הממשלה אישרה: משיכת כספים במס מופחת בקרנות השתלמות עד סוף השנה - למה לא כדאי לכם למשוך?
הממשלה אישרה: עד סוף 2024 ניתן יהיה למשוך כספים מקרן השתלמות בשיעור מס מופחת לפני שחלפו 6 שנים ממועד ההפקדה הראשון. ההצעה הגיעה משולחנו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, והיא נועדה לאפשר לשכירים ועצמאים למשוך כספים מקרן השתלמות בשיעור מס מופחת, במקום בשיעור מס שולי. על פי החוק, ההטבה תחול עד סוף שנת 2024.
במצב החוקי הקיים, סכומים שמשך שכיר או עצמאי מחשבונו בקרן השתלמות, לרבות הפרשי הצמדה, וכן ריבית ורווחים אחרים, פטורים ממס רק אם חלפו 6 שנים ממועד התשלום הראשון ולגבי עובד או יחיד שהגיע לגיל הפרישה – רק אם חלפו 3 שנים ממועד התשלום הראשון. משיכה מוקדמת מהאמור, מחייבת תשלום מס בשיעור המס השולי על הכספים שנמשכו. על פי הצעת החוק, במקום המס השולי, יחול שיעור מס של 15% (ובמקרה של יחיד שהגיע לגיל פרישה 7.5%), לכל היותר, על סכומים שנמשכו כאשר, ככל שמועד המשיכה קרוב לתקופה הקבועה בדין למשיכה פטורה ממס, שיעור המס שיחול יהיה נמוך יותר. כך, לדוגמא, יחיד שלא הגיע לגיל הפרישה ויבקש למשוך כספים 3 שנים לאחר מועד התשלום הראשון, ישלם מס בשיעור של 7.5% על הכספים שנמשכו.
דיווחנו לאחרונה כי בעקבות המלחמה והגירעון בתקציב באוצר שוקלים לבטל את הפטור ממס על קרנות השתלמות הנזילות וכן הסברנו איך יש כאלו שמושכים קרנות השתלמות בלי לשלם מס גם בתוך תקופת ה-6 שנים.
כך או אחרת, אין שום היגיון למשוך מקרנות השתלמות שמספקות הטבות מס גם בהפקדה, גם בחיסכון עצמו וגם במשיכה. זה המכשיר הפיננסי המועדף מבין כל המכשירים. נשאלת השאלה האם כך זה צריך להיות כשיש ועדה שתפקידה לבחון את ההטבות במיסוי ובכלל במכשירים השונים ולייצר התאמה שתענה על הצרכים והאג'נדה של המדינה שבבסיסה - הטבות לחיסכון לטווח ארוך.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בכל מקרה, המשיכה לא כדאית אלא אם אין למחזיקים בקרן ברירה. יודגש שלא מדובר במס אפס, אלא במס של 15%, וכן שברוב המקרים כדאי לקבל הלוואה ולא למשוך את הכסף ולשלם עליו 15% מס. אם אתם חייבים כסף, בדקו לקיחת הלוואה עד סיום תקופת ה-6 שנים ותחסכו את המס בהיקף של 15% על הסכומים שנמשכו. ה-15% האלו שקולים לתשואה של שנתיים, עדיף לקחת הלוואה לשלם ריבית אפילו של 10% למשך נניח 3 שנים (אמצע התקופה של ה-3 שנים), לשלם 30% ריבית, מול רווח ממוצע היסטורית של קרן במסלול כללי של 21% במצטבר. כלומר להפסיד 9% ולא להפסיד 15%. כל זה בהנחה שמה שהיה יימשך. הקרן יכולה לספק גם תשואות גבוהות יותר וגם נמוכות יותר.
- 14.אנונימי 08/08/2024 11:07הגב לתגובה זוממשיכים לבחור באותם אנשים שבמשמרת שלהם יוקר המחיה מכפיל את עצמו ב-20 שנה האחרונות. אנשים חוזרים לבחור באותם אנשים שהכלכלה של העם לא מעניין אותם. הם עושקים את העם והעם בתמורה נותן לו, עוד קדנציה, ועוד קדנציה, ועוד קדנציה, ועוד קדנציה כשבכל קדנציה המחירים רק עולים ועולים. טימטום זה אנדרסטיימנט.
- 13.א.י 05/08/2024 08:39הגב לתגובה זונותנים לציבור "סוכריה" - תשרפו עוד חסכונות, תצמצמו לכם עוד יורת את הפנסיה, היקר שעכשיו יהיו פחות חובות לבנקים... פתרון "קסם". את המחיר של ההחלטות הפופוליסטיות, כולנו כבר משלמים.
- 12.אליהו 05/08/2024 08:01הגב לתגובה זוההחלטה הנכונה, כי הוא חושב כמוני ועוד רבים אחרים וטובים בציבור. די לעושק הבנקים, לא ייתכן המחירים האלו על ההלוואות, וכי הם עשו, משהו כדי לאפשר להו לקחת את הכסף, הזה. למה לא לוקחים להם מס מכובד עם הרווחים, מישהו צריך לעשות את זה
- 11.אליהו 05/08/2024 07:59הגב לתגובה זועדיף למשוך ולא לתת לעושק הזה של, הריביות, להמשיך, שירוויחו קצת פחות בבנקים מה קרה.
- 10.לא למכור בחיים קרן השתלמות! זה כסף ללא מס בסיום 6 שנים (ל"ת)מתן 05/08/2024 07:30הגב לתגובה זו
- 9.פרוגרס 04/08/2024 23:07הגב לתגובה זוחבל לשלם מס, כשכל הכסף זורם לחרדים ולהתנחלויות
- 8.חיים 04/08/2024 18:25הגב לתגובה זותחשבו יותר מפעם אחת....טעות למשוך עדיף הלוואה קצרה.
- 7.דרור 04/08/2024 17:59הגב לתגובה זוולשרה סטרוק. מכאן הדרך קצרה לקושש כספים מכל הבא ליד.
- 6.טמבל כזה יכול להיות רק צמוד לשקרן. וכל שמנסה לעשות 04/08/2024 16:52הגב לתגובה זוטמבל כזה יכול להיות רק צמוד לשקרן. וכל שמנסה לעשות יוצא גרוע לאזרחים זה הגאון בצלאל
- 5.אנונימי 04/08/2024 16:34הגב לתגובה זושר אוצר בקושי יכול לשחק מונופול בכסף דמיוני. יעודד ציבור חוסכים להפטר ממכשיר יחיד מסוגו בעולם כדי לכסות את התחת שלו. הדיוט
- 4.זאב 04/08/2024 16:23הגב לתגובה זוהמדינה גוזלת מאזרחים תמימים
- 3.העורב 04/08/2024 16:04הגב לתגובה זוברור מאוד - מנסים לדחות את הקץ בעוד כמה חודשים ולקושש בדרך כמה קולות בדרך לאחוז החסימה. כל כך שקוף שזה סמוטריץ'.
- 2.כלכלן 04/08/2024 15:51הגב לתגובה זושר אוצר טיפש -לכו על דיבידנד מוטב ותכניסו מעל 10 מליארד - הוא ומנהל הרשות מתעקשים להמציא הגלגל מחדש - זה עבד ב 2017 למה לא ב 2024 ???
- 1.לקוח של כלל 04/08/2024 15:51הגב לתגובה זולהעביר שליטה לאקירוב
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
