רשות המסים
צילום: רשות המסים

מנהל חברת נדל"ן ישלם 216 אלף שקל הפרשי מס בשל הפחתת שווי רכב

הסכום מורכב מ-216 א' ש' עבור הפרשי מס, קנסות וריביות וכן 58 א' ש' נוספים עבור הוצאות המשפט. הסכום הוטל על המנכ"ל לאחר שהצהיר כי ערכו של רכב אותו ייבא עמד על כ-35.9 א' ד', אולם בדיקת המכס הראתה כי מחירו כפול מכך 
תומר אמן |
נושאים בכתבה גביית מסים מסים

ירון שורק, יו"ר ומנכ"ל חברת אלקטרה בנייה, ישלם לקופת המדינה 216 אלף שקל עבור הפרשי מס, קנסות וריביות ועוד 58 אלף שקל הוצאות משפט, לאחר שערעורו על פסיקת בית משפט השלום בתל-אביב נדחה בבית המשפט המחוזי. הפרשי המס חויבו בגין יבוא אישי של רכב מסוג ג'י.אם.סי יוקון דנאלי מודל 2010 שערכו המוצהר היה 35,900 דולר, אולם בדיקה של מכס מרכז העלתה כי הוא נרכש עבור 70 אלף דולר.

הרכב יובא בשנת 2011. בעת היבוא, הוצהר כי הרכב נרכש כאמור תמורת סכום של 35,900 דולר, שווי ערך לסך של 122,419 שקלים באותה עת. בהתאם, העמידה רשות המסים את החיוב במס קניה, במע"מ ובאגרות על סך של 137,423 שקלים.

אולם בדיקה שערכה רשות המסים העלתה כי חברת אלקטרה בנייה, ששילמה עבור הרכב, העבירה תמורתו סכום של 380 אלף שקלים (שווי ערך לכ-70 אלף דולר באותה עת) לחברה ישראלית בשם "טופ גיר מוטורס" וכי חברה זו העבירה סכום זהה לחברה בשם "Accurate Motors" מפלורידה, שסיפקה את הרכב. לפיכך, קבע מכס מרכז כי שוויו של הרכב הוא 70 אלף דולר והעביר לשורק הודעת חיוב בגין הפרש המסים, בסכום של 131,343 שקלים (קרן מס קניה ומע"מ) ,בתוספת 27,877 שקלים הפרשי הצמדה וריבית, ועוד 57,003 שקלים קנסות פיגורים, ובסך הכל 216 אלף שקלים.

שורק סירב לשלם את המס והגיש תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב, בטענה כי ההעברה של 70 אלף דולר ל-"Accurate Motors" מקורה בטעות של "טופ גיר מוטורס" וכי ההעברה כללה תשלום על רכב נוסף לזה שיובא ואף טען כי אין לקבל את חומרי החקירה שהוצגו לבית המשפט כראיות קבילות.

בבית המשפט נחקר התובע בחקירה נגדית ולא ידע להסביר מדוע קיים פער בין ההסכם וההעברה הבנקאית ובין המחיר שהוצהר למכס. התובע טען כי התשובות מצויות אצל חברת "טופ גיר מוטורס" אשר טיפלה עבורו בכל תהליך היבוא והביא לעדות בעניין זה איש בשם עמוס מימון. מימון טען בעדותו שהוא בסך הכל מתווך בין "טופ גיר מוטורס" לספק האמריקאי. בית המשפט קבע שמעורבות שלו רחבה יותר ממה שטען וציין כי התובע לא סיפק הסבר לשאלה מדוע לא זומן מנהל "טופ גיר מוטורס" או מי מטעמה לעדות. 

עוד טענה שהעלה התובע היא כי מחירון בחו"ל מראה שמחיר הרכב עומד על 47 אלף דולר ולא 70 אלף דולר כפי שהמכס טען. בית המשפט ציין כי גם 47 אלף דולר זה יותר מ-35 אלף דולר שהוצהרו על ידי התובע. התובע גם הציג התכתבות עם גורם בארה"ב שבה נטען כי בארה"ב הרכב שווה בין 45 אלף דולר ל-47 אלף דולר. ואולם, בית המשפט לא קיבל את ההתכתבות הזו כראיה קבילה שכן לא הוסבר כלל מי הצדדים להתכתבות. התובע הציג חוות דעת שמאי מטעמו כדי להוכיח שהמחיר שהוא הצהיר עליו הוא הנכון. בית המשפט קבע כי המומחה לא הסביר מהו מרכיב המיסוי בשווי שקבע ולא התייחס למחיר הרכב בארה"ב.

בספטמבר האחרון דחה השופט את טענותיו של התובע וחייב אותו בתשלום הפרשי המסים בתוספת הוצאות משפט של 55 אלף שקלים. השופט קבע, אמנם, כי ניכר שלשורק לא הייתה כוונה להונות את רשות המסים וכי הפחתת השווי בוצעה על ידי חברת "טופ גיר מוטורס" שטיפלה ביבוא עבורו, אולם קבע כי עובדה זו אין בה כדי לנקות אותו מחבות המס.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).