שבבים
צילום: pexels

אפסייד של 33%? ג'יי פי מורגן בהמלצה חמה לטאיוואן סמיקונדקטורס

אנליסט בנק ההשקעות טוען ש-TSM יכולה להרחיב את יכולת ייצור השבבים שלה מחוץ לאסיה; לאחרונה רכשה בקרשייר האת'ווי של וורן באפט מניות של החברה בסכום של מעל 4 מיליארד דולר
דור עצמון | (1)

בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן JP MORGAN אומר שהמשקיעים צריכים להתעלם מהנמכת הציפיות בכל הקשור לעסקי השבבים בטווח הקרוב ולקנות מניות של טאיוואן סמיקונדקטור TAIWAN SEMICOND MNFCG CO  (TSM) בגלל סיכויים טובים וחזקים לדבריו של החברה.

האנליסט גוהול הריהראן חזר על דירוג העודף משקל שלו עבור TSM. האנליסט גם אישר מחדש את יעד המחיר שלו שעומד על 650 דולר טייוואני עבור המניות הנסחרות בטייוואן - אפסייד של 33.5%. "TSM ממוקמת כעת היטב כזו המאפשרת את מהפכת המחשוב החדשה בתעשיית המוליכים למחצה, עם ארכיטקטורות מרובות, פלטפורמות שבבים וצוותי עיצוב שמתחרים על דחיפה של חדשנות מחשוב ו-AI", כתב. "למרות ירידה ב-2023, אנו רואים צמיחה חזקה לטווח ארוך בשנים הקרובות".

הריהראן צופה ש-TSM עשויה להתמודד עם קיצוצים נוספים בהזמנות במחצית הראשונה של השנה הבאה בגלל הדרדרות הביקוש בשוקי הקצה של הסמארטפונים והמחשבים. עם זאת, האנליסט אמר שהמשקיעים צריכים להתמקד בהובלה בת-קיימא של החברה בהבאת יכולות חדשות מתקדמות לייצור שבבים ללקוחותיה.

הוא גם אופטימי לגבי התוכניות של TSM להרחיב את יכולת ייצור השבבים שלה מחוץ לאסיה. האנליסט מעריך שהחברה תבנה בסופו של דבר 10% עד 15% מטכנולוגיות ייצור השבבים המתקדמות שלה בארה"ב. "אנו מצפים שהרחבת הקיבולת המואצת של החברה בארה"ב תפיג את חששות השוק לגבי הפסדי מניות פוטנציאליים כתוצאה מהחמרה בנוף הגיאופוליטי", כתב.

טייוואן אחראית ליותר מ-90% מייצור השבבים המתקדם בעולם, כאשר דרום קוריאה עומדת על 8%, על פי דו"ח בשנה שעברה מאת איגוד תעשיית המוליכים למחצה וקבוצת הייעוץ Boston Consulting. רוב הקיבולת מגיעה מ-TSM, שהוקמה ב-1987, והיווה את המודל העסקי של ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים.

לפני כשבועיים רכש איל ההשקעות וורן באפט באמצעות ברקשייר האת'ווי BERKSHIRE HATHAWAY A מניות של TSM בסכום של מעל 4 מיליארד דולר, כך לפי דיווח של החברה לרשות ניירות ערך האמריקאית (ה-SEC). לחברה קשר חזק עם הלקוחה הגדולה ביותר שלה אפל APPLE שהיא גם ההשקעה הגדולה של ברקשייר. TSM סבלה בשנה האחרונה גם בגלל הנפילה בשוק השבבים - נפילה בעסקי חברות בתחום (לא אצלה) וגם בגלל החשש שסין תפלוש אליה. סין רואה בטייוואן טריטוריה סינית והיא איימה במספר הזדמנויות כי האופציה הצבאית על השולחן. זה מתחבר למלחמה הסחר והמלחמה הקרה בין סין לארה"ב, אם כי בימים האחרונים בשיחות בין האמריקאיים לסינים מנשבת רוח ידידותית יותר.

מניית טאיוואן סמיקודנקטור - TSM - ירדה מתחילת השנה ב-38% למחיר של 79.5 דולר המבטא שווי שוק של 412.2 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חיים 29/11/2022 22:29
    הגב לתגובה זו
    אז מה זה אפסייד של 33%? העיקר לכתוב משהו. כי אם לא,אף אחד לא ירגיש בקיומם!
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.