תקדים: העתיק תכניות הנדסיות ונקנס ב-70 אלף ש' בגין הפרת זכויות יוצרים

בית המשפט המחוזי פסק בשבוע שעבר כי תוכניות הנדסיות מוגדרות כיצירה הראויה להגנה בזכויות יוצרים וחייב את המפר לשלם פיצויים בגין ההפרה ובגין פגיעה בזכויות המוסריות של התובעת
לירן סהר |

תחום השמירה על זכויות יוצרים מתרחב לענף הבנייה. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב עמירם בנימיני קבע בשבוע שעבר כי תכניות הנדסיות מוגדרות כיצירה הראויה להגנה בזכות יוצרים וחייב את המפר בסכום של 70 אלף שקל בנוסף להוצאות משפטית בסך 37 אלף שקל.

בפסק הדין נקבע כי ירון קרני, מהנדס בניין, העתיק תוכנות הנדסיות של חברת ש. אנגל מהנדסים שעיסוקה והתמחותה במתן ייעוץ ותכנון בתחום הנדסת קונסטרוקציות בנין, והציגן כשלו. בכך, הפר קרני בצורה בוטה את זכויות היוצרים של החברה בתוכניות, ופגע ב"זכותה המוסרית" לגביהן.

קרני העתיק תוכניות קונסטרוקציה שהכינה ש. אנגל עבור אפייאה, חברה לבניין והשקעות לצורך חיזוק תקרות "פל-קל" במבנה מסחרי קיים באשדוד, והציגן כתוכניות שהוכנו על ידו, לאחר שש. אנגל הפסיקה את העבודה בשל סכסוך עם אפייאה חב' לבניין והשקעות, וקרני מונה להיות המהנדס שיחליף אותה.

בנימיני פסק כי "תוכניותיה של ש. אנגל מהוות יצירה ראויות להגנה בזכויות יוצרים, שכן מדובר ביצירה מקורית שלא הועתקה מגורם אחר והושקעה בה מידה מספקת של מחשבה ויצירתיות". בנימיני דחה את טענת קרני לפיה זכויות היוצרים בתוכניות ולפחות זכות השימוש בהן עברה למזמין העבודות מאחר ותמורתן שולמה על ידו.

בנימיני מוסיף כי "התובעת הוכיחה העתקה נרחבת של התוכניות על ידי הנתבע שהתבטאה הן ברעיון הכללי והן בפרטים". עם זאת דחה השופט את טענת התובעת לפיה יש לראות בתוכנית של כל אחת מחמש הקומות בבניין, משום יצירה נפרדת, שכן כל תוכנית שונה מרעותה.

בנימיני החליט לחייב את הנתבע לשלם לש. אנגל פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים בסך 20 אלף שקל וסכום נוסף של 50 אלף שקל בגין פגיעה ב"זכותה המוסרית " הקשורה לתוכניות. את ש. אנגל ייצגה עורכת הדין שרית נהרי חלל.

לדברי ניר אנגל , מנכ"ל החברה ומבעליה, "מדובר בפסק דין חשוב, ראוי ותקדימי שבו התבטאויות נחרצות של בית המשפט כלפי כלל המעשים החמורים שנעשו וניתוח מנומק של משמעותם באספקטים שונים של דיני זכויות יוצרים והדין האזרחי . לראשונה, מכיר בית משפט בישראל בעובדה כי על תוכניות שאינן תוכניות אדריכליות אלא תוכניות הנדסיות חלים חוקי זכויות יוצרים וזכויות מוסריות. אנו מברכים על הצדק שנעשה ורואים בכך הישג משמעותי, בין היתר, לטובת קידום וביסוס נושא האתיקה שבין המהנדסים ושמירת החוק בכלל".

לדברי עו"ד ליאור בר און, מנכ"ל ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל, "מדובר בפסק דין חשוב מאין כמוהו הקובע תג מחיר ברור חד ומשמעי במסגרת הפרה של זכויות יוצרים בתוכניות הנדסיות. כמו כן, החלטת בית המשפט בסוגיה זו מהווה צעד חיובי נוסף בכל הקשור לשמירה על כללי אתיקה נאותים בין עמיתים למקצוע".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.