עובדת הוראה שפיטוריה היו נגועים באי סבירות קיצונית ובחוסר מידתיות הוחזרה לעבודה

תקציר פה 23199-07-13 זהר האלה נגד בית ספר המשיח האוונגלי האפיסקופלי, בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, ניתן ביום10.9.2014 תקציר פסק הדין מאת עו"ד עמוס הלפרין
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

זהר האלה (להלן: "העובדת"), פוטרה מעבודתה כמורה בבית ספר המשיח האוונגלי האפיסקופלי (להלן: "המעסיק") לאחר שעבדה בו כ-15 שנים.

המעסיק הנו בית ספר המתוקצב ע"י משרד החינוך וכן גובה שכר לימוד מהורי התלמידים, כך שהוא בבחינת "גוף דו מהותי".

העובדת פוטרה בטענה שקיללה עובד אחר, בכיר ממנה.

לטענת העובדת אותו עובד דיבר אליה "באופן מטריד" והיא אף הוטרדה מינית על ידו גם בעבר. העובד הכחיש בתוקף כי הטריד את העובדת בצורה כלשהי.

בפועל העובדת לא הביאה ראיות לכך שהוטרדה ואף זנחה בסיכומיה כל טענה בדבר הטרדה מינית. עם זאת בית הדין השתכנע כי העובדת, לאחר ויכוח סוער עם עובד אחר, קיללה אותו שלא בפניו, בעידנא דריתחא.

בתביעתה ביקשה העובדת להורות על ביטול פיטוריה והשבתה לעבודתה.

פסק הדין

חובת קיום הליכים מיוחדים

נקבע כי גם כאשר המעסיק הנו מוסד מוכר שאינו רשמי כהגדרתו בתקנה 3 לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד – 1953, אין חובה להחיל על הפיטורים את הוראות תקשי"ר עובדי ההוראה ו/או ההסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה. עם זאת, היותו של המעסיק גוף דו מהותי מוביל להלכה הפסוקה לפיה, בפעילותו כמעסיק, חלים על החינוך העצמאי עיקרי הצדק הטבעי ונורמות מתחום המשפט המנהלי והציבורי (ע"ע 109/08 מרכז החינוך העצמאי ואח' - בן נון, מיום 21/8/08).

נכון לבחון את עניין השיקולים שהביאו להחלטה בדבר פיטורי העובדת ב"משקפיים" של המשפט הציבורי, מנהלי.

בית הדין בחן, בין היתר, את סבירות אקט הפיטורים, בפרספקטיבה של מיצוי אפשרויות אחרות טרם החלטה על פיטורים.

פיטורים שלא כדין – תיקונם של פגמים על ידי עריכת שימוע נוסף

לעובדת נערך שימוע נוסף, לאחר תחילת ההליכים בפני בית הדין.

בית הדין סבר כי אין מקום לבחינת השימוע הראשון, הפגום לכאורה, שנערך לעובדת במנותק מהשימוע השני. מעיון בפרוטוקול השימוע השני, עולה בבירור כי לעובדת ניתנה הזדמנות נאותה להציג את טענותיה כפי שעשתה בהרחבה. לכן נפסק שדין הטענה בדבר פיטורים שלא כדין ככל שהיא מתייחסת לפגם כזה או אחר באשר לאופן עריכת השימוע, להידחות.

אי סבירות ההחלטה לפטר

העובדת הינה מורה מצטיינת ומוערכת - ועל כך לא היה חולק.

העובדת עבדה בבית הספר שנים רבות כאשר מעולם, להוציא התקרית בגינה פוטרה, לא היו כל בעיות ו/או תלונות בקשר לתפקודה.

בית הדין התרשם כי העובדת מעדה באופן חד פעמי שעה שקיללה עובד אחר (שלא בפניו), לאחר שזה לא נתן לה את הגיבוי לו ציפתה בבירור מול תלמיד ולאחר שהגדיל ואף גירש אותה ממשרדה של המנהלת לעיני התלמיד.

בית הדין הבהיר שאינו בא להצדיק את התנהגותה של העובדת, כמורה ומחנכת וכמי שאמורה להוות דמות ומודל לחיקוי. העובדת טעתה עת קיללה את חברה לעבודה, עם זאת, יש להתייחס לקללה על רקע מכלול הנסיבות שקדמו לה ולעובדה כי מדובר בהתנהגות בעידנא דריתחא.

לאור כל אלו, בית הדין הגיע למסקנה כי פיטורי העובדת, נגועים באי סבירות קיצונית ובחוסר מידתיות.

לדעת בית הדין לא היה מקום כלל להליך של פיטורים, כי אם להתנהלות אחרת אשר מצויה במתחם הסבירות. על המעבידה היה למצות אפשרויות אחרות טרם פיטורי העובדת, למשל פתרונות משמעתיים שונים ואחרים בטרם החלטה על צעד כה קיצוני של פיטורי מורה לאחר שנות עבודה כה רבות.

לדעת בית הדין בענין דנן לא ניתן להסתפק בפיצוי כספי, אלא נכון לקבוע כי הפגמים בפיטוריה - מצדיקים את ביטול הפיטורים.

לפיכך, נקבע כי העובדת זכאית להמשיך את עבודתה בשירות המעסיק, גם בשנת הלימודים התשע"ה, ולמעשה - עד שעבודתה תסתיים כדין.

טענות סרק בדבר הטרדה מינית

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.