כולנו עדן אברג'יל

בהתחלה חשבתי שזו פוטומונטאז' * אחר כך הגיעו עשרות לינקים * ואז הבנתי שעדן שלנו היא האמזונה החדשה * הצבא כולו מלא בעדניות קטנות וחמודות שמתות עליו. על הצבא * ויש עוד מיליונים שתומכים בה * תיהנו
דבורית שרגל |

עדן

עברו הימים בהם חיילת ישראלית בפרופיל מלא מצטלמת כשהיא אוחזת עוזי ביד להפקות אופנה בינלאומיות שוחרות ישראל והאמזונות שלה. זה הזמן של עדן אברג'יל. בפעם הראשונה שראיתי את התמונות, אתמול אחר הצהריים (והן הגיעו כמובן בעשרות לינקים מכל מקום אפשרי), חשבתי שזה פוטומונטאז'. אחר כך נזכרתי שהעדניות של העולם מתייחסות לפייסבוק כאל האלבום הפרטי שלהן. העדניות לא מצליחות להבדיל בין הפרטי לציבורי. הן לא יודעות שהקירות נעשו שקופים. לפני חמש שנים לא היה איש, חוץ מהחברים וההורים, נחשף לחוויות הדוחות של עדן מהצבא. הצבא מלא בעדניות, ומיליון חיילים מצטלמים עם ערבים כפותים, או מוכים, או מה לא. הכל עניין של טכנולוגיה. אלמלא הייתה מצלמה סלולרית זמינה לכל, אלמלא היה פייסבוק אלבום התמונות העולמי בו יושבים כולם ומדפדפים אחד את השני, זה לא היה קורה. לא היינו יודעים על כך. עדן אברג'יל מייצגת את צבא הצללים שלא ידעתם שקיים פה, אבל הוא הוא הצבא עליו צועד הצבא המוסרי בעולם, זה שכותב מסמכי יח"צ שמתכננים איך לבחור את הרמטכ"ל הבא. כמובן שהבעיה היא לא בכך שהצילום נחשף, אלא שצולם. אבל המצולמת כלל לא מבינה מה לא בסדר בלהצטלם כך. מבחינתה, הערבים הכפותים משולים לעציצים נאים, לשלט עצור גבול לפניך, או לעצים המסוידים לבן בבסיס. הם לא בני אדם. הם חפצים שאפשר להשתמש בהם כאילוסטרציה. הם הם החוויות שלה בצבא. זה לא מהיום. זה מ-1948, ואולי עוד קודם. היום יש את הטכנולוגיה להראות זאת. למקרה שכחתם, ידיעות הציג בשערו באוקטובר 2008 תצלום של ערבי כפות לפני שהוצא להורג, מ-1948. התצלומים נמצאו כעיזבון בביתו של קצין בכיר שנפטר (היום, מי צריך לפשפש בעזבונות?) זו הייתה צריכה להיות כתבת תחקיר מפוארת שתתפרסם יום לאחר מכן, בשישי, במוסף השבת, כתבה שהוצלבה על ידי היסטוריונים, חוקרי צבא, כיתת עיתונאים נבחרים ומה לא, אשר עבדו עליה חודשים. בפרומו לכתבה הודגש שכל זה קרה לפני שצה"ל הוקם, לפני שכוחות הביטחון על מורשת הקרב המפוארת שלהם, הגינותם וטוהר הנשק שלהם נולדו. למחרת לא התפרסמה הכתבה. התברר ש"עשרות גורמים" התקשרו לידיעות ביום פרסום הפרומו, וטענו שהפרסום "יבעיר את המזרח התיכון". כל זה, בעניין מחקר/תחקיר ב-1948. ידיעות טען אז שהכתבה תפורסם "בהמשך". זה לא קרה מעולם. (נכון, אברג'יל לא הוציאה להורג איש בפועל. רק בעזרת המצלמה הסלולרית של חברה שלה). ואל תשכחו את הפועל הנפלא באנגלית, shoot. לצלם זה גם להרוג. בינתיים עדן אברג'יל מזערה את נוכחותה בפייסבוק. בינתיים קמה קבוצה שאומרת "כולנו עם עדן אברג'יל" "לא ניתן לממסד הצבאי המחורבן להפיל את הכל על עדן: אחרי שלכלכו עליה והעיפו אותה ממילואים, אנחנו אומרים שמי שלא רצה אותה שם לא היה צריך לשלוח אותה לשם!!! אז שיזדיינו כולם בצבא! עדן, אנחנו אוהבים אותך" ועוד דף. כאמור, עדן אברג'יל לא לבד. קבלו תמהיל מהדף של משמר הגבול. מה הצעד הבא? צה"ל מקים מדור בדו"צ שחייליו סורקים את הרשת, בעיקר את פייסבוק, ושולים ממנו מוקשים.

איך התייחסו העיתונים לחיילת המדגמנת?

האמת, הופתעתי לטובה. הייתי משוכנעת שהחיילת המוגבלת רגשית ומוסרית תימרח על פני הכותרות, ולא היא. ידיעות: הפניה קטנה בתחתית השער: "לא השפלתי, לא מתנצלת" (והפניה לע' 16) בכתבה מראיינים אותה מתן צורי ואיתי שמושקוביץ. הכותרת: "התייחסתי לעצירים בכבוד". אברג'יל, ששירתה ביחידת המודיעין בנחל עוז לא מבינה מה לא בסדר במה שעשתה "בסך הכל תיעדתי את השגרה שלי בצבא... היינו נותנים להם מים, אוכל, בגדים. התייחסתי אליהם בכבוד. תראה גם בתמונות. לא עשיתי תנועה מגונה או משהו כזה". תגובת דו"צ: "על פניו נראה כי מדובר בהתנהגות בוטה ומכוערת... התנהגות זו אינה משקפת את ערכי צה"ל ואת הנורמות המצופות מחיילים" בישראל היום (ע' 11) יש שינוי: "אני מתנצלת אם פגעתי במישהו" ידיעות, אולי בגלל הסיפור המתואר לעיל, הוא העיתון היחיד המזכיר אותה בשער. במעריב חצי עמוד 13 מוקדש לה. חצי עמוד הנבלע בין המודעות, תחת הכותרת "החיילת שביזתה את צה"ל" לרונן דמארי היא אומרת: "הצבא ודו"צ התייחסו אלי בצורה גועלית. קיבלתי על הבוקר טלפון שמדיחים אותי משירות מילואים, כי אני לא ראויה. בשירות שלי הייתי מוכנה למות בשביל הצבא. הייתי אוכלת יותר מ-20 קסאמים ביום. לא התכוונתי לפגוע. זה היה בקטע של צחוק של בנות שמעלות דברים מהצבא. בגלל הבלגן אני מתכוונת לרדת מהארץ". וואו, זוהי דרמה. יורדת מהארץ. אבל זה המקום היחיד בו היא מאיימת. בטח בראיון איתה, שיתפרסם - איפה? הימורים? - היא תגיד שזה היה סתם בצחוק. (הציטוטים שלה באתר קצת שונים). בהארץ הידיעה מופיעה בתחתית ע' 4, ופה לא דיברו עם אברג'יל.

הכותרות

שער ידיעות חיובי באופן מדאיג, זה היום השני: "רמת החיים בארץ עלתה ישראל צומחת" היא מקדימה את גוש מדינות היורו ואת ארה"ב. כפולת 2-3 מתייחסת לחזרה ללימודים ולכך שמאות הייטקיסטים יצטרפו למערכת החינוך. שער מעריב מוקדש כמעט כולו לאסון בריכת השחייה בקריית מוצקין, בה התחשמל ילד בן חמש. שער הארץ מדהים: אם תרצו מבקשת מאונ' בן גוריון לפטר מרצים שמאלנים, אחרת תבריח תורמים.

מסמך ארד

הפך לדו קרב בין המערכות השונות. הערוץ הראשון הודיע אמש במבט כי התעלומה נפתרה: המסמך מזויף והמשטרה כבר יודעת מי הטובים ומי הרעים בפרשה. הגילוי, כך במבט, עורר תדהמה והלם במערכת הצבאית. בערוץ 10 אפילו לא התייחסו לנושא במהדורה ובערוץ 2 דיברו על מתיחות בין הקצינים. בידיעות נכתב שהמשטרה מבהירה שעדיין לא נקבע אם המסמך אמיתי או מזויף. בהארץ מהבוקר - המשטרה מכחישה.

צרות בכותרות, מהמורות בקומיקס

"דיפלומט מרוויח 6,300 ש' בחודש" (ידיעות, 10) מה, תוהה הקוראת? ככה? אם ממשיכים לאותיות היותר קטנות מתברר שמדובר בתקופה שבין תפקידים. אבל למה לא להטעות, אם אפשר ברוטר מזועזעים: המודיע מסוכן לילדינו.

תוכן שיווקי

תפוז החליף את הלוגו שלו ל"חמוציות" לשלושה ימים תמורת חצי מיליון שקל. בעבור מיליון שקל אחליף את הלוגו שלי לתפוז למשך שבוע.

תוס': בלוגלנד

עידו קינן ממשיך במעקב: מיהם הבלוגרים האוחזים בתעודת עיתונאי? רצ"ב בידיעה שלו קובץ אקסל. חפשו את עצמכם והודיעונו: האם אתם בלוגרים האוחזים בתעודה?

לפני פיזור

אלוהים אדירים. כבשן בחמש וחצי בבוקר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.28%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

ויטלי פלוטינסקי בהרצאה בכנס הגדול של הצפון קרדיט יחצויטלי פלוטינסקי בהרצאה בכנס הגדול של הצפון קרדיט יחצ

פיזור גלובלי, יתרון מקומי ואזהרה מפיקדונות - המסרים של בכירי שוק ההון

בכנס הפיננסי בצפון הדגישו אורי קרן ממור ומתן שטרית מהפניקס את החשיבות של תיק השקעות מפוזר, את יתרון ההיכרות עם השוק המקומי, ואת הסיכונים שבהסתמכות על פיקדונות וקרנות כספיות לטווח הארוך

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנליסטים

מאות רבות של תושבי חיפה והצפון נכחו שלשום באולם תיאטרון הצפון בכנס הפיננסי הגדול של הצפון, בהובלת חברת S.F.P, חברה לתכנון פיננסי הוליסטי המנהלת ומפקחת על נכסים בהיקף של מעל 3.5 מיליארד שקל, ובהשתתפות בכירי עולם ההשקעות בישראל. האירוע, שנערך במטרה להעניק לציבור הרחב כלים מעשיים להתנהלות פיננסית נכונה בכל תנאי שוק, כלל הרצאות של ויטלי פלוטינסקי, בעלים ומנכ"ל משותף ב-SPF, אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל, ומתן שטרית, הכלכלן הראשי בקבוצת הפניקס.

אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי, מור גמל אמר במהלך הכנס: "בתחילת 2024, הקונצנזוס היה להשקיע רק בארה"ב, תוך ציפייה למספר הורדות ריבית ולביצועים חזקים. בפועל, קרה בדיוק ההפך. השוק האמריקאי היה אחד החלשים בעולם. אירופה, שהספידו אותה, הציגה תשואות פנומנליות, ואפילו השוק הישראלי הפגין חוסן מרשים למרות המצב. זהו שיעור חשוב המלמד שהקונצנזוס בשוק טועה לעיתים קרובות, ורק תיק מפוזר גלובלית יכול להגן מפני תפניות לא צפויות".

"מה שמעניק לחיסכון הפנסיוני יתרון מכריע, במיוחד בתקופות משבר, הוא ההשקעה בנכסים לא סחירים. מדובר בנכסים ממשיים כמו כביש 6, מנהרות הכרמל ופרויקטי נדל"ן, שאינם נסחרים בשוק ההון. הרכיב הזה, שיכול להגיע למעל 30% בתיק כללי של חברות הביטוח, מייצר תשואה יציבה ופועל כעוגן הגנתי כשהשווקים הציבוריים תנודתיים. זהו יתרון מובנה שלמשקיע פרטי בבנק פשוט אין גישה אליו".

הכנס עסק במגוון רחב של נושאים הבוערים לחוסך והמשקיע הישראלי, החל מבחירת מסלולי השקעה, דרך תכנון מס וניצול הטבות, ועד לדילמת הנדל"ן מול שוק ההון. המשתתפים קיבלו כלים פרקטיים וטיפים כיצד לנווט את עתידם הפיננסי בחוכמה.

ויטלי פלוטינסקי, שפתח את הכנס, הדגיש את החשיבות של תכנון פיננסי הוליסטי. "המטרה המרכזית שלנו הייתה להנגיש את עולם התכנון הפיננסי," אמר פלוטינסקי.