תקדים: העתיק תכניות הנדסיות ונקנס ב-70 אלף ש' בגין הפרת זכויות יוצרים
תחום השמירה על זכויות יוצרים מתרחב לענף הבנייה. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב עמירם בנימיני קבע בשבוע שעבר כי תכניות הנדסיות מוגדרות כיצירה הראויה להגנה בזכות יוצרים וחייב את המפר בסכום של 70 אלף שקל בנוסף להוצאות משפטית בסך 37 אלף שקל.
בפסק הדין נקבע כי ירון קרני, מהנדס בניין, העתיק תוכנות הנדסיות של חברת ש. אנגל מהנדסים שעיסוקה והתמחותה במתן ייעוץ ותכנון בתחום הנדסת קונסטרוקציות בנין, והציגן כשלו. בכך, הפר קרני בצורה בוטה את זכויות היוצרים של החברה בתוכניות, ופגע ב"זכותה המוסרית" לגביהן.
קרני העתיק תוכניות קונסטרוקציה שהכינה ש. אנגל עבור אפייאה, חברה לבניין והשקעות לצורך חיזוק תקרות "פל-קל" במבנה מסחרי קיים באשדוד, והציגן כתוכניות שהוכנו על ידו, לאחר שש. אנגל הפסיקה את העבודה בשל סכסוך עם אפייאה חב' לבניין והשקעות, וקרני מונה להיות המהנדס שיחליף אותה.
בנימיני פסק כי "תוכניותיה של ש. אנגל מהוות יצירה ראויות להגנה בזכויות יוצרים, שכן מדובר ביצירה מקורית שלא הועתקה מגורם אחר והושקעה בה מידה מספקת של מחשבה ויצירתיות". בנימיני דחה את טענת קרני לפיה זכויות היוצרים בתוכניות ולפחות זכות השימוש בהן עברה למזמין העבודות מאחר ותמורתן שולמה על ידו.
בנימיני מוסיף כי "התובעת הוכיחה העתקה נרחבת של התוכניות על ידי הנתבע שהתבטאה הן ברעיון הכללי והן בפרטים". עם זאת דחה השופט את טענת התובעת לפיה יש לראות בתוכנית של כל אחת מחמש הקומות בבניין, משום יצירה נפרדת, שכן כל תוכנית שונה מרעותה.
בנימיני החליט לחייב את הנתבע לשלם לש. אנגל פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים בסך 20 אלף שקל וסכום נוסף של 50 אלף שקל בגין פגיעה ב"זכותה המוסרית " הקשורה לתוכניות. את ש. אנגל ייצגה עורכת הדין שרית נהרי חלל.
לדברי ניר אנגל , מנכ"ל החברה ומבעליה, "מדובר בפסק דין חשוב, ראוי ותקדימי שבו התבטאויות נחרצות של בית המשפט כלפי כלל המעשים החמורים שנעשו וניתוח מנומק של משמעותם באספקטים שונים של דיני זכויות יוצרים והדין האזרחי . לראשונה, מכיר בית משפט בישראל בעובדה כי על תוכניות שאינן תוכניות אדריכליות אלא תוכניות הנדסיות חלים חוקי זכויות יוצרים וזכויות מוסריות. אנו מברכים על הצדק שנעשה ורואים בכך הישג משמעותי, בין היתר, לטובת קידום וביסוס נושא האתיקה שבין המהנדסים ושמירת החוק בכלל".
לדברי עו"ד ליאור בר און, מנכ"ל ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל, "מדובר בפסק דין חשוב מאין כמוהו הקובע תג מחיר ברור חד ומשמעי במסגרת הפרה של זכויות יוצרים בתוכניות הנדסיות. כמו כן, החלטת בית המשפט בסוגיה זו מהווה צעד חיובי נוסף בכל הקשור לשמירה על כללי אתיקה נאותים בין עמיתים למקצוע".
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
