הכותרות

מעניין איך מרגיש היום בן כספית, אחרי מסע ההצלפות, הגניזה והרמיסה שלו.

(הנה שוב לבקשת הקהל צמא הדם).

האם הרמטכ"ל יתראיין למעריב? היזומן הכתב האמיץ שהודח למילואים שוב?

דקות יגידו.

הכותרת בכפולת 2-3 של מעריב, למאמר של כספית היא "להצדיע לו". אממ, זו לא כותרת חיובית?

היום הוא אומר: "צריך להתפלל להצלחתו".

כספית הלץ כותב: "הממשלה תאשר כל מועמד שיביא ברק... גם... את הפיליפינית הלא חוקית שלו, מאקירוב..."

כספית נמנע מלהכפיש את גלנט בטקסט הזה. למה? לא הייתה ראויה פה איזו תזכורת ממש שכתב רק לפני שבוע?

למה לא מגיהים את הטקסט המרכזי של כספית בעיתון? למה?

עפר שלח כותב ש"חלקים רבים של הצבא מוכרים לו רק מפי השמועה, הפעלתו של הצבא 'הגדול' מוכרת לו בקושי אפילו מתרגילים".

אבל גם הוא מסייג את דבריו בהמשך.

מתברר שפרשת המסמך לא הזיזה לברק את הבורג של המשקפיים. החליט מה שהחליט לפני כמה חודשים, וסבבי השיחות והבלגאן לא הזיזו לו כלל. גם לא כספית או חברו למערכת.

לאורך כל הדרך כתוב במעריב שההערכה היא שהמינוי יאושר. אז למה כתב כספית בתחילת פרשנותו בע' 2 "הוויכוח על התאמתו לתפקיד צריך להימשך עד שתיפול ההחלטה. אגב, בכלל לא בטוח שהיא תיפול בשבוע הבא (ראו בהמשך)".

לא, לא ראיתי כלום בהמשך. ואני גם לא רואה ויכוח.

להפך, החבר אלוף מיל. ידידיה יערי כותב שהוא מפקד מלידה, מנהיג טבעי.

מלמעלה למטה:

מעריב, ידיעות, ישראל היום.

מי הכי מתחנף?

כפולת 12-13 במעריב מוקדשת לנפלאות הרמטכ"ל: תצלום ארכיון שלו נושא אלונקה כתא"ל, במהלך אימון חי"ר. הוא נמצא, כמובן בפרונט של הפריים. ואתם רוצים שאאמין, כן? זאת אומרת שהוא החזיק את האלונקה יותר מהשנייה שנדרשה לצילום?

שני הילדים שלו לוחמים. אמא שלו היא ממעפילות אקסודוס.

אמא שלו "מתגוררת בקומה השלישית ללא מעלית בבית דירות בגבעתיים". חסר רק שהיא תישא אלונקה ותצטלם.

עוד מתברר ממעריב שיש לגלנט גם חצי אחות, הסופרת יעל איכילוב.

כיתוב תמונה קטן מספר על קבלת הפנים החמה של השכנים בעמיקם: עציצים, שלטים. חבר שלו אומר שם: "ניסו לתפור ליואב תיק, אבל הצדק ניצח". מדהים, לא?

בישראל היום נכתב בכותרת המשנה שהוא בן לניצולת שואה. זה קשור לתפיסת עולמו הבטחוניסטית? בגלל זה הוא מבין שאין ליהודים מקום אחר בעולם? זה הרמז?

המגזינים

אבל זה עוד כלום: כתבת השער של המגזין (עם הפניה יוקרתית ליד לוגו העיתון, צרות בכותרות ביג טיים: "קצין וג'נטלמן") מספרת על הדיאלוג שלו עם האוכלוסיה בדרום, על האדם הרגיש שביקר בבית החולים סורוקה, וביישובי הנגב נפעמו מהמנהיגות שהפגין במבצע עופרת יצוקה.

על החתום: אורי בינדר, הכותרת שלה "קצין העיר", וגלנט נראה בתמונת ענק מלטף חייל פצוע.

איפה היו כל השבחים האלו לפני שבוע, כשכספית, בכותרת הראשית של העיתון תיאר את לוציפר, למעשה, בתארו את גלנט?

למה זה מריח כל כך רע?

גלנט מייצר כתבת שער גם ב-24 (נחמה דואק, ראובן וייס, ליאור אל-חי), תיאור הירואי של חייו, ילדותו ביפו (ישן על מזרן בחנות למוצרי חשמל של אביו המנוח כדי להגן עליה מפריצות), שבחים ומחמאות, נורא אינטליגנטי, החברים בעמיקם מברכים, המפקד (?) שלו בתנועת הנוער מספר שצפה לו גדולות, חבריו האלופים מספרים שתמיד עמד על דעתו, בלה בלה בלה.

נו, ברור, מישהו רוצה להסתכסך עם הרמטכ"ל לפני שנכנס לתפקידו? מה, אין לנו עיתון לכתוב?

סופרים עמודים

בעוד ידיעות מעניקים לגלנט ושות' שישה עמודים (מתוך 32 עמודי חדשות), במעריב, עיתון ללא גבולות, מתפרעים עם עשרה עמודים (מתוך 24 עמודי חדשות).

בשני העיתונים כתבת השער של המוסף היומי היא גלנטית.

ארבעה עמודים וחצי מוקדשים לגלנט בהארץ.

ישראל היום שישה עמודים (מתוך 19 עמודי חדשות)

השכנים

בהארץ יצאה עפרה אילדמן לדבר עם השכנים בעמיקם, שגם הם, נו, אומרים מזל טוב.

פרשיית הקרקעות מוזכרת פה במשפט, ואחד התושבים אומר שכולם בעמיקם משתלטים על שטחים ציבוריים, רק משתדלים שזה לא יפגע בשכנים. לרמטכ"ל שלכם זה לא ממש אכפת.

הכותרת בעיתון "בעמיקם רוצים את גלנט כרמטכ"ל, אך לא כשכן", היא אמירה של אחד המרואיינים.

באתר היא שונה: "מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל - המחמאות הלבביות התערבבו ברכילות על כוחניות"

אני יצאתי לתחקר את שכניו לשעבר בזכרון יעקב, משם עבר לעמיקם לפני עשור, והתמונה שעלתה היא של איש ריב ומדון, שיחסיו עם השכנים לא התבססו על כוס סוכר או שקית חלב, אלא על חילופי דברים נבחניים.

החתרן

ב-ynet מתלהבים: "חותר להצלחה".

תמונת גלנט החותר מופיעה גם בידיעות ובהארץ, אך לא במעריב, אבל כמו שראינו, זה לא אומר כלום.

ומה עם אשכנזי

כותרת הגג של מעריב: לא צפוי לפרוש.

כותרת המשנה של הידיעה הראשית בהארץ: שוקל להקדים את פרישתו.

אלכס פישמן בידיעות: ספק אם אשכנזי ייתן לברק את התענוג שבפרישה מוקדמת.

ישראל היום: אשכנזי התחייב לחפיפה מסודרת, אולם לא ברור אם יישאר עד סוף כהונתו.

חתיך בצמרת?

איך זה שעוד לא קם רמטכ"ל אחד מתוך העשרים, שראוי להיות זכאי לתואר "חתיך"?

עדכון: לאור מחאת הקהל ובחינה מחדש של הגברברים אני מודה: רבין היה בהחלט ראוי, וגם לאל"ש יש פנים הוליוודיים משהו. אבל ד"ש? ד"ש? לא ולא. דדו - לכאורה, לכאורה. היה זעיר מדי.

ועוד משהו: האם הקלישאה "טיפס בסולם הדרגות" הכרחית?

וגם "יושרה, אהבה לזולת, נכונות לסייע" (ישראל היום)?

אמממ.

עדן אברג'יל, לא שכחנו

אבישג חייק טוענת שאנחנו נגד עדן אברג'יל כי היא לא אשכנזייה.

הגזמת מותק. אין מצב.

מוצאה של המצטלמת לא משנה בשיט.

לחם עבודה

שמועות מקרליבך 2 מדווחות על שזכי רכיב, המשקיע במעריב, שלא לומר הנדבן הגדול, מתפתל בכסאו זה זמן מה. אולי זו סתם אי נוחות רגעית מחמת חגורה לוחצת או מכנסיים מגרדים. נראה.

פרטים בהמשך.

שמועות נוספות, ממערכת הארץ, מדווחות על תזוזות בכיסא מבקר הטלוויזיה. דומה שלא מרוצים שם משיטת הכיסא החם של המבקרים, כל יום אדם אחר. עדכונון: מורן שריר, אקס רייטינג, הוא המבקר החדש.

בלגאן ברדיו גלי ישראל. האגודה לזכות הציבור לדעת מוסרת (הודעה לעיתונות) כי ההפחתה הדרסטית של שידורי האקטואליה ברדיו גלי ישראל פוגעת בהכרח במענה הייחודי שלשמה הוקמה תחנה זו, ועל כן יש בכך חריגה משמעותית מייעודה המקורי- תחנת רדיו באוריינטציה לאומית ודתית, שתשדר להתיישבות באזור יהודה ושומרון.

האגודה דורשת מהרשות השנייה לוודא שהתחנה עומדת במחויבויותיה, שאם לא כן יש לשלול ממנה את הזיכיון וכן לבצע בדיקת שביעות רצון של תושבי יו"ש מתכני התחנה ועד לתוצאות בירורים אלו יש להשיב את התחנה לייעודה ואופייה המקורי.

פניית האגודה, באה בעקבות השינויים שבוצעו בשבוע האחרון בלוח המשדרים, שעיקרם קיצוץ בכמחצית תקציב מערכת החדשות של התחנה, הורדת מרבית

תוכניות האקטואליה והגדלת מינון המוזיקה המזרחית המושמעת.

והרי החדשות האחרונות, בלעדיות: אחרי שקיצצו 60% ממחלקת האקטואליה, הורידו שלוש מתוך חמש שעות אקטואליה ביום ושש מהדורות חדשות יומיות - הנה הגזרה החדשה: העורכים של תוכנית הבוקר של אריאל כהנא - רצועת האקטואליה היחידה שנשארה - נדרשים לעבוד מהבית ולא לבוא למערכת, כדי לחסוך במזגן.

בלוגלנד

נעמה פלד כותבת בבייגלה מה עשה האינטרנט בשבילה.

בהפינגטון מראים את משחקי הילדים הגרועים בעולם, למשל הפיל בסנטר.

שאריות מחוממות

גור רוזן כתב בהעיר ביום שישי את "למה אסור לכתוב ביקורת גרועה על זוהי סדום, גרסת היחצ"נים"

אין לתאר את הגועל מהאסלה "הלא רחוצה" של סאלינג'ר, הנמכרת במכירה פומבית.

ערן לאור מעכבר העיר מתלהב מנדב איל, עורך חדשות החוץ של ערוץ 10.

בועז כהן על חגיגות 35 שנים לפאנק.

בידיעות כה התלהבו אתמול מהראיון הבלעדידי עם בועז הרפז שהעלוהו בדרגה.

לפני פיזור

גלנטריה, מתוך ויק:

1. חנות לצרכי תפירה ואבזרים לביגוד.

* מצרפתית galanterie שהיא אבירות (ביחס לנשים) ובשימוש מושאל "אלגנטיות", בגדי גברים אלגנטים ובעברית התגלגל למובן אחר בתחום הביגוד.