אצבעות חג 29.9.10

אצבעות קצת דביקות ומרוצות למדי * ידיעות משתלט על פייסבוק * גיא מרוז בטקסט מרעיש * ואני מפנטזת
דבורית שרגל |

סיכומון לעונת החגים

למרות שזה החג האחרון, וכל העיתונאים שעסקו במלאכת החגים ודאי מוטלים על הקרשים איפשהו, אפשר למצוא ביבול שמחתורה חומרים שלא קוראים ביומיום. אולי ברגע שמפשיטים מהעיתונים לכמה דקות את המרדף אחרי אקטואליה והם שוכחים לרגע את כל האינטריגות והבעד ונגד שלהם, ועל מי הם כותבים ועל מי לא, נשאר קצת מקום, מרווח קטן, לכמה סיפורים מרתקים.

אביב לביא כותב בגליון ההחמצות של זמן תל אביב איך הוא מחמיץ את הקדמה.

כלומר לא מחמיץ, יותר מוותר על ההתעדכנות במסכי הפלזמה והאייפדים והאייפודים, ומבסוט מזה שהבית שלו נטול קרינה ושהילדים קוראים ספרים.

גיא מרוז מספר (שם, שם) איך הפסיד לילה בכפר האולימפי במינכן ב-1972, ומה קרה בבוקר למחרת, כשהטלפון צלצל. מדהים.

שמחת תורה, ידיעות (עורך ליאור בן עמי)

אם כבר יש פרויקט של פרק ראשון בביוגרפיה, למה אי אפשר למלא בו את כל הגיליון? הרי שני הראיונות הנוספים, עם שרי גבעתי ומפגש בין האופנובנק לשוגון לא קשורים, כמו גם קומיקס של שרה אנג'ל. למה אי אפשר לעשות משהו מושלם? כל כך קשה היה למצוא עוד שני אנשים לפרק ראשון?

מגזין שמחת תורה, מעריב (עורך: מתן דרורי)

מעריב אימץ את המסורת שהארץ זנח, עם גיליון הסיפורים החמים של החורף או של הקיץ, וליקט כתבות ממגזיני העולם, כתבות שלא יכולות להיעשות על ידי עיתונאי ישראל בגלל המשאבים שהן גוזלות: זמן וכסף.

הנה אחת כזו, התחקות אחר האדם הבודד בעולם.

מוסף חג, ידיעות (עורך: יואב קרן)

אף פעם לא מאוחר לחגוג שנה להתאבדות של דודו טופז. ראיון עם רוני חן זנאתי, גרושתו ואם בנו (דני ספקטור). שלא תגידו שהתקשורת התעלמה.

ידיעות תל אביב

העיתון מזהיר בשערו: זהירות, גיליון עדתי.

אז נזהרתי. לא רוצה יותר לקרוא סקרים על עדות ונישואין ושמות.

גלריה

אני מכירה את ההתנהלות הזו: מדי זמן מה מתעורר אחד הכותבים או העורכים מעולם המוזיקה, אחד כזה שהגיע לבגרות מינית בשנות השבעים או השמונים, ושואל: מה עם קובי אור? הוא עוד חי? אולי נעשה עליו כתבה?

ואז הולכים לקובי אור.

ועושים עליו כתבה.

הנה עוד עוד אחת (בן שלו).

והנה הבלוג שלו, קרמטוריום.

אגב, הוא המוולווט האמיתי. ראו כמה עיתונים יש לו בבית. איזה ערימות.

הרשת החברתית, הסרט על צוקרברג, יהיה כנראה שיחת היום. בשבועות הקרובים.

ידיעות חזק בפייסבוק

שימו לב. ידיעות שמר על כותביו ביד חזקה ובזרוע נטויה לבל יתבוללו בעדת החפ"שים של כותבי האינטרנט, ולבל יזלגו תכנים מהנייר המודפס לרשת הפוחזת, אבל פייסבוק נראה למפקדיו כזירת פעילות נכונה לעיתון. אשר על כן יש לרבים מהמוספים עמודים באתר, ומאות לייקים לכל אחד. כן, פייסבוק הצליח לשבור את משמרות הצניעות של העיתון הנוקשה.

קחו למשל את עמוד החדשות ובו דיווחים על השכר של עודד קטש ועל החבר של קרנית גולדווסר, הקריקטורה היומית וביקורת טלוויזיה.

והעמוד של זמנים מודרניים ו-שבעה ימים.

ו-7 כלומר שבעה לילות.

בעיה, אי אפשר ליצור האחדה של שמות המוספים, הכל בגלל הבלגאן של פייסבוק ומספרים. אולי שווה לרכז הכל לאיזה מטא-עמוד?

בלוגלנד

שרלי שיטרית על לאור, הארץ והטוקבקים.

עשרה בלוגים טובים ביותר ב-ynet.

אני בעד בלוג החומוס של שוקי גלילי. באמת.

ובעד גלילי בכלל, אבל לא שווה לכתוב שהוא כותב ב-ynet פה ושם?

שאריות מחוממות

בגלל (או בזכות) הטקסט של יובל נחשפתי למה שכתב איתן אבריאל לקוראיו בתחילת החודש.

טקסט שהוא למעשה התנצלות אחת ארוכה, המסביר לקוראים למה העיתון נראה כמו שהוא נראה, ולמה הכותרות הן כאלו וכאלו.

בכל גוגל אשם. ברור.

צרות בכותרות

נכון כשקוראים "כלת פרס נובל לשלום מבקשת להישאר בארץ"

אפשר לחשוב שהיא החליטה לעשות עליה, שהיא מבקשת סל קליטה עם מקרר ומכונת כביסה, תעודת גיור ומקלט מדיני? זהו שלא.

לפני פיזור

מה עם איזו חופשה? לא מגיע לי?

אני רוצה משהו אקזוטי, קריבי אולי, לא קונבנציונלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

יאיר נתניהו (רשתות)יאיר נתניהו (רשתות)
תתביישו

"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד

יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח  

מנדי הניג |

כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים. 

כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים. 

אז מה? - צדק צריך להיעשות  גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.

אז מה? - צדק צריך להיעשות  גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.

המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי.