עובדת הוראה שפיטוריה היו נגועים באי סבירות קיצונית ובחוסר מידתיות הוחזרה לעבודה

תקציר פה 23199-07-13 זהר האלה נגד בית ספר המשיח האוונגלי האפיסקופלי, בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, ניתן ביום10.9.2014 תקציר פסק הדין מאת עו"ד עמוס הלפרין
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

זהר האלה (להלן: "העובדת"), פוטרה מעבודתה כמורה בבית ספר המשיח האוונגלי האפיסקופלי (להלן: "המעסיק") לאחר שעבדה בו כ-15 שנים.

המעסיק הנו בית ספר המתוקצב ע"י משרד החינוך וכן גובה שכר לימוד מהורי התלמידים, כך שהוא בבחינת "גוף דו מהותי".

העובדת פוטרה בטענה שקיללה עובד אחר, בכיר ממנה.

לטענת העובדת אותו עובד דיבר אליה "באופן מטריד" והיא אף הוטרדה מינית על ידו גם בעבר. העובד הכחיש בתוקף כי הטריד את העובדת בצורה כלשהי.

בפועל העובדת לא הביאה ראיות לכך שהוטרדה ואף זנחה בסיכומיה כל טענה בדבר הטרדה מינית. עם זאת בית הדין השתכנע כי העובדת, לאחר ויכוח סוער עם עובד אחר, קיללה אותו שלא בפניו, בעידנא דריתחא.

בתביעתה ביקשה העובדת להורות על ביטול פיטוריה והשבתה לעבודתה.

פסק הדין

חובת קיום הליכים מיוחדים

נקבע כי גם כאשר המעסיק הנו מוסד מוכר שאינו רשמי כהגדרתו בתקנה 3 לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד – 1953, אין חובה להחיל על הפיטורים את הוראות תקשי"ר עובדי ההוראה ו/או ההסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה. עם זאת, היותו של המעסיק גוף דו מהותי מוביל להלכה הפסוקה לפיה, בפעילותו כמעסיק, חלים על החינוך העצמאי עיקרי הצדק הטבעי ונורמות מתחום המשפט המנהלי והציבורי (ע"ע 109/08 מרכז החינוך העצמאי ואח' - בן נון, מיום 21/8/08).

נכון לבחון את עניין השיקולים שהביאו להחלטה בדבר פיטורי העובדת ב"משקפיים" של המשפט הציבורי, מנהלי.

בית הדין בחן, בין היתר, את סבירות אקט הפיטורים, בפרספקטיבה של מיצוי אפשרויות אחרות טרם החלטה על פיטורים.

פיטורים שלא כדין – תיקונם של פגמים על ידי עריכת שימוע נוסף

לעובדת נערך שימוע נוסף, לאחר תחילת ההליכים בפני בית הדין.

בית הדין סבר כי אין מקום לבחינת השימוע הראשון, הפגום לכאורה, שנערך לעובדת במנותק מהשימוע השני. מעיון בפרוטוקול השימוע השני, עולה בבירור כי לעובדת ניתנה הזדמנות נאותה להציג את טענותיה כפי שעשתה בהרחבה. לכן נפסק שדין הטענה בדבר פיטורים שלא כדין ככל שהיא מתייחסת לפגם כזה או אחר באשר לאופן עריכת השימוע, להידחות.

אי סבירות ההחלטה לפטר

העובדת הינה מורה מצטיינת ומוערכת - ועל כך לא היה חולק.

העובדת עבדה בבית הספר שנים רבות כאשר מעולם, להוציא התקרית בגינה פוטרה, לא היו כל בעיות ו/או תלונות בקשר לתפקודה.

בית הדין התרשם כי העובדת מעדה באופן חד פעמי שעה שקיללה עובד אחר (שלא בפניו), לאחר שזה לא נתן לה את הגיבוי לו ציפתה בבירור מול תלמיד ולאחר שהגדיל ואף גירש אותה ממשרדה של המנהלת לעיני התלמיד.

בית הדין הבהיר שאינו בא להצדיק את התנהגותה של העובדת, כמורה ומחנכת וכמי שאמורה להוות דמות ומודל לחיקוי. העובדת טעתה עת קיללה את חברה לעבודה, עם זאת, יש להתייחס לקללה על רקע מכלול הנסיבות שקדמו לה ולעובדה כי מדובר בהתנהגות בעידנא דריתחא.

לאור כל אלו, בית הדין הגיע למסקנה כי פיטורי העובדת, נגועים באי סבירות קיצונית ובחוסר מידתיות.

לדעת בית הדין לא היה מקום כלל להליך של פיטורים, כי אם להתנהלות אחרת אשר מצויה במתחם הסבירות. על המעבידה היה למצות אפשרויות אחרות טרם פיטורי העובדת, למשל פתרונות משמעתיים שונים ואחרים בטרם החלטה על צעד כה קיצוני של פיטורי מורה לאחר שנות עבודה כה רבות.

לדעת בית הדין בענין דנן לא ניתן להסתפק בפיצוי כספי, אלא נכון לקבוע כי הפגמים בפיטוריה - מצדיקים את ביטול הפיטורים.

לפיכך, נקבע כי העובדת זכאית להמשיך את עבודתה בשירות המעסיק, גם בשנת הלימודים התשע"ה, ולמעשה - עד שעבודתה תסתיים כדין.

טענות סרק בדבר הטרדה מינית

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.