האנליסטים תמימי דעים: בריטיש ישראל תתחזק עקב המיזוג עם מליסרון; "נסחרת בדיסקאונט דו ספרתי"

ארבעת האנליסטים שסקרו את דוחות חברת הנדל"ן סבורים כי המיזוג יטיב עם תוצאותיה העתידיות וטוענים כי היא נסחרת בדיסקאונט דו ספרתי
לירן סהר |

חברת בריטיש ישראל פרסמה ביום ג' את דוחותיה עבור הרבעון השני לפיהם רשמה גידול של כ-7.7% בהכנסות שהסתכמו של 195 מיליון שקל, לעומת כ-181.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (לדו"ח).

נעם פינקו, אנליסט הנדל"ן של פסגות, אומר כי דו"ח החברה חיובי וכעת מצפים להשלמת המיזוג עם מליסרון. "המיזוג המלא צפוי להיעשות בדרך של החלפת מניות ותשלום מזומן. לאחר פרסום דוחות מליסרון יקבע מעריך שווי חיצוני את יחסי ההחלפה. הפרסום האחרון דיבר על מחיר של 14 שקל ויחס החלפה של 3:19. אנו סבורים כי אם יהיה שינוי ביחס הוא יהיה לטובת בעלי מניות בריטיש. אנו משמרים את המלצת הקניה במחיר יעד של 14.35 שקל."

אדר עציוני, אנליסט הנדל"ן של מגדל שוקי הון, אומר כי "בהתאם לצפי, עוד רבעון מוצלח לבריטיש ישראל עם המשך שיפור מרשים במגזר הקניונים ומרכזי המסחר, ויציבות בתוצאות המשרדים. קצב הצמיחה של בריטיש אינו טריוויאלי ומחיר המניה הנוכחי רחוק מאוד מלשקף זאת. גם בריטיש וגם מליסרון נסחרות בדיסקאונטים המתקרבים ל-30% מהשווי הכלכלי שלנו. כאשר טרום המיזוג המלא הצפוי העדפתנו נותרת לבריטיש. בריטיש הודיעה על אישור תוכנית לרכישה עצמית של מניות ואג"ח עד לסכום כולל של 50 מיליון שקל. לאור מחיר המניה והפער מהשווי הכלכלי, אנו בהחלט סבורים כי מדובר בצעד נכון עבור החברה, ובוודאי עבור בעלי המניות של מליסרון. אנו ממליצים על החברה בהמלצת קניה עם מחיר יעד של 15 שקל למניה."

רמון עמית, אנליסט הנדל"ן של לידר שוקי הון, מוסר כי דוחות החברה ממשיכים להיות טובים ומציגים שיפור בכל הפרמטרים התפעוליים. "אולם הסיפור כרגע הינו עסקת המיזוג, וההערכה שלנו היא כי העסקה תכלול, בסופו של דבר, חלק מהותי של מזומן במחיר של 14 שקל למניה לכל הפחות, ולפיכך, כדאי בעינינו, במחירי בריטיש הנוכחיים, להיחשף לקבוצה דרך החזקת בריטיש. המניה נסחרת לפי מכפיל הון של 0.83 בלבד. אנו ממשיכים להמליץ בקניה על המניה במחיר יעד של 15.2 שקל."

גדעון לינדנבאום, אנליסט נדל"ן מהאגף לניירות ערך ונכסים פיננסיים בבנק הפועלים, מוסר כי לחברה נכסים הנמצאים בתהליכי השבחה ובניה מחדש, הצפויים להסתיים ברובם ב-12 החודשים הקרובים. "להערכתנו, המיזוג הצפוי מחזק את המיצוב העסקי של החברה. אנו מותירים את המלצתנו על "תשואת יתר" בסיכון בינוני ובמחיר יעד של 14 שקל למנייה, כאשר המניה נסחרת בשוק בדיסקאונט של כ-23%."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי