פסיקה שוחד משפט
צילום: Istock

מחיר השיימינג - שיתפה פוסט מכפיש בפייסבוק ותשלם פיצוי

קבלן תבע זוג שקיבל את שירותיו לאחר שהבעל כתב פוסט מכפיש ואשתו שיתפה אותו, בית המשפט קבע כי יפצו את הקבלן ב-20 אלף שקל

בעל דירה שכתב פוסט מכפיש בפייסבוק ואשתו ששתפה את הפוסט יפצו את הקבלן עליו נכתב הפוסט ב-20 אלף שקל, כך קבע בית משפט השלום. הנתבעים הם דיירים בבניין בעיר מודיעין, שהתובע העניק לו שירותי אחזקה. במסגרת ההסכם בין התובע לנציגות הבית המשותף, הוסכם כי התובע יעניק לנציגות שורה של שירותים לבניין כנגד דמי ניהול חודשיים, שגבייתם תיעשה על ידי התובע בלבד מכל דייר. בנוסף, התובע התחייב בהסכם במפורש לשאת בתשלום חשבונות החשמל של הבניין ואחזקת המעלית. זאת, במנותק מגביית דמי הניהול בפועל.

במהלך תקופת ההתקשרות, התובע לא עמד בחובתו לשלם לחברת החשמל ולחברת המעליות, ולפחות פעמיים נאלצו הדיירים להוציא כספים מכיסם. בשלב מסוים, הודיע התובע לנציגות הבניין שהוא מפסיק את ההתקשרות עמה. לאחר סיום ההתקשרות, התגלה לנציגות כי נותרו לחברת החשמל חובות שלא שולמו מספר חודשים, וכן חובות לחברת המעליות. במקביל, נותרו דיירים מסוימים חבים דמי ניהול לתובע. בשלב זה החלו שיחות והתכתבויות בין התובע לנציגות, בהן התחייב התובע לשלם את החוב לחברת החשמל וחברת המעליות, אולם לא עשה כן.

בשלב מסוים, יצא הנתבע דף בפייסבוק עם שם הרחוב בו מצוי הבניין, אליו העלה פוסט בו כתב כי ברצונו "להזהיר" מפני התובע. במסגרת הפוסט כינה הנתבע את התובע "נוכל" מספר פעמים, כתב שרמת התחזוקה שלו היא "מתחת לכל ביקורת", שהוא אינו משלם את החשבונות והשאיר חובות של אלפי שקלים, והוסיף כי למיטב הידיעה התובע "עקץ ועדי בית נוספים" בעיר. את הפוסט סיים הנתבע במילים "רק כך נוכל לקבל את כספנו בחזרה ולמנוע מניצן להמשיך לגנוב כסף מאנשים תמימים". במועד העלאת הפוסט שבמחלוקת, הנתבע כבר ידע שהתובע ביצע את התשלום לחברת המעליות.

סמוך לאחר הפרסום, סיפר הנתבע לנתבעת על הפרסום, והיא שיתפה אותו בדף הפייסבוק האישי שלה עם 208 חבריה. בערבו של אותו יום התקיימה אסיפה כללית של הדיירים בבניין, בה התבקש הנתבע להסיר את הפוסט – וכך עשה. יום למחרת, הציג התובע אסמכתא לתשלום החוב לחברת החשמל וכן טען כי פרע את החוב לחברת המעליות.

בעקבות האמור, הגיש התובע תביעת לשון הרע בסך של 100 אלף שקל נגד הנתבעים, באמצעות עורך דינו אייל אבידן. השופט רפי ארניה מבית משפט השלום בראשון לציון קיבל את התביעה וקבע כי הקורא הסביר אינו יכול להגיע למסקנה שהפרסום מייחס לתובע מעשה גניבה פשוטו כמשמעו, שכן המדובר במחלוקת צרכנית גרידא. עם זאת, הפרסום בהחלט מצייר את התובע כנוכל ורמאי, והרושם הכללי המתקבל ממנו הוא שהתובע הוא אדם נכלולי המקבל כספים מוועדי בתים מראש לצורך פירעון חובות לצדדים שלישיים, אך אינו עומד בהתחייבויותיו, ומשאיר את לקוחותיו התמימים מול שוקת שבורה.

עוד סבר השופט כי הרושם האמור מתחזק לנוכח מצג השווא לפיו הפרסום הועלה לפייסבוק על ידי ועד הבית של הבניין, ולא על ידי אדם פרטי שלו יש סכסוך אישי עם התובע, וגם מהאמירה לפיה יש ועדי בתים נוספים שנפגעו ממעשיו של התובע. לדעת השופט, אין מדובר בביטויים גבוליים הנושקים לחופש הביטוי או ביטויים שברור שנאמרו על רקע סכסוך כספי הידוע לכל, כי אם בביטויים החוצים את גבול המותר וממלאים את תנאי העוולה של לשון הרע.

בכל הנוגע לנתבעת, אין חולק כי היא שיתפה את הפוסט עם חבריה בדף הפייסבוק האישי שלה. בעניין זה, הזכיר השופט ארניה את הפסיקה שניתנה לפני ימים אחדים בבית המשפט המחוזי, בה נקבע כי שיתוף פוסט בפייסבוק מהווה הוצאת לשון הרע, וזאת בניגוד לפעולת הלייק שאינה עולה כדי לשון הרע. זאת, כאשר הפוסט נחשף על ידי המשתף לאנשים שלא היו חבריו של המפרסם המקורי. במקרה זה, ציין השופט, אין חולק שזה המצב שכן דף הפייסבוק שבו פרסם הנתבע את הפוסט היה חדש לחלוטין, הוקם ביום הפרסום ולא הוכח מספר חבריו ואף יתכן שלא הספיק לרכוש חברים. על כן, ייתכן שדווקא שיתוף הפוסט על ידי הנתבעת הוא שהביא להפצתו ברבים. למעלה מן הצורך הוער כי לעובדה שדף הפייסבוק שיצר לא היו חברים אין נפקות לעניין היות הפרסום לשון הרע, שכן פרסום בכתב ייחשב ככזה העולה כדי לשון הרע אם הוא עשוי היה להגיע לפי הנסיבות לאדם אחר זולת הנפגע. לפיכך, אין חולק שפרסום בדף פייסבוק עונה על דרישה זו.

קיראו עוד ב"בארץ"

מכאן, בחן השופט האם חלות בנסיבות העניין ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע וקבע כי הנתבע כלל לא הוכיח שהתובע "עקץ" בניינים אחרים בעיר מודיעין. ביחס לביטויים האחרים, גם ביחס אליהן לא הוכחה אמיתות הדברים. בעניין זה קבע השופט כי אכן הוכח שהתובע נהג בביצוע ההסכם שלא בהגינות ולא בהתאמה להוראותיו שחייבו אותו לפרוע את החובות לחברת החשמל ולחברת המעליות, אולם מכאן ועד הכתרתו בכינויים "גנב" ו"נוכל" כפי שעשה הנתבע – המרחק הוא רב. עוד הוסיף השופט כי העובדה שהתובע שילם 3,000 שקל לפני פרסום הפוסט – עובדה שהנתבע ידע עליה בבירור, הייתה צריכה להעמיד בפני הנתבע תמרור אזהרה בולט בטרם ייחס לתובע מעשי גניבה ורמאות.

מעבר לכך, הוסיף השופט כי ככלל סכסוכים כספיים רצוי לפתור בהדברות והסכמה, ואם הדבר אינו צולח – באמצעות בתי המשפט. "אמנם לרשתות חברתיות תפקיד חשוב בחשיפת עוולות ותקלות", כתב השופט ארניה, "וככל שמדובר בביטויים על רקע זה בלבד אין מקום להכיר בביטויים כאלה כלשון הרע. ואולם, לא כל סכסוך עסקי הופך את הצד האחר לנוכל. לא כל חוב הופך את החייב לגנב. כינויו של אדם בכינויי גנאי ברשתות חברתיות אינה אמצעי לגיטימי לחיסול חשבונות". השופט הוסיף כי אכן ניתן ואף רצוי לפרסם ברשתות החברתיות עובדות רלוונטיות ונכונות ביחס לנותני שירות ובכך להביא מידע רלוונטי לגביו לידיעת הציבור, אולם הגנות חוק איסור לשון הרע לא יחולו על כינויי גנאי פוגעניים חסרי פרופורציה למחלוקת, שבבסיסה היא מחלוקת עסקית שגרתית על סכומים שאינם גדולים במיוחד.

כמו כן, קבע השופט כי לא חלה בנסיבות העניין הגנת תום הלב, היות שהפרסום חרג לחלוטין מתחום הסביר והפרופורציה ופגיעתו גדולה יותר מהנדרש לשם ההגנה על האינטרסים של הנתבע. לא זו אף זו, חזקת חוסר תום הלב מתעצמת נוכח העובדה שהנתבע ידע היטב עובר לפרסום, כי התובע כבר שילם חלק ניכר מהחוב לחברת המעליות.

סיכומם של דברים - בהתחשב בכלל השיקולים הרלוונטיים ישלמו שני הנתבעים לתובע סך של 20 אלף שקל, בתוספת שכר טרחה עו"ד בגובה 5,000 שקל. התובע יוצג בהליך על ידי עו"ד אייל אבידן. הנתבעים יוצגו על ידי עו"ד יוסף קלו.

כתבות משפטיות נוספות ניתן למצוא באתר תקדין

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חבר שמבין 29/01/2019 03:48
    הגב לתגובה זו
    מה זה הביזיון הזה? בן אדם לא עומד בהסכם והצד השני משלם? מי זה השופט הזה? בדחיפות צריך להחליף אותו ואני מקווה שהחברה יערערו כי זה מקרה לא סביר. גם אם מדובר בשיימינג, אם זה ידוע שצד מסויים לא עמד בהסכם אז השיימינג הוא חוקי, והוא מציג את האדם כנוכל כשם כך הוא, האדם הוא נוכל אמיתי. ביזיון
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.