רשתות האופנה הזרות כבר כאן - מישהו צריך להילחץ?
לאחר ששככה ההיסטריה הראשונית מכניסתן של הרשתות האירופיות והאמריקאיות המצליחות H&M וגאפ, עולה שוב השאלה שטרדה את מנוחתם של קברניטי תעשיית האופנה הישראלית כעשור קודם לכן, עת נכנסו זארה ומנגו לקניונים ברחבי ישראל: כיצד הילדים החדשים בשכונה ישפיעו על התוצאות העסקיות של החברות הצבריות?
כידוע, ההצטרפות של זארה למשחק רק היטיבה עם החברות המקומיות, שכן המודעות האופנתית של הרחוב הישראלי קיבלה זריקת מרץ ובדיעבד השוק גדל. כיום, לעומת זאת, ספק רב אם השוק יוכל לשוב ולצמוח בממדים כאלה, בפרט באווירה ההססנית השוררת כיום ומכתיבה שופינג מפוכח.
הרשתות הישראליות המאוימות ביותר מהמתחרות החדשות הן גם הבולטות ביותר גולף, קסטרו ופוקס. המובילות תיאלצנה להתמודד עם עלייה בהוצאות הפרסום, עדכון תכוף יותר של ההיצע בחנויות, עונת סיילים תחרותית יותר וקרבות נדל"ן במרכזי שיווק אטרקטיביים.
ינגסו במובילות הישראליות?
על פניו נראה שגאפ ו-H&M (וכן זארה הום, הנכנסת לתחרות עם חנויות כלי הבית והטקסטיל של גולף והרשת החדשה של פוקס) ינגסו במובילות הישראליות; אולם, כפי שיודע כל חובב שופינג בחו"ל, המחירים שהפכו את הרשתות האלה כדאיות בחו"ל לא עשו עלייה, לצערנו. בנוסף, הקולקציות המיובאות מייצגות באופן חלקי בלבד את המגוון הרחב המוצע בחו"ל.
בעיה נוספת של העולות החדשות היא, שהקסם שלהן והזיכרונות הנעימים שלנו משיטוטים במנהטן או באיזו בירה אירופית טרנדית, עלולים להתפוגג ברגע שהפריטים הנכספים מצויים בטווח השגה בכל קניון פריפריאלי. לדוגמה, ההייפ ההיפסטרי (מעין סלנג לאנשים בעלי מודעות אופנתית צעירה) סביב שני הסניפים של American Apparel נובע במידה רבה מחוסר הנגישות של המותג לקהל הישראלי הרחב.
להערכתי, המובילות המקומיות ייהנו מהמצב החדש, מכיוון שהסניפים החדשים שנפתחו ימשכו לקניונים תנועה רבה של קונים, שיבואו בסטייט אוף מיינד של קניות, אך יגלו שלא בהכרח המחיר והסגנון ממש מתאימים להם ולבסוף ימצאו את עצמם נודדים חזרה למגרש הביתי.
יתרון המגרש הביתי
לכך יש להוסיף את יתרון המגרש הביתי - המקומיות יודעות להתאים את הקולקציות לטעם ולדרישות הקהל הישראלי, כולל התאמה לפלטת הצבעים ומבנה הגוף הים תיכוני, שאינם מתאימים לסגנון ולאקלים האירופי.
תכנון קולקציה מגוונת יותר וניהול מלאי נבון (שכבר יושם בחלק מהרשתות) מספקים מענה הולם לשטף הפריטים של המתחרות. יתרון נוסף של המובילות המקומיות בא לידי ביטוי בחוויית הקנייה עצמה: צוות השיווק בחנויות המקומיות נוטה להיות אקטיבי יותר ולתת מענה לקהלים מגוונים, הודות לטווח הגילאים הרחב של אנשי הצוות והעסקתם לאורך זמן. כך הן מעניקות נופך אישי וקשוב יותר לתהליך הקנייה ומתאימות אותו לפרופיל הישראלי.
הכותבת היא יפעת אולמן בצלאל, אנליסטית, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק מזרחי טפחות
* דוח זה מבוסס על נתונים שהיו גלויים לציבור, מקורות וגופי מחקר, בארץ ובחו"ל ואחרים שבנק מזרחי טפחות בע"מ רואה אותם כמהימנים וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. דוח זה המסתמך על הנתונים האמורים אינו מהווה אימות או אישור לנכונותם.
* אין לראות בדוח זה משום המלצה לביצוע פעולות כלשהן בניירות ערך. בטרם השקעה מוסבת תשומת הלב לכך כי האמור בסקירה אינו מתאים לכל סוגי המשקיעים ו/או לכל סוגי ההשקעה ואין בסקירה כדי להבטיח כל רווח עתידי. אין לראות בדוח זה משום הצעה לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך אליהם מתייחס הדוח או המלצה ללקוח ספציפי לביצוע עסקה בנ"ע כלשהם. דוח זה אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
