פיתרון ל'צוק'? ביינר מתגמש - העלאות מס לעשירים, בכפוף לקיצוץ בזכאויות

יו"ר בית הנבחרים הסכים לראשונה להעלאת שיעור מס ההכנסה על משקי בית פרטיים המשתכרים יותר ממיליון דולר בשנה, אובמה עדיין לוחץ על רף של 250 אלף דולר. ה'דד-ליין' לפשרה - סוף החודש הנוכחי
חן דרסינובר | (6)

הדמוקרטים והרפובליקנים בדרך לפשרה בנושא ה'צוק הפיסקלי'? לפי מקורבים לשיחות, יו"ר בית הנבחרים, הרפובליקני ג'ון ביינר, הציע לנשיא אובמה הצעה שיש בה משום התקדמות משמעותית במגעים בין הצדדים.

ביינר, במסגרת שיחה טלפונית שנערכה בין הצדדים ביום שישי, הציע להעלות את שיעור המס על הכנסת משקי בית פרטייים שמשתכרים יותר ממיליון דולר לשנה בתמורה לקיצוץ בתוכניות זכאויות פדרליות. הגעה לפשרה בין הניצים עשויה למנוע את ה'צוק הפיסקלי', כינוי לקיצוצים בתקציב והעלאות מס אוטומטיות באופן חד החל מתחילת שנת 2013 על סך של 600 מיליארד דולר.

הנשיא אובמה סירב להצעה ונותר בעמדתו, להעלות את שיעור המס על הכנסתם של משקי בית פרטיים שמשתכרים הכנסה שנתית של 250 אלף דולר. למרות דחיית ההצעה, הצעת ביינר מהווה התקדמות במשא ומתן, זאת לאחר שביינר סירב בכל תוקף לדון בנושא העלאת שיעור מס הכנסה למשקי בית אמידים, ולאחר שהנשיא אובמה סירב לדון בקיצוץ בתוכניות זכאויות פדראליות עד להעלאת שיעור המס. לפי גורמים המקורבים לצדדים, המגעים הקדחתניים בינהם עודם נמשכים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יוני 18/12/2012 07:18
    הגב לתגובה זו
    אבל האור בקצה המנהרה זוהיא הרכבת שבאה מימול
  • 5.
    ממחר מתחיל ראלי (ל"ת)
    יובל 16/12/2012 11:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    האם יתכן שרפובליקני לבן יתכופף בשביל נשיא אפרואמריקאי?? (ל"ת)
    קונטה קינטה 16/12/2012 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אריק 16/12/2012 11:06
    הגב לתגובה זו
    אם אובמה היה ראש ממשלה חרדי בישראל היו אומרים עליו שהוא עוזר לחרדים - אבל בארה"ב אף אחד לא מעז להגיד את האמת, שהוא מנסה לעזור לשחורים שהם החלק העני בארה"ב על חשבון המעמד הבינוני הלבן שנושא בנטל. רף של 250 אלף דולר זה אומר למסות את כל הרופאים והמהנדסים... ובשביל מה? ביטוח בריאות להומלסים.
  • 2.
    imendel 16/12/2012 10:52
    הגב לתגובה זו
    אם היה כישלון זה לא היה של אובמה אלא של אילו שלא איפשרו
  • 1.
    יאללה ראלייייייייייי (ל"ת)
    ינשוף 16/12/2012 10:43
    הגב לתגובה זו
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


אלי לילי
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה

לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון 

שלמה גרינברג |

הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.

אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?

קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות. 

מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.

למה אנבידיה ירדה?

הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.