שחרית רשמה חיתום יתר של 280% בשלב המוסדי
הצלחה גדולה במכרז המוסדי של שחרית, שיזמה פאי מוצרים פיננסים: במכרז על 240 מיליון שקל, אשר הוקדם ליום חמישי שעבר, נרשמו ביקושים של כ-680 מיליון שקל, המהווים חיתום יתר של כ-280% ונקבע שיעור הקצאה חלקי של כ-35% ל-76 משקיעים מוסדיים. מדובר באירוע חריג, שכן בדרך כלל, לא נרשמים חיתומי יתר בשלב המוסדי ועוד לנייר מובנה, מסרו מקורות יודעי דבר ל-Bizportal. תשקיף ההנפקה לציבור בהיקף של 300 מיליון שקל צפוי להתפרסם השבוע, ומכרז ההנפקה צפוי להתקיים בתחילת השבוע הבא.
במקור תוכנן המכרז המוסדי של שחרית ליום שני השבוע, אך בשל שינויים בתשואות השחרים וביקושים מוקדמים להנפקה, הוחלט להקדים את המכרז המוסדי ולקיימו ביום חמישי. זו פעם ראשונה שנרשם חיתום יתר לנייר ערך מובנה ותרמו לכך שתי סיבות עיקריות: התשואה האטרקטיבית של שחרית לעומת האלטרנטיבה של השחר והגבלת הסדרה ל-300 מיליון שקל.
שחרית הינה אגרת חוב מובנית שקלית הנושאת ריבית שנתית של 9%. נייר הערך החדש, שחרית אג"ח א', הינה ההנפקה הראשונה בשוק ההון בארץ של נייר ערך המעניק ריבית שקלית אטרקטיבית לתקופה קצרה של 5 שנים. אגרת החוב תדורג ע"י מעלות +AA.
בשוק ההון המקומי קיים מחסור במכשירים פיננסיים שקליים לתקופות בינוניות. אחת הסיבות לכך הוא מיעוט של כלים נגזרים על אגרות חוב וריביות המקטינים את אפשרויות הגידור של המנפיקים. הנפקת השחרית מהווה פריצת דרך בשוק המוצרים הפיננסיים המובנים המבוססים על הריבית השקלית בארץ, שכן מעולם לא הוצע בארץ מוצר פיננסי שקלי "טהור" המבוסס אך ורק על הריבית השקלית.
הנפקת שחרית אג"ח א' נעשית בשיתוף עם Dresdner Bank, שאף מגבה את אגרת החוב. לאור נדירות הכלים הנגזרים בארץ והאטרקטיביות הרבה של המוצר, היקף הסדרה הוגבל כאמור, לסכום מקסימלי של 300 מיליון שקל.
שחרית אג"ח א', המונפקת ע"י החברה היעודית שחרית הנפקות תישא ריבית בשיעור של 9% שתיצבר על בסיס יומי ותשולם מידי רבעון. תשלום הריבית מותנה בגובה ריבית התלבור (הריבית הבין בנקאית על פקדונות שקליים, שהינה כיום 4.4%).
הריבית על איגרת החוב תשולם מידי רבעון בתנאי שריבית התלבור עד סוף השנה הראשונה תהיה שווה או נמוכה מ-5.25%, 5.5% עד תום השנה השניה, 5.75% עד תום השנה השלישית, 6% עד תום השנה הרביעית ו-6.25% עד תום התקופה ? השנה החמישית. למנפיקים זכות לפדיון מוקדם של איגרת החוב מידי סוף רבעון.
ראוי לציין כי תשואת אגרת החוב השקלית "שחר" לתקופה של 5 שנים הינה כיום כ-5.5% ותשואת השחר ל-9 שנים הינה כ-6.3%. למעשה, תשואת ה"שחרית" גבוהה ביותר מ-40% מהשחר הארוך, בעוד שסיכון ההשקעה בשני סוגי האג"ח, במידה והריבית במשק תעלה, הינו דומה.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
