רגע לפני אישור מתווה הגז: מדוע לפטר רגורלטור בלי שיניים?
פיטורי יו"ר רשות החשמל אורית פרקש הכהן נראים מיותרים. מדוע לפטר רגולטור שכבר אין ביכולתו להשפיע על אישור מתווה הגז? אם עד כה לרגולטור לא היו שיניים, ההדחה הברוטלית של אורית פרקש הכהן רגע לפני הבאת מתווה הגז להצבעה יכולה למעשה רק להוסיף עוד דלק למדורת המתנגדים ולהקצין את הביקורת הציבורית - מה שעלול להביא לדחייה נוספת של "הוצאת הגז מהאדמה", (ביטוי שהוטמע על ידי תומכי המתווה).
התנגדותה של פרקש הכהן להסכמות בין הממשלה לחברות הגז, עלתה לה ביחס שלילי כאשר הודרה מהדיונים על המתווה, אך ציירה אותה - יחד עם יו"ר ההגבלים שהתפטר דיויד גילה - כמי שעומדים על שלהם ופועלים למען הציבור. בנוסף, ההדחה של מי שלא מתיישרת לרוח המפקד רק מחזקת את הטענה של המתנגדים למתווה בדבר התנהלות שלטונית לקויה, ואת זה אפשר להבין מבלי לקרוא את דו"ח מבקר המדינה בעניין. המסר שמועבר משטייניץ ונתניהו אומר לפקידים באשר הם: התיישרו לפי פקודה - אחרת תפוטרו. הרי בכל אופן פרקש הכהן היתה צפויה ללכת הביתה עם איחוד הרשויות, מה שמעצים עוד יותר את סימן השאלה על הפיטורין.
למעשה, ההתנהלות השלטונית שאופיינה בסחבת ועליה הלין מבקר המדינה, היא זו האחראית להשארת הגז באדמה עד היום. ואיפה המחוקקים אתם שואלים? המחוקקים נעים בין אינטרסים צרים של שר האוצר, עם קרבה לקובי מימון, לבין שמירה על הכיסא, של שר הכלכלה אריה דרעי שסירב לחתום על עקיפת סמכויות הממונה. דרעי יכל לסיים את הסאגה אך בחר שלא לאכזב את בוחריו ה'שקופים'.
האישור הסופי של מתווה הגז שגיבשה הממשלה מול חברות הגז הוא פוליטי בלבד. אם שר האוצר משה כחלון, למשל, לא יהיה מרוצה מהשינויים הוא יוכל להצביע נגד. מצד אחד, הפקידים של כחלון הם אלו שאישרו את המתווה, הם אלו שהכניסו פיקוח ביניים, ובחנו את הפיקוח ללא התנגדות יתרה. מצד שני, כחלון מושפע מאד מביקורת ציבורית אז קשה לדעת אם ישנה דעתו כמו מטוטלת. הרי למרות התנגדותו של כחלון לפיטורי פרקש הכהן - בכל זאת צפויה לצאת הודעת דרושים ליו"ר רשות החשמל (או שלא, כי אין מכרז).
- ירושלים ברוקראז' על המהלך של תשובה: "אפסייד נאה למשקיעי דלק ואבנר"
- שובן של אגרות החוב צמודות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.איתן 08/08/2015 15:56הגב לתגובה זולשיקוילי יו״ר,סופו לעוף. קרן נוביך, קחי זאת לתשומת ליבך!
- 3.אורן 06/08/2015 21:44הגב לתגובה זופיטורים ראויים- ידעו רגולטורים כדוגמתתה וכגילה שלמרות שזכו למחיאות כפיים מעיתונאים חד צדדים . יבוא יומם ויפוטרו בעקבות המעילה בתפקידם
- 2.יאיר 06/08/2015 17:53הגב לתגובה זופופוליסטים ו"לטובת הציבור", כאשר טובת הציבור זה לפתח את שדות הגז ולהוציאו מהים,ולא להתעקש להביא את היזמים למצב שלא ירצו לקחת את הסיכון שבהשקעה הכספית העצומה.
- 1.יועמש 06/08/2015 14:29הגב לתגובה זומתוך אמביציה אישית, על מנת לשאת חן בעיני עיתונאים מסויימים, בעבור פופוליזם ואולי גם בגלל נטיה פוליטית (ימים יגידו) רצתה להיות הממונה הבא על ההגבלים. ראש רשות החשמל שממש לא עניין אותה החשמל. שמבקר המדינה יבדוק את הליך המינוי שלה וכשירותה לתפקיד. התערבה בברוטליות בהסכמים בנושאים בהם אין לה מושג.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
