"אתמול הצגנו צעדים להפחתת יוקר המחייה. צעדים אלו הוצגו אתמול לא בכדי ונשענו בעיקר על נתוני הגירעון שהוצגו היום והראו על צמצומו לכ-3.3%, הרבה מתחת לתחזית. אני חושב שהמדיניות שלנו בקשר למחלה ולסגרים הוכיחה את עצמה. בחודש ינואר הכניס האוצר 48 מיליארד שקל, גידול של 39% בהכנסות ביחס לינואר הקודם אז הסתכמו ההכנסות ב-34.5 מיליארד שקל", כך אומר היום שר האוצר אביגדור ליברמן בהתייחסותו לתוכנית ההקלה ביוקר המחיה אותה הציג אתמול ביחד עם ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי. 

נתוני הגרעון לחודש ינואר הראו היום כאמור ירידה לרמה של 3.3% תוצר. 3.5 מיליארד שקל מתוכם נגבו בינואר ממימוש אופציות של עובדי הייטק. כלומר המדינה ממש בונה על ההייטקיסטים כמקור המימון שלה לתוכניות. אבל צריך לזכור שמדובר על הכנסות שהן חד פעמיות ולא מתמשכות - גל ההנפקות נגמר, השווי של לא מעט מהישראליות החדשות הללו בוול סטריט ירדו בעשרות אחוזים מאז ההנפקה - ואיתם גם השווי של האופציות של העובדים. אז כמה אפשר לבנות על התקציב הזה גם להמשך? אי אפשר. אבל בינתיים הממשלה נמצאת רק בתחילת השנה והיא מרגישה שהיא יכולה לשפוך כמה כסף שהיא רוצה. החשבון יוגש כמובן בסוף השנה. ורק נזכיר: בחודש דצמבר הגירעון כבר היה יכול לעמוד על 3.4% בערך. אבל משרדי הממשלה מבזבזים מיליארדים בחודש דצמבר - כפי שהם נוהגים לעשות מזה שנים, בחוסר אחריות ציבורית משווע. בסופו של דבר, מישהו (כלומר אזרחי ישראל) יצטרך להחזיר את החובות הללו - שהגיעו כבר לטריליון שקל.

אה, ולא דיברנו עדיין על הערכות משרד הבינוי והשיכון לפיהן תוכנית 'מחיר מטרה' תעלה כ-12-20 מיליארד שקל, במטרה לנסות, שוב, לעצור את מחירי הדיור (מחיר למשתכן כזכור עלתה יותר מ-7 מיליארד שקל וכנראה הרבה יותר) אבל לא הורידה את המחירים.

"אנחנו רואים שהמשק חוזר לתפקוד מלא. ניתן לראות את זה גם מבחינת הנסיעה על הכבישים, גם מבחינת הפעילות בכרטיסי אשראי וגם במספר הנוסעים בנתב"ג, שצפוי לעמוד היום על 28,030 איש. עלות התוכנית היא 4.4 מיליארד שקל והיא תגע ב-530 אלף משפחות עובדות. פעמים רבות נשאלתי אתמול מאיפה יגיע הכסף עבור התוכנית והיום עם הצגת הגירעון - ניתנה התשובה", הוסיף השר. 

• הביצים מתייקרות ב-1%; כמה עולה חבילה של 12 ביצים?
• המבול עוד לפנינו - על העלייה הגדולה בהוצאות המשפחתיות ואיך להיערך?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד התייחס שר האוצר לסוגיית ההטבה עצמה, וציין כי "סדר העדיפויות שלי הוא קודם כל סיוע למשפחות עובדות (לראיית השר מדובר בקבוצה המקופחת ביותר). אלו משפחות שנושאות בנטל של שירות צבאי ומילואים ומתקשות מאוד לסיים את החודש ולכן צריך לתת להן עדיפות. כמובן שנדרש לתת סיוע גם לקבוצות נוספות באוכלוסיה אבל כרגע נתנו את כל מה שאפשר, ברגע שנגדיל את העוגה נוכל לחלק יותר ממנה." 

רובה המוחלט של תוכנית הסיוע הינה תלויית חקיקה, ונדרשת להעביר הוראת שעה או צו על מנת להפוך אותה לתקפה. מכיוון שכנסת ישראל צפויה להיכנס לפגרה לקראת תחילת חודש מרץ, קולות חוששים עלו בקריאה כי לא בטוח שהכנסת תספיק להעביר את ההנחיות עד ליציאה לפגרה, דבר שיכול לפגוע ביכולת של המשפחות לתבוע את החזרי המס שלהם. 

"גם אם לא נספיק להעביר את הצווים והחוקים עד לפגרה הקרובה אנשים לא יפגעו. ההטבה תקפה החל מה-1.1.2022 והציבור יקבל את ההטבה רטרואקטיבית בלי קשר לאם נעביר אותה במרץ או נעביר אותה במאי." הוסיף שר האוצר והתייחס לעובדה כי הוא צופה הטבה נוספת לציבור בחודש מרץ הקרוב, אם כי לא פירט מה הם עיקרי התוכנית. 

• יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
• "ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

בהתייחסות הבכירים לאופי התוכנית נשאלה השאלה מדוע לא ניתן סיוע גם לרווקים, אשר גם עבורם התייקר המחייה בעקבות האינפלציה במדינה שגררה עליות במחירי החשמל, הארנונה, הדלק, המים והמזון. "זה נכון שרווקים משתכרים במשכורת אחת לעומת זוגות נשואים שלהם שתי משכורות, אבל הנתונים מראים שהוצאות ההורים על הילדים גוברות גם עם המשכורת הנוספת גוברת על הוצאות הרווקים ולכן לא ניתן להם סיוע בשלב זה", ציינו הבכירים. 

"מנגד, כאשר הכנסות המדינה יגדלו, נוכל להגדיל את ההטבות גם עבור חלקים נוספים בציבור, גם עבור הרווקים וגם עבור הורים לילדים בגילאים 0-6 ובגילאים 13-18, בשלב זה נתנו את כל מה שניתן לתת." 

"בשבועיים האחרונים נעשו הרבה מאוד צעדים", הוסיף ליברמן, בהתייחסותו להסכמי הקיבוצים הרבים שנחתמו לצד מהליכי ביטול המכסים והעלאת התחרות, "מאז קום המדינה היו לא בעיות וברור שלא הצלחנו לפטור את כולן, אבל נמשיך לעשות את המיטב" 

בהתייחסות לנושא הסיוע לעסקים שנפגעו כתוצאה מהירידה בפעילות (גם בהיעדר סגרים) שפקדה את המשק לאחרונה הוסיף שר האוצר כי "אני רואה בשטח את הפגיעה הכלכלית בעסקים ומבין לליבם אך אני מקבל החלטות רק על בסיס נתונים. נתוני הפגיעה בעסקים יגיעו רק בסוף החודש ורק לאחר מכן נוכל לסייע לאותם עסקים. היו שמועות שאישרנו אתמול בוועדה את מתווה צוק איתן כסיוע לאותם עסקים - זה לא נכון. כאמור, נחכה לנתונים ולאחר מכן נפעל." 

ומאין יגיע המימון למהלך? על פי שר האוצר ליברמן המימון צפוי להגיע מאותו מקור ששימש את האוצר לצמצם את הגירעון - ההייטק. "התוכנית שלנו היא לעשות וינקר לשוויץ ולהכפיל את כמות האנשים שמועסקים בהייטק ובחדשנות. אנחנו צופים שהמהלך יבוצע תוך 4-5 ואז באמת נוכל להרחיב את התוכנית עבור הקבוצות הנוספות", אומר השר ומוסיף כי "המהלך יבוצע בצורה הדרגתית, כאמור בחודש מרץ נסייע לקבוצות נוספות וכן הלאה." 

התייחסות בכירי האוצר לסיוע ענו אלו כי גם חלק מהקבוצות שאינן כלולות במהלך אך ומסרו כי "המלך לא צפוי לגעת באמאות ל-3 ילדים ומרוויחות 9,000 שקל בחודש, אך רק מכיוון שהן כבר זוכות להטבות המס האלו מעצם הקבוצה שאליהן הן משתייכות."

חשוב לזכור כי התקציב עבור שנת 2022 כבר עבר, ולכן מדובר בהוראות שעה שיהיו תקפות עד לסוף שנת התקציב הקרובה. בהקשר זה התייחסו בכירי האוצר ומסרו כי במידה ושר האוצר יהיה מעוניין להמשיך את התוכנית בעתיד הקרוב, וככל שהממשלה תתמוך בהחלטה כזו, תאלץ האחרונה להעביר את תוכנית הסיוע כחוק מעוגן בתקציב במעבר בין 2022 ל-2023. כאשר יקרה הדבר תצטרך למצוא המדינה גם מקור תקציבי עבור התוכנית (ההייטק?). 

שר האוצר ליברמן הוסיף ואמר כי היה מציג את התוכנית אתמול בלי קשר לסערה התקשורתית שהתלוותה לסוגיית עליות המחירים, ובהקשר זה נשאלה השאלה - מדוע לא העבירה הממשלה את תוכנית הסיוע כבר בתקציב האחרון. בכירי האוצר נענו לשאלה וטענו כי "כשהועבר התקציב המדינה הייתה במקום תקציבי אחר ולא התאפשר לנו לבצע את ההליכים. לאחר העברת התקציב נוכחנו לראות שלמדינה קיימים מקורות לביצוע התוכנית ולכן קידמנו אותה."

​