שיערוכים שליליים העיבו: קרדן אן.וי דיווחה על הפסד נקי של 36 מ' אירו ברבעון
חברת ההחזקות קרדן אן.וי הנסחרת בבורסה בת"א ובבורסה בהולנד פרסמה את דוחותיה הכספיים. ברבעון השני רשמה החברה הפסד נקי בסך של כ- 36 מיליון אירו. החברהה הקטינה את החוב הפיננסי נטו שלה ושל חברות ההחזקה שבשליטתה בכ- 188 מיליון אירו גם בעקבות מכירת החזקה של 16% חברת GTC פולין.
קרדן אן.וי מתמקדת בשלושה תחומי פעילות עיקריים: נדל"ן (GTC), שירותים פיננסיים (KFS) ותשתיות מים (Tahal). החברה מנהלת את עיקר פעילויותיה בשווקים המתעוררים במרכז-מזרח אירופה ובסין.
נדל"ן (GTC)
תרומת המגזר היא הפסד רבעוני של 4 מיליון אירו לעומת הפסד בסך של מיליון אירו בתקופה המקבילה אשתקד, בעיקר כתוצאה משערוך שלילי של נכסי נדל"ן להשקעה במרכז-מזרח אירופה שהסתכמו לסך של 11 מיליון אירו.
שירותים פיננסים (SKF)
מגזר הבנקאות ואשראי קמעונאי רשם הפסד בסך 14 מליון אירו, כמעט ללא שינוי בהשוואה להפסד בסך של 13 מליון אירו בתקופה המקבילה אשתקד. רוב ההפסד ברבעון השני (10 מליון אירו) מיוחס לשערוך שלילי בעקבות הפער שבין התמורה הצפויה ממכירת Sovcom Bank לבין שוויו של הבנק בספרים.
תשתיות מים (תהל)
המגזר תרם הפסד בסך של 5 מליון אירו ברבעון, לעומת רווח של מליון אירו בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד מיוחס, בין היתר, להוצאות רה-ארגון בסך כולל של 2 מליון אירו.
ליסינג תפעולי והשכרת רכב (אוויס) תרם הפסד בסך מיליון אירו לעומת תוצאה מאוזנת בתקופה המקבילה אשתקד. מכירת כלי רכב (UMI) תרם רווח בסך 2 מיליון אירו בדומה לתקופה המקבילה אשתקד.
לדברי אלאן איצקוביץ, יו"ר הדירקטוריון המנהל: "במהלך החציון הראשון נקטנו במספר צעדים משמעותיים לצורך הפחתת המינוף ומיקוד הפעילות של קרדן אן.וי. בכוונתנו להרחיב את פעילות הייזום והפיתוח של נכסים מניבים בתחום הנדל"ן ותשתיות המים בשווקים מתעוררים בכלל ובאסיה בפרט, על ידי שימוש בפלטפורמות הקיימות שלנו וכן באמצעות פלטפורמות חדשות."
- 2.אלי המלך 30/08/2011 12:17הגב לתגובה זואני לא מבין ,איך יתכן שהם מפסידים בכל המגזרים.כבר שנים הם לא מרוויחים .אולי תחשבו קצת ותבינו שאתם לא פוגעים.הנהלה שמביאה הפסדים בכל רבעון ובכל שנה צריכה לשלם את המחיר.אנחנו בעלי המניות מדממים כבר שלוש שנים. עד מתי ?
- 1.אמנון 30/08/2011 11:08הגב לתגובה זותפסיקו לעשוק את המשקיעים . תחדלו מלקיחת משכורות עתק על חשבון הפסדים . הוצאות הנהלה וכלליות עולות כל שנה במספרים אדירים ובעשרות אחוזים בזמן שהמניה קורסת והמשקיעים מפסידים. מחזיק מניות כבר שנתיים ומצטער על היום הזה הלוואי ויתבעו את ההנהלה כמו שעשו באילקס מדיקל.
- צריך להיות ממש מוכשרים בשביל להפסיד כל כך (ל"ת)הרבה כסף 30/08/2011 11:19הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
