CureVac צוללת אחרי שדיווחה על יעילות של 47% בלבד בחיסון לקורונה
חברת הביוטק הגרמנית CUREVAC N.V צוללת עם פתיחת המסחר בוול סטריט, ובהמשך למגמה במסחר המוקדם, לאחר שדיווחה כי חיסון ה-mRNA שלה לקורונה הראה יעילות של 47% הניסוי הקליני.
הניסוי נערך ב-10 מדינות והשתתפו בו 40 אלף נסיינים. החיסון נוסה מול לא פחות מ-29 וריאנטים שונים של הקורונה וכמעט ולא נוסה על הזן הנפוץ ביותר של הנגיף. נזכיר כי שיעורי היעילות בחיסונים של MODERNA ו- PFIZER היו גבוהים בהרבה בסביבות ה-90%.
אנליסט גוגנהיים, סמוס פרננדז כתב כי הוא מעריך את טווח השווי ההוגן של מניות החברה בין 15-30 דולר, כשבכך הוא חתך בחדות את מחיר היעד מטווח של 90-110 דולר. בעוד שבנעילה אתמול השער עמד על 94.79 דולר, כעת הוא כבר עומד על 48 דולר, מה שאומר שייתכן ואם עצת פרננדז למשקיעים תתקבל נראה את המניה ממשיכה לצנוח במהלך יום המסחר שזה עתה החל. "הופתענו", פרננדז מודה, "חשבנו שהחיסון יוכל להיות לכל הפחות טוב מספיק, וכשלון מוחלט הוא לא דבר שלקחנו בחשבון".
טרם החדשות השליליות, פרננדז עוד העריך את המכירות בתרחיש של אישור החיסון ב-1.5 מיליארד דולר עוד השנה וב-1.9 מיליארד דולר בשנה הבאה. יצוין כי בקיור-ואק עמלים אף על חיסון נוסף, לצד השותפה GLAXOSMITHKLINE PLC ופרננדז כותב עליו כי "אנו חושבים שלקיור-ואק יש סיכוי עם החיסון הנוסף, בהסתמך על נתונים מוצקים מהמחקר הפרה-קליני, וסבורים לטכנלוגיה יש ערך. עדיין יש לראות את הפיתוח מתקדם וצולח את שלב הניסויים הקלינים, זאת ברקע שוק רווי ותחרותי של חיסונים נגד הקורונה".
- מזנקת 420% - מה הסיבה ומה קורה לרוב אחרי זינוקים
- סערה בארה"ב: קנדי פיטר את כל חברי ועדת החיסונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'וף מיכאם מבנק אוף אמריקה הוריד את הממלצה לדרגה ניטרלית מהמלצת קנייה קודם לכן, והוא מצדו נתן מחיר יעד של 50 דולר למניית קיור-ואק - גבוה מכפי שנותנים לה כעת בשוק. און יאנד מג'פריס מותיר את המלצת ה"החזק" על המניה, אך חותך את מחיר היעד גם הוא ל-45 דולר, מרמה קודמת של 58 דולר, כשהוא מכנה את התוצאות "מאכזבות".
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
טראמפ מחייךהמשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות
שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.
מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה ומחזיר לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת סיכון המשילות.
הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.
חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל
הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- טראמפ נכנס לגרעין: טראמפ מדיה מתמזגת עם חברת היתוך גרעיני והמניה קופצת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.
.jpg)