עדן

עברו הימים בהם חיילת ישראלית בפרופיל מלא מצטלמת כשהיא אוחזת עוזי ביד להפקות אופנה בינלאומיות שוחרות ישראל והאמזונות שלה.

זה הזמן של עדן אברג'יל. בפעם הראשונה שראיתי את התמונות, אתמול אחר הצהריים (והן הגיעו כמובן בעשרות לינקים מכל מקום אפשרי), חשבתי שזה פוטומונטאז'. אחר כך נזכרתי שהעדניות של העולם מתייחסות לפייסבוק כאל האלבום הפרטי שלהן. העדניות לא מצליחות להבדיל בין הפרטי לציבורי. הן לא יודעות שהקירות נעשו שקופים. לפני חמש שנים לא היה איש, חוץ מהחברים וההורים, נחשף לחוויות הדוחות של עדן מהצבא.

הצבא מלא בעדניות, ומיליון חיילים מצטלמים עם ערבים כפותים, או מוכים, או מה לא. הכל עניין של טכנולוגיה. אלמלא הייתה מצלמה סלולרית זמינה לכל, אלמלא היה פייסבוק אלבום התמונות העולמי בו יושבים כולם ומדפדפים אחד את השני, זה לא היה קורה. לא היינו יודעים על כך.

עדן אברג'יל מייצגת את צבא הצללים שלא ידעתם שקיים פה, אבל הוא הוא הצבא עליו צועד הצבא המוסרי בעולם, זה שכותב מסמכי יח"צ שמתכננים איך לבחור את הרמטכ"ל הבא.

כמובן שהבעיה היא לא בכך שהצילום נחשף, אלא שצולם. אבל המצולמת כלל לא מבינה מה לא בסדר בלהצטלם כך. מבחינתה, הערבים הכפותים משולים לעציצים נאים, לשלט עצור גבול לפניך, או לעצים המסוידים לבן בבסיס. הם לא בני אדם. הם חפצים שאפשר להשתמש בהם כאילוסטרציה. הם הם החוויות שלה בצבא.

זה לא מהיום. זה מ-1948, ואולי עוד קודם. היום יש את הטכנולוגיה להראות זאת. למקרה שכחתם, ידיעות הציג בשערו באוקטובר 2008 תצלום של ערבי כפות לפני שהוצא להורג, מ-1948. התצלומים נמצאו כעיזבון בביתו של קצין בכיר שנפטר (היום, מי צריך לפשפש בעזבונות?) זו הייתה צריכה להיות כתבת תחקיר מפוארת שתתפרסם יום לאחר מכן, בשישי, במוסף השבת, כתבה שהוצלבה על ידי היסטוריונים, חוקרי צבא, כיתת עיתונאים נבחרים ומה לא, אשר עבדו עליה חודשים.

בפרומו לכתבה הודגש שכל זה קרה לפני שצה"ל הוקם, לפני שכוחות הביטחון על מורשת הקרב המפוארת שלהם, הגינותם וטוהר הנשק שלהם נולדו.

למחרת לא התפרסמה הכתבה.

התברר ש"עשרות גורמים" התקשרו לידיעות ביום פרסום הפרומו, וטענו שהפרסום "יבעיר את המזרח התיכון". כל זה, בעניין מחקר/תחקיר ב-1948. ידיעות טען אז שהכתבה תפורסם "בהמשך". זה לא קרה מעולם.

(נכון, אברג'יל לא הוציאה להורג איש בפועל. רק בעזרת המצלמה הסלולרית של חברה שלה). ואל תשכחו את הפועל הנפלא באנגלית, shoot.

לצלם זה גם להרוג.

בינתיים עדן אברג'יל מזערה את נוכחותה בפייסבוק.

בינתיים קמה קבוצה שאומרת "כולנו עם עדן אברג'יל"

"לא ניתן לממסד הצבאי המחורבן להפיל את הכל על עדן: אחרי שלכלכו עליה והעיפו אותה ממילואים, אנחנו אומרים שמי שלא רצה אותה שם לא היה צריך לשלוח אותה לשם!!! אז שיזדיינו כולם בצבא! עדן, אנחנו אוהבים אותך"

ועוד דף.

כאמור, עדן אברג'יל לא לבד. קבלו תמהיל מהדף של משמר הגבול.

מה הצעד הבא? צה"ל מקים מדור בדו"צ שחייליו סורקים את הרשת, בעיקר את פייסבוק, ושולים ממנו מוקשים.

איך התייחסו העיתונים לחיילת המדגמנת?

האמת, הופתעתי לטובה. הייתי משוכנעת שהחיילת המוגבלת רגשית ומוסרית תימרח על פני הכותרות, ולא היא.

ידיעות: הפניה קטנה בתחתית השער: "לא השפלתי, לא מתנצלת" (והפניה לע' 16)

בכתבה מראיינים אותה מתן צורי ואיתי שמושקוביץ. הכותרת: "התייחסתי לעצירים בכבוד".

אברג'יל, ששירתה ביחידת המודיעין בנחל עוז לא מבינה מה לא בסדר במה שעשתה "בסך הכל תיעדתי את השגרה שלי בצבא... היינו נותנים להם מים, אוכל, בגדים. התייחסתי אליהם בכבוד. תראה גם בתמונות. לא עשיתי תנועה מגונה או משהו כזה".

תגובת דו"צ: "על פניו נראה כי מדובר בהתנהגות בוטה ומכוערת... התנהגות זו אינה משקפת את ערכי צה"ל ואת הנורמות המצופות מחיילים"

בישראל היום (ע' 11) יש שינוי: "אני מתנצלת אם פגעתי במישהו"

ידיעות, אולי בגלל הסיפור המתואר לעיל, הוא העיתון היחיד המזכיר אותה בשער.

במעריב חצי עמוד 13 מוקדש לה. חצי עמוד הנבלע בין המודעות, תחת הכותרת "החיילת שביזתה את צה"ל"

לרונן דמארי היא אומרת: "הצבא ודו"צ התייחסו אלי בצורה גועלית. קיבלתי על הבוקר טלפון שמדיחים אותי משירות מילואים, כי אני לא ראויה. בשירות שלי הייתי מוכנה למות בשביל הצבא. הייתי אוכלת יותר מ-20 קסאמים ביום. לא התכוונתי לפגוע. זה היה בקטע של צחוק של בנות שמעלות דברים מהצבא. בגלל הבלגן אני מתכוונת לרדת מהארץ".

וואו, זוהי דרמה. יורדת מהארץ. אבל זה המקום היחיד בו היא מאיימת. בטח בראיון איתה, שיתפרסם - איפה? הימורים? - היא תגיד שזה היה סתם בצחוק.

(הציטוטים שלה באתר קצת שונים).

בהארץ הידיעה מופיעה בתחתית ע' 4, ופה לא דיברו עם אברג'יל.

הכותרות

שער ידיעות חיובי באופן מדאיג, זה היום השני: "רמת החיים בארץ עלתה ישראל צומחת"

היא מקדימה את גוש מדינות היורו ואת ארה"ב.

כפולת 2-3 מתייחסת לחזרה ללימודים ולכך שמאות הייטקיסטים יצטרפו למערכת החינוך.

שער מעריב מוקדש כמעט כולו לאסון בריכת השחייה בקריית מוצקין, בה התחשמל ילד בן חמש.

שער הארץ מדהים:

אם תרצו מבקשת מאונ' בן גוריון לפטר מרצים שמאלנים, אחרת תבריח תורמים.

מסמך ארד

הפך לדו קרב בין המערכות השונות.

הערוץ הראשון הודיע אמש במבט כי התעלומה נפתרה: המסמך מזויף והמשטרה כבר יודעת מי הטובים ומי הרעים בפרשה. הגילוי, כך במבט, עורר תדהמה והלם במערכת הצבאית. בערוץ 10 אפילו לא התייחסו לנושא במהדורה ובערוץ 2 דיברו על מתיחות בין הקצינים.

בידיעות נכתב שהמשטרה מבהירה שעדיין לא נקבע אם המסמך אמיתי או מזויף.

בהארץ מהבוקר - המשטרה מכחישה.

צרות בכותרות, מהמורות בקומיקס

"דיפלומט מרוויח 6,300 ש' בחודש"

(ידיעות, 10)

מה, תוהה הקוראת? ככה?

אם ממשיכים לאותיות היותר קטנות מתברר שמדובר בתקופה שבין תפקידים. אבל למה לא להטעות, אם אפשר

ברוטר מזועזעים: המודיע מסוכן לילדינו.

תוכן שיווקי

תפוז החליף את הלוגו שלו ל"חמוציות" לשלושה ימים תמורת חצי מיליון שקל.

בעבור מיליון שקל אחליף את הלוגו שלי לתפוז למשך שבוע.

תוס': בלוגלנד

עידו קינן ממשיך במעקב: מיהם הבלוגרים האוחזים בתעודת עיתונאי?

רצ"ב בידיעה שלו קובץ אקסל. חפשו את עצמכם והודיעונו: האם אתם בלוגרים האוחזים בתעודה?

לפני פיזור

אלוהים אדירים. כבשן בחמש וחצי בבוקר.