"נוצר קרע בין היבוא ליצוא – זה מעלה את חוסנו של השקל"
התהליכים הכלכליים שיצרה המגפה לא מפסיקים להפתיע אותנו. ראינו את הנפט נופל למינוס 38 דולר, את הזהב עולה מעל 2,000 דולר והביטקוין כבר חצה את ה-40 אלף דולר לפני שהחל לרדת. גם האצה של טרנד הקישוריות, כמו גם המעבר המואץ לעבר השקעות ESG, בהן אנרגיה מתחדשת, זה טרנד שקיבל זריקת מרץ ויוביל לא מעט השקעות בעולמנו בשנים הקרובות.
התנודתיות של השווקים והתלות בסיוע של הרגולטורים מייצרים אדוות כלכליות שאת משמעותם אנחנו לא באמת מבינים עדיין. הם קיימים, הם משתנים ואנחנו רק יכולים להביט עליהם, לנתח ולנסות לעשות קופה קטנה כל עוד העולם ממשיך להסתובב.
להערכתו של פרופ' רפי אלדור, כל עוד הריבית תישאר כמו שהיא, נמשיך לראות עליות בשווקים ועוד לא מעט דברים שיכולים לפגוע בכלכלת ישראל ומנגד גם לייצר הזדמנויות.
"הריבית היא נגזרת של שוק ההון", אומר פרופ' אלדור בראיון לביזפורטל. "ככל שהריבית הריאלית קרובה ל-0, נמשיך לראות עליות בשווקים. לדעתי לא תהיה אינפלציה כי למרות הגירעון הממשלתי הגדול, יש חיסכון של משקי הבית כי אנשים מפחדים, אז הם מוציאים פחות, ככה הביקושים יורדים, אז לדעתי לא תהיה אינפלציה", הוא מוסיף.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מה שבאמת מעניין הוא שנוצר קרע בין היבוא והיצוא של המדינה. פעם ככל שהיית מגדיל יצוא היה אינפוט של יבוא, כי צריך להביא לדוגמה דלק ומוצרים נוספים בשביל להמשיך לייצא. היום היצוא הוא דרך השירותים של ההייטק, זה אומר שהיצוא לא תומך ביבוא ונוצר הקרע".
מה זה אומר?
"זהו אומר שהדולר יורד ובנק ישראל לא יצליח לעצור אותו. זה לא קשור למצב של הדולר או של ארה"ב, השקל מתחזק מול כל המטבעות, מהסיבה הפשוטה שיש לנו עודף במאזן התשלומים בגלל הניתוק הזה. כלומר אנחנו מייצאים יותר ממה שאנחנו מייבאים וזה נותן חוסן לכלכלה. אנחנו נמשיך לראות את זה בעתיד הנראה לעין, כשלהערכתי זה יוביל להגדלת אי השוויון".
למה?
"היום יותר זול לייבא מאשר לייצר פה. אז שוב, רק להערכתי, נראה גל פיטורים, כשללא מעט אנשים שיצאו לחל"ת לא יהיה לאן לחזור. יש כרגע 800 אלף אנשים פנויים, אני לא יודע כמה יפוטרו, אבל יהיו פיטורים זה בטוח".
- 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
- ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
מה אתה חושב על ההתערבות של בנק ישראל?
כל עוד השקל יהיה חזק נמשיך לראות את הטרנדים האלה. זו הפעם הראשונה שבנק ישראל התערב מזה הרבה שנים. פעם היו מודיעים על כל התערבות שכזו, אבל בניגוד לעבר בנק ישראל מפתיע את השוק. להערכתי הוא לא יפסיק להתערב.
האם אנשים יוציאו יותר כסף כשהמגפה תהיה מאחורינו?
- 3.הנבואה ניתנה לשוטים, (ל"ת)פלד (סטאלין) 27/01/2021 12:01הגב לתגובה זו
- 2.להוריד מס על מכוניות 27/01/2021 10:25הגב לתגובה זוהורדה (זמנית) של מס על מכוניות תעודד גל ייבוא והחלשת השקל. כבונוס נקבל הגדלת הכנסות המדינה
- 1.מבין 27/01/2021 10:14הגב לתגובה זובמסגרת קרנות גידור. יש כבר אינטרס רחב היקף כח ברור שזה רק הייצוא הקלאסי, אלא גם ההיטק ושהם יעזבו זה הסוף של העשור הזה.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
