רשתות האופנה הזרות כבר כאן - מישהו צריך להילחץ?
לאחר ששככה ההיסטריה הראשונית מכניסתן של הרשתות האירופיות והאמריקאיות המצליחות H&M וגאפ, עולה שוב השאלה שטרדה את מנוחתם של קברניטי תעשיית האופנה הישראלית כעשור קודם לכן, עת נכנסו זארה ומנגו לקניונים ברחבי ישראל: כיצד הילדים החדשים בשכונה ישפיעו על התוצאות העסקיות של החברות הצבריות?
כידוע, ההצטרפות של זארה למשחק רק היטיבה עם החברות המקומיות, שכן המודעות האופנתית של הרחוב הישראלי קיבלה זריקת מרץ ובדיעבד השוק גדל. כיום, לעומת זאת, ספק רב אם השוק יוכל לשוב ולצמוח בממדים כאלה, בפרט באווירה ההססנית השוררת כיום ומכתיבה שופינג מפוכח.
הרשתות הישראליות המאוימות ביותר מהמתחרות החדשות הן גם הבולטות ביותר גולף, קסטרו ופוקס. המובילות תיאלצנה להתמודד עם עלייה בהוצאות הפרסום, עדכון תכוף יותר של ההיצע בחנויות, עונת סיילים תחרותית יותר וקרבות נדל"ן במרכזי שיווק אטרקטיביים.
ינגסו במובילות הישראליות?
על פניו נראה שגאפ ו-H&M (וכן זארה הום, הנכנסת לתחרות עם חנויות כלי הבית והטקסטיל של גולף והרשת החדשה של פוקס) ינגסו במובילות הישראליות; אולם, כפי שיודע כל חובב שופינג בחו"ל, המחירים שהפכו את הרשתות האלה כדאיות בחו"ל לא עשו עלייה, לצערנו. בנוסף, הקולקציות המיובאות מייצגות באופן חלקי בלבד את המגוון הרחב המוצע בחו"ל.
בעיה נוספת של העולות החדשות היא, שהקסם שלהן והזיכרונות הנעימים שלנו משיטוטים במנהטן או באיזו בירה אירופית טרנדית, עלולים להתפוגג ברגע שהפריטים הנכספים מצויים בטווח השגה בכל קניון פריפריאלי. לדוגמה, ההייפ ההיפסטרי (מעין סלנג לאנשים בעלי מודעות אופנתית צעירה) סביב שני הסניפים של American Apparel נובע במידה רבה מחוסר הנגישות של המותג לקהל הישראלי הרחב.
להערכתי, המובילות המקומיות ייהנו מהמצב החדש, מכיוון שהסניפים החדשים שנפתחו ימשכו לקניונים תנועה רבה של קונים, שיבואו בסטייט אוף מיינד של קניות, אך יגלו שלא בהכרח המחיר והסגנון ממש מתאימים להם ולבסוף ימצאו את עצמם נודדים חזרה למגרש הביתי.
יתרון המגרש הביתי
לכך יש להוסיף את יתרון המגרש הביתי - המקומיות יודעות להתאים את הקולקציות לטעם ולדרישות הקהל הישראלי, כולל התאמה לפלטת הצבעים ומבנה הגוף הים תיכוני, שאינם מתאימים לסגנון ולאקלים האירופי.
תכנון קולקציה מגוונת יותר וניהול מלאי נבון (שכבר יושם בחלק מהרשתות) מספקים מענה הולם לשטף הפריטים של המתחרות. יתרון נוסף של המובילות המקומיות בא לידי ביטוי בחוויית הקנייה עצמה: צוות השיווק בחנויות המקומיות נוטה להיות אקטיבי יותר ולתת מענה לקהלים מגוונים, הודות לטווח הגילאים הרחב של אנשי הצוות והעסקתם לאורך זמן. כך הן מעניקות נופך אישי וקשוב יותר לתהליך הקנייה ומתאימות אותו לפרופיל הישראלי.
הכותבת היא יפעת אולמן בצלאל, אנליסטית, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק מזרחי טפחות
* דוח זה מבוסס על נתונים שהיו גלויים לציבור, מקורות וגופי מחקר, בארץ ובחו"ל ואחרים שבנק מזרחי טפחות בע"מ רואה אותם כמהימנים וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. דוח זה המסתמך על הנתונים האמורים אינו מהווה אימות או אישור לנכונותם.
* אין לראות בדוח זה משום המלצה לביצוע פעולות כלשהן בניירות ערך. בטרם השקעה מוסבת תשומת הלב לכך כי האמור בסקירה אינו מתאים לכל סוגי המשקיעים ו/או לכל סוגי ההשקעה ואין בסקירה כדי להבטיח כל רווח עתידי. אין לראות בדוח זה משום הצעה לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך אליהם מתייחס הדוח או המלצה ללקוח ספציפי לביצוע עסקה בנ"ע כלשהם. דוח זה אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
