עובדת הוראה שפיטוריה היו נגועים באי סבירות קיצונית ובחוסר מידתיות הוחזרה לעבודה

תקציר פה 23199-07-13 זהר האלה נגד בית ספר המשיח האוונגלי האפיסקופלי, בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, ניתן ביום10.9.2014 תקציר פסק הדין מאת עו"ד עמוס הלפרין
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

זהר האלה (להלן: "העובדת"), פוטרה מעבודתה כמורה בבית ספר המשיח האוונגלי האפיסקופלי (להלן: "המעסיק") לאחר שעבדה בו כ-15 שנים.

המעסיק הנו בית ספר המתוקצב ע"י משרד החינוך וכן גובה שכר לימוד מהורי התלמידים, כך שהוא בבחינת "גוף דו מהותי".

העובדת פוטרה בטענה שקיללה עובד אחר, בכיר ממנה.

לטענת העובדת אותו עובד דיבר אליה "באופן מטריד" והיא אף הוטרדה מינית על ידו גם בעבר. העובד הכחיש בתוקף כי הטריד את העובדת בצורה כלשהי.

בפועל העובדת לא הביאה ראיות לכך שהוטרדה ואף זנחה בסיכומיה כל טענה בדבר הטרדה מינית. עם זאת בית הדין השתכנע כי העובדת, לאחר ויכוח סוער עם עובד אחר, קיללה אותו שלא בפניו, בעידנא דריתחא.

בתביעתה ביקשה העובדת להורות על ביטול פיטוריה והשבתה לעבודתה.

פסק הדין

חובת קיום הליכים מיוחדים

נקבע כי גם כאשר המעסיק הנו מוסד מוכר שאינו רשמי כהגדרתו בתקנה 3 לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד – 1953, אין חובה להחיל על הפיטורים את הוראות תקשי"ר עובדי ההוראה ו/או ההסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה. עם זאת, היותו של המעסיק גוף דו מהותי מוביל להלכה הפסוקה לפיה, בפעילותו כמעסיק, חלים על החינוך העצמאי עיקרי הצדק הטבעי ונורמות מתחום המשפט המנהלי והציבורי (ע"ע 109/08 מרכז החינוך העצמאי ואח' - בן נון, מיום 21/8/08).

נכון לבחון את עניין השיקולים שהביאו להחלטה בדבר פיטורי העובדת ב"משקפיים" של המשפט הציבורי, מנהלי.

בית הדין בחן, בין היתר, את סבירות אקט הפיטורים, בפרספקטיבה של מיצוי אפשרויות אחרות טרם החלטה על פיטורים.

פיטורים שלא כדין – תיקונם של פגמים על ידי עריכת שימוע נוסף

לעובדת נערך שימוע נוסף, לאחר תחילת ההליכים בפני בית הדין.

בית הדין סבר כי אין מקום לבחינת השימוע הראשון, הפגום לכאורה, שנערך לעובדת במנותק מהשימוע השני. מעיון בפרוטוקול השימוע השני, עולה בבירור כי לעובדת ניתנה הזדמנות נאותה להציג את טענותיה כפי שעשתה בהרחבה. לכן נפסק שדין הטענה בדבר פיטורים שלא כדין ככל שהיא מתייחסת לפגם כזה או אחר באשר לאופן עריכת השימוע, להידחות.

אי סבירות ההחלטה לפטר

העובדת הינה מורה מצטיינת ומוערכת - ועל כך לא היה חולק.

העובדת עבדה בבית הספר שנים רבות כאשר מעולם, להוציא התקרית בגינה פוטרה, לא היו כל בעיות ו/או תלונות בקשר לתפקודה.

בית הדין התרשם כי העובדת מעדה באופן חד פעמי שעה שקיללה עובד אחר (שלא בפניו), לאחר שזה לא נתן לה את הגיבוי לו ציפתה בבירור מול תלמיד ולאחר שהגדיל ואף גירש אותה ממשרדה של המנהלת לעיני התלמיד.

בית הדין הבהיר שאינו בא להצדיק את התנהגותה של העובדת, כמורה ומחנכת וכמי שאמורה להוות דמות ומודל לחיקוי. העובדת טעתה עת קיללה את חברה לעבודה, עם זאת, יש להתייחס לקללה על רקע מכלול הנסיבות שקדמו לה ולעובדה כי מדובר בהתנהגות בעידנא דריתחא.

לאור כל אלו, בית הדין הגיע למסקנה כי פיטורי העובדת, נגועים באי סבירות קיצונית ובחוסר מידתיות.

לדעת בית הדין לא היה מקום כלל להליך של פיטורים, כי אם להתנהלות אחרת אשר מצויה במתחם הסבירות. על המעבידה היה למצות אפשרויות אחרות טרם פיטורי העובדת, למשל פתרונות משמעתיים שונים ואחרים בטרם החלטה על צעד כה קיצוני של פיטורי מורה לאחר שנות עבודה כה רבות.

לדעת בית הדין בענין דנן לא ניתן להסתפק בפיצוי כספי, אלא נכון לקבוע כי הפגמים בפיטוריה - מצדיקים את ביטול הפיטורים.

לפיכך, נקבע כי העובדת זכאית להמשיך את עבודתה בשירות המעסיק, גם בשנת הלימודים התשע"ה, ולמעשה - עד שעבודתה תסתיים כדין.

טענות סרק בדבר הטרדה מינית

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים
מאקרו

הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט

הגירעון התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.7% מהתוצר, לעומת 4.8% בחודש הקודם; הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-16.7% מתחילת השנה; גביית המסים הישירים עלתה ב-13% באוגוסט



רן קידר |
נושאים בכתבה גירעון תקציב

נתוני משרד האוצר לחודש אוגוסט מצביעים על המשך מגמת השיפור בגירעון התקציבי. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 98 מיליארד שקל, המהווים 4.7% מהתוצר - ירידה של 0.1% לעומת החודש הקודם. הנתונים טובים, אבל ההישג הזה נובע מגביית מסים מואצת ולא משליטה על הוצאות המדינה שכאמור עולות בהתאם לצרכי המלחמה. 

הגירעון החודשי הצטמצם - באוגוסט נרשם גירעון של 9.5 מיליארד שקל, לעומת 12.2 מיליארד בחודש המקביל אשתקד. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 46.7 מיליארד שקל, ירידה משמעותית לעומת 84.3 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024.

זינוק בהכנסות ממסים

הכנסות המדינה באוגוסט הסתכמו ב-43.9 מיליארד שקל. מתחילת השנה נגבו 367.6 מיליארד שקל, גידול של 16.7% לעומת אשתקד. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-20% והכנסות ממסים עקיפים ב-11.5%.

רשות המסים דיווחה על עלייה ריאלית של 11% בגביית המסים באוגוסט בשיעורי מס אחידים. בולטת העלייה במס הכנסה מחברות (14%), בניכויים משכר (11%) ובמיסוי מקרקעין (30%). גביית המע"מ זינקה ב-19%, כאשר חלק מהעלייה נובע מהעלאת שיעור המע"מ ל-18%. רשות המסים פועלת יותר כדי לגבות סכומים שלא נגבו ופועלת יותר בביקורות מס ומע"מ כדי להגדיל את הקופה, אבל הסיבה העיקרית לגידול במסים היא גביית מסים כתוצאה מחקיקה חדשה לרבות, המיסוי על רווחים כלואים שמביא פירמות ופרטיים לשלם יותר מס בשוטף, לרבות על דיבידנדים שהם מחלקים. 

הוצאות הממשלה - ההוצאות באוגוסט עמדו על 53.4 מיליארד שקל. מתחילת השנה הוצאו 414.3 מיליארד, גידול מתון של 3.7% לעומת אשתקד. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-4.3%, בעוד שהוצאות מערכת הביטחון ירדו ב-1.8%. הירידה נובעת מהוצאות גדולות מאוד שהיו בשנה שעברה, אבל הציפיות היו שהתקציב ביטחון יירד עוד יותר ונראה שעל רקע האצת המלחמה בספטמבר ההוצאות הביטחוניות צפויות לעלות.