירה אותה - יחד עם יו"ר ההגבלים שהתפטר דיויד גילה - כמי שעומדים על שלהם ופועלים למען הציבור. בנוסף, ההדחה של מי שלא מתיישרת לרוח המפקד רק מחזקת את הטענה של המתנגדים למתווה בדבר התנהלות שלטונית לקויה, ואת זה אפשר להבין מבלי לקרוא את דו"ח מבקר המדינה בעניין. המסר שמועבר משטייניץ ונתניהו אומר לפקידים באשר הם: התיישרו לפי פקודה - אחרת תפוטרו. הרי בכל אופן פרקש הכהן היתה צפויה ללכת הביתה עם איחוד הרשויות, מה שמעצים עוד יותר את סימן השאלה על הפיטורין.
למעשה, ההתנהלות השלטונית שאופיינה בסחבת ועליה הלין מבקר המדינה, היא זו האחראית להשארת הגז באדמה עד היום. ואיפה המחוקקים אתם שואלים? המחוקקים נעים בין אינטרסים צרים של שר האוצר, עם קרבה לקובי מימון, לבין שמירה על הכיסא, של שר הכלכלה אריה דרעי שסירב לחתום על עקיפת סמכויות הממונה. דרעי יכל לסיים את הסאגה אך בחר שלא לאכזב את בוחריו ה'שקופים'.
האישור הסופי של מתווה הגז שגיבשה הממשלה מול חברות הגז הוא פוליטי בלבד. אם שר האוצר משה כחלון, למשל, לא יהיה מרוצה מהשינויים הוא יוכל להצביע נגד. מצד אחד, הפקידים של כחלון הם אלו שאישרו את המתווה, הם אלו שהכניסו פיקוח ביניים, ובחנו את הפיקוח ללא התנגדות יתרה. מצד שני, כחלון מושפע מאד מביקורת ציבורית אז קשה לדעת אם ישנה דעתו כמו מטוטלת. הרי למרות התנגדותו של כחלון לפיטורי פרקש הכהן - בכל זאת צפויה לצאת הודעת דרושים ליו"ר רשות החשמל (או שלא, כי אין מכרז).
- ירושלים ברוקראז' על המהלך של תשובה: "אפסייד נאה למשקיעי דלק ואבנר"
- שובן של אגרות החוב צמודות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.איתן 08/08/2015 15:56הגב לתגובה זולשיקוילי יו״ר,סופו לעוף. קרן נוביך, קחי זאת לתשומת ליבך!
- 3.אורן 06/08/2015 21:44הגב לתגובה זופיטורים ראויים- ידעו רגולטורים כדוגמתתה וכגילה שלמרות שזכו למחיאות כפיים מעיתונאים חד צדדים . יבוא יומם ויפוטרו בעקבות המעילה בתפקידם
- 2.יאיר 06/08/2015 17:53הגב לתגובה זופופוליסטים ו"לטובת הציבור", כאשר טובת הציבור זה לפתח את שדות הגז ולהוציאו מהים,ולא להתעקש להביא את היזמים למצב שלא ירצו לקחת את הסיכון שבהשקעה הכספית העצומה.
- 1.יועמש 06/08/2015 14:29הגב לתגובה זומתוך אמביציה אישית, על מנת לשאת חן בעיני עיתונאים מסויימים, בעבור פופוליזם ואולי גם בגלל נטיה פוליטית (ימים יגידו) רצתה להיות הממונה הבא על ההגבלים. ראש רשות החשמל שממש לא עניין אותה החשמל. שמבקר המדינה יבדוק את הליך המינוי שלה וכשירותה לתפקיד. התערבה בברוטליות בהסכמים בנושאים בהם אין לה מושג.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
.jpg)