רגע לפני אישור מתווה הגז: מדוע לפטר רגורלטור בלי שיניים?

גיא בן סימון | (4)

פיטורי יו"ר רשות החשמל אורית פרקש הכהן נראים מיותרים. מדוע לפטר רגולטור שכבר אין ביכולתו להשפיע על אישור מתווה הגז? אם עד כה לרגולטור לא היו שיניים, ההדחה הברוטלית של אורית פרקש הכהן רגע לפני הבאת מתווה הגז להצבעה יכולה למעשה רק להוסיף עוד דלק למדורת המתנגדים ולהקצין את הביקורת הציבורית - מה שעלול להביא לדחייה נוספת של "הוצאת הגז מהאדמה", (ביטוי שהוטמע על ידי תומכי המתווה). 

התנגדותה של פרקש הכהן להסכמות בין הממשלה לחברות הגז, עלתה לה ביחס שלילי כאשר הודרה מהדיונים על המתווה, אך ציירה אותה - יחד עם יו"ר ההגבלים שהתפטר דיויד גילה - כמי שעומדים על שלהם ופועלים למען הציבור. בנוסף, ההדחה של מי שלא מתיישרת לרוח המפקד רק מחזקת את הטענה של המתנגדים למתווה בדבר התנהלות שלטונית לקויה, ואת זה אפשר להבין מבלי לקרוא את דו"ח מבקר המדינה בעניין. המסר שמועבר משטייניץ ונתניהו אומר לפקידים באשר הם: התיישרו לפי פקודה - אחרת תפוטרו. הרי בכל אופן פרקש הכהן היתה צפויה ללכת הביתה עם איחוד הרשויות, מה שמעצים עוד יותר את סימן השאלה על הפיטורין.

למעשה, ההתנהלות השלטונית שאופיינה בסחבת ועליה הלין מבקר המדינה, היא זו האחראית להשארת הגז באדמה עד היום. ואיפה המחוקקים אתם שואלים? המחוקקים נעים בין אינטרסים צרים של שר האוצר, עם קרבה לקובי מימון, לבין שמירה על הכיסא, של שר הכלכלה אריה דרעי שסירב לחתום על עקיפת סמכויות הממונה. דרעי יכל לסיים את הסאגה אך בחר שלא לאכזב את בוחריו ה'שקופים'.

האישור הסופי של מתווה הגז שגיבשה הממשלה מול חברות הגז הוא פוליטי בלבד. אם שר האוצר משה כחלון, למשל, לא יהיה מרוצה מהשינויים הוא יוכל להצביע נגד. מצד אחד, הפקידים של כחלון הם אלו שאישרו את המתווה, הם אלו שהכניסו פיקוח ביניים, ובחנו את הפיקוח ללא התנגדות יתרה. מצד שני, כחלון מושפע מאד מביקורת ציבורית אז קשה לדעת אם ישנה דעתו כמו מטוטלת. הרי למרות התנגדותו של כחלון לפיטורי פרקש הכהן - בכל זאת צפויה לצאת הודעת דרושים ליו"ר רשות החשמל (או שלא, כי אין מכרז). 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איתן 08/08/2015 15:56
    הגב לתגובה זו
    לשיקוילי יו״ר,סופו לעוף. קרן נוביך, קחי זאת לתשומת ליבך!
  • 3.
    אורן 06/08/2015 21:44
    הגב לתגובה זו
    פיטורים ראויים- ידעו רגולטורים כדוגמתתה וכגילה שלמרות שזכו למחיאות כפיים מעיתונאים חד צדדים . יבוא יומם ויפוטרו בעקבות המעילה בתפקידם
  • 2.
    יאיר 06/08/2015 17:53
    הגב לתגובה זו
    פופוליסטים ו"לטובת הציבור", כאשר טובת הציבור זה לפתח את שדות הגז ולהוציאו מהים,ולא להתעקש להביא את היזמים למצב שלא ירצו לקחת את הסיכון שבהשקעה הכספית העצומה.
  • 1.
    יועמש 06/08/2015 14:29
    הגב לתגובה זו
    מתוך אמביציה אישית, על מנת לשאת חן בעיני עיתונאים מסויימים, בעבור פופוליזם ואולי גם בגלל נטיה פוליטית (ימים יגידו) רצתה להיות הממונה הבא על ההגבלים. ראש רשות החשמל שממש לא עניין אותה החשמל. שמבקר המדינה יבדוק את הליך המינוי שלה וכשירותה לתפקיד. התערבה בברוטליות בהסכמים בנושאים בהם אין לה מושג.
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.