אצבעות חג 29.9.10

אצבעות קצת דביקות ומרוצות למדי * ידיעות משתלט על פייסבוק * גיא מרוז בטקסט מרעיש * ואני מפנטזת
דבורית שרגל |

סיכומון לעונת החגים

למרות שזה החג האחרון, וכל העיתונאים שעסקו במלאכת החגים ודאי מוטלים על הקרשים איפשהו, אפשר למצוא ביבול שמחתורה חומרים שלא קוראים ביומיום. אולי ברגע שמפשיטים מהעיתונים לכמה דקות את המרדף אחרי אקטואליה והם שוכחים לרגע את כל האינטריגות והבעד ונגד שלהם, ועל מי הם כותבים ועל מי לא, נשאר קצת מקום, מרווח קטן, לכמה סיפורים מרתקים.

אביב לביא כותב בגליון ההחמצות של זמן תל אביב איך הוא מחמיץ את הקדמה.

כלומר לא מחמיץ, יותר מוותר על ההתעדכנות במסכי הפלזמה והאייפדים והאייפודים, ומבסוט מזה שהבית שלו נטול קרינה ושהילדים קוראים ספרים.

גיא מרוז מספר (שם, שם) איך הפסיד לילה בכפר האולימפי במינכן ב-1972, ומה קרה בבוקר למחרת, כשהטלפון צלצל. מדהים.

שמחת תורה, ידיעות (עורך ליאור בן עמי)

אם כבר יש פרויקט של פרק ראשון בביוגרפיה, למה אי אפשר למלא בו את כל הגיליון? הרי שני הראיונות הנוספים, עם שרי גבעתי ומפגש בין האופנובנק לשוגון לא קשורים, כמו גם קומיקס של שרה אנג'ל. למה אי אפשר לעשות משהו מושלם? כל כך קשה היה למצוא עוד שני אנשים לפרק ראשון?

מגזין שמחת תורה, מעריב (עורך: מתן דרורי)

מעריב אימץ את המסורת שהארץ זנח, עם גיליון הסיפורים החמים של החורף או של הקיץ, וליקט כתבות ממגזיני העולם, כתבות שלא יכולות להיעשות על ידי עיתונאי ישראל בגלל המשאבים שהן גוזלות: זמן וכסף.

הנה אחת כזו, התחקות אחר האדם הבודד בעולם.

מוסף חג, ידיעות (עורך: יואב קרן)

אף פעם לא מאוחר לחגוג שנה להתאבדות של דודו טופז. ראיון עם רוני חן זנאתי, גרושתו ואם בנו (דני ספקטור). שלא תגידו שהתקשורת התעלמה.

ידיעות תל אביב

העיתון מזהיר בשערו: זהירות, גיליון עדתי.

אז נזהרתי. לא רוצה יותר לקרוא סקרים על עדות ונישואין ושמות.

גלריה

אני מכירה את ההתנהלות הזו: מדי זמן מה מתעורר אחד הכותבים או העורכים מעולם המוזיקה, אחד כזה שהגיע לבגרות מינית בשנות השבעים או השמונים, ושואל: מה עם קובי אור? הוא עוד חי? אולי נעשה עליו כתבה?

ואז הולכים לקובי אור.

ועושים עליו כתבה.

הנה עוד עוד אחת (בן שלו).

והנה הבלוג שלו, קרמטוריום.

אגב, הוא המוולווט האמיתי. ראו כמה עיתונים יש לו בבית. איזה ערימות.

הרשת החברתית, הסרט על צוקרברג, יהיה כנראה שיחת היום. בשבועות הקרובים.

ידיעות חזק בפייסבוק

שימו לב. ידיעות שמר על כותביו ביד חזקה ובזרוע נטויה לבל יתבוללו בעדת החפ"שים של כותבי האינטרנט, ולבל יזלגו תכנים מהנייר המודפס לרשת הפוחזת, אבל פייסבוק נראה למפקדיו כזירת פעילות נכונה לעיתון. אשר על כן יש לרבים מהמוספים עמודים באתר, ומאות לייקים לכל אחד. כן, פייסבוק הצליח לשבור את משמרות הצניעות של העיתון הנוקשה.

קחו למשל את עמוד החדשות ובו דיווחים על השכר של עודד קטש ועל החבר של קרנית גולדווסר, הקריקטורה היומית וביקורת טלוויזיה.

והעמוד של זמנים מודרניים ו-שבעה ימים.

ו-7 כלומר שבעה לילות.

בעיה, אי אפשר ליצור האחדה של שמות המוספים, הכל בגלל הבלגאן של פייסבוק ומספרים. אולי שווה לרכז הכל לאיזה מטא-עמוד?

בלוגלנד

שרלי שיטרית על לאור, הארץ והטוקבקים.

עשרה בלוגים טובים ביותר ב-ynet.

אני בעד בלוג החומוס של שוקי גלילי. באמת.

ובעד גלילי בכלל, אבל לא שווה לכתוב שהוא כותב ב-ynet פה ושם?

שאריות מחוממות

בגלל (או בזכות) הטקסט של יובל נחשפתי למה שכתב איתן אבריאל לקוראיו בתחילת החודש.

טקסט שהוא למעשה התנצלות אחת ארוכה, המסביר לקוראים למה העיתון נראה כמו שהוא נראה, ולמה הכותרות הן כאלו וכאלו.

בכל גוגל אשם. ברור.

צרות בכותרות

נכון כשקוראים "כלת פרס נובל לשלום מבקשת להישאר בארץ"

אפשר לחשוב שהיא החליטה לעשות עליה, שהיא מבקשת סל קליטה עם מקרר ומכונת כביסה, תעודת גיור ומקלט מדיני? זהו שלא.

לפני פיזור

מה עם איזו חופשה? לא מגיע לי?

אני רוצה משהו אקזוטי, קריבי אולי, לא קונבנציונלי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.

הטכנולוגיה מאחורי העסקה

ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.

גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.