טושיבה
צילום: אתר החברה

טושיבה תימכר עבור 19 מיליארד ד': קפצה 11% בוול סטריט

חברת JAPAN INDUSTRIAL PARTERNS הודיע כי תרכוש את החברה תמורת 2.8 טריליון יין - פרמיה של 26% על מחיר הסגירה האחרון; בעקבות כך זינקה המניה 7% בבורסה ביפן; גוף המימון דיווח כי ישקיע סכום של כטריליון יין ברכישת המניות של החברה, בעוד שיתרת הסכום תתקבל על ידי הלוואה שיקח הגוף מבנקים שונים במדינה
תומר אמן | (1)

חברת הטכנולוגיה היפניה טושיבה  TOSHIBA CORP דיווחה כי תמכר תמורת 19 מיליארד דולר לגוף מימון מקומי. בתגובה לכך, קפצה המניה ב-11% אחוזים בטרום המסחר בוול-סטריט וב-7% במסחר היפני. מאז תחילת השנה עלתה החברה בכ-17%.

רוכש החברה דיווח כי במידה וישלים את העסקה, יוודא כי משקיעים חיצוניים יוכלו לחבור כלכלית לחברה דרך כל מכשיר פיננסי בו היא תיסחר, זאת לאחר שנים בה החברה לא ממש אפשרה פעילות שכזו. הרוכש הציע סכום של כ-2.8 טריליון יין (כאמור, 19 מיליארד דולר), עבור החברה, אשר מהווה פרמיה של 26% על מחיר הסגירה האחרון.

הגוף הרוכש – JAPAN INDUSTRIAL PARTNERS, פנה לגופים טכנולוגיים נוספים ברחבי יפן, כאשר חברות כמו גוף המימון אוריקס כבר הודיע שיצטרף, בעוד שחברות נוספות כמו צ'ובו אלקטריק פאוור הודיעו כי גם הן שוקלות להצטרף לעסקה. הקרן הרוכשת הייתה מעורבת בעסקים קודמים בבורסה היפנית, כגון רכישת ענף המצלמות של חברת אולימפוס, וענף מחשבי הנייד של חברת סוני בשנה שעברה.

חברת טושיבה הסתבכה לאחרונה בשורה ארוכה של הפרות בתחומי ראיית החשבון והממשל היפני. ניסיונותיה של החברה לפתור את הבעיות הללו נעלמו בשנים האחרונות בעקבות מחלוקות רבות בין הנהלת החברה לציבור ולחברות שמשקיעות בה.

גוף המימון צפוי להשקיע סכום של כטריליון יין (6.82 מיליארד דולר) על ידי קנייה של מניות של טושיבה, בעוד ששאר הסכום יגיע בעזרת הלוואות אותן יקח הגוף מהבנקים השונים. מכיוון שהרוכשת הודיעה כי תקנה את מניותיה של החברה, צפוי שסכום זה ישתנה בעתיד הקרוב, זאת בהתאם לתנועת המניה בבורסה היפנית והאמריקאית.

החברה נמצאת בתהליכי מכירה כבר כמה חודשים טובים. טרם ידוע על כמה הצעות רכישה עברה טושיבה, והאם המיקום של הקרן הרוכשת באמת כזה חד משמעי, זאת כאשר אנליסטים רבים מאמינים שמדובר עדיין במרוץ פתוח בין JAPAN INDUSTRIAL PARTNERS לחברה יפנית נוספת - JAPAN INVESMENT CORP - אשר אף מקבלת תמיכה מהמדינה. גורמים המעורים בפרטים מדווחים כי בעבר שקלו שתי החברות לרכוש את טושיבה ביחד, אך מאז התפצלו דרכן.

כבר תקופה ארוכה שמשקיעים רבים בטושיבה תהו לאיזה כיוון תלך החברה, בעוד שגופי השקעה גדולים בין לאומיים אף הפצירו בחברה לשקול את מכירת מניותיה לגופים פרטיים. לחצים אלו גברו בשנה האחרונה לאחר שהממשלה היפנית החליטה כי מדובר בחברה חשובה מידי, אשר יכולותיה אסטרטגיות עבור המשך קיומה של יפן כמדינה ריבונית, וסרבה למשקיעים בין לאומיים להחזיק בחברה באחוזים גבוהים מידי.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    השורטיסטים כמו נעליים טיפשים ומקבלים (ל"ת)
    איתמר 13/10/2022 15:31
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.