המטוס, הרמטכ"ל ופדיחת השב"כ

העיתונים מתפזרים עם הראשית * קשת מתכסחת עם העיר על זוהי סדום * בידיעות הרוסים על החמקן החדש * אמיר גילת קורא לציבור לדבר עם הערוץ הראשון
דבורית שרגל |

כותרות

הרמטכ"ל זוכה לצל"ש פראי ממעריב על שלקח אחריות. נראה כי מעריב עדיין חי בטרנס את תחילת השבוע.

מפי הנציג האירי בוועדה (מעריב) התברר שמשרד ראש הממשלה, המספק לה את השירותים הטכניים עוד לא הצליח למצוא מי שיתרגם לוועדה את דו"ח איילנד לאנגלית, בגלל הסיווג הבטחוני הגבוה הנדרש מהמתרגמים.

אוי, חלם.

האם מי שמתרגמים, כנראה, את דברי המעידים הישראלים בפני הוועדה הלא דוברת עברית לא יכולים לעשות גם את התרגום בכתב?

מעריב, שהקדיש ארבעה עמודים לעדותו, מביא גם טבלה השוואתית בין העדויות של השלושה (אם למישהו עוד לא נמאס).

גם בישר"ה זו הידיעה העליונה בשער.

עדות הרמטכ"ל מכסה רק את כפולת 8-9 בידיעות, גם פה עם הכותרת "אני אחראי"

ישראל היום והארץ מעצימים את פדיחת השב"כ עם חיים פרלמן. במעריב יש הפניה ליד הלוגו בשער, וידיעה בע' 14 ובידיעות בלי שער, רק בהמשך (6). בשני העיתונים פחות מתרגשים.

עוד ממשיך מעריב בשער ובע' 8 עם אינפלציית המינויים של נתניהו.

ידיעות מתייחס לכך בקטנה בע' 13, בלי להזכיר את מקור החשיפה.

מפחידה (ויזואלית, הכל שחור) כפולת האמצע של מעריב עם הקרב על ירושלים (יוסי אלי), שמתייחסת לקרב על גמר כוכב נולד שייערך בבירה, כשקשת גילתה שהמועד הוא שבת סליחות (המועד הועבר מ-2 בספטמבר ל-4, בגלל משחק כדורגל של הנבחרת במוקדמות אירופה).

באתר התפרסמה על כך ידיעה אתמול, עליה חתום כתב זמן ירושלים, הוא עמרי מניב.

בידיעות מתלהטים ממטוס חדש שיגיע לישראל, F-35

החמקן המתקדם בעולם. הכותרת הראשית מבשרת שאחרי התלבטות של שש שנים ברק יאשר את העסקה. 2.75 מיליארד דולר ל-20 מטוסים.

גם כפולת 2-3 בידיעות מוקדשת למטוס הביוני.

במעריב הזדרזו הבוקר להעלות ידיעה על המטוס באתר, בעקבות השער של ידיעות.

מי קודם? לא חשוב

מתברר שמעריב לא מוטרד ממה שהופיע כבר בידיעות, אלא ממשיך ומביא את אותם הדברים אבל לאט:

השבוע ציינתי את כפולת הקשרים והקשרורים של מסמך ארד, שהופיעה במעריב יום אחרי ידיעות, ועוד עם הפניה חשיפתית לכאורה בשער. אבל היו עוד שני מקרים (חוץ מהחמקן הבוקר): מסע המחקר של באלרד בים התיכון, שהתפרסם ב-7 ימים, והופיע כמה ימים לאחר מכן במעריב באמצע השבוע, וידיעה על הכוונה לבנות במכתש רמון, שהתפרסמה בידיעות ביום ראשון, ומופיעה היום במעריב (ע' 22-3). עבודה די קלה לעיתונאי מעריב, לא?

מסמך ארד

הופקד בכספת ביהמ"ש.

אייל ארד אומר לידיעות: "אני משוכנע יותר ויותר שהיה פה זיוף"

מה זתומרת? כמה יותר? הרי אמרת ביום שישי שזה זיוף, חד וחלק. אז מה יש לך להשתכנע יותר?

השטפונות בפקיסטן

מכוסים בעמודי חדשות החוץ של העיתונים.

בידיעות חתום על הידיעה מודסאר שאה, כשלא ברור מיהו או מה הקשר שלו לעיתון.

במעריב מדווח על האסון אלכס רודריגז מלוס אנג'לס טיימס.

מה, אף ישראלי לא מטייל/ גר בפקיסטן?

ירד מהפסים

אתמול בבוקר אירעה עוד התאבדות, הפעם על פסי הרכבת בהרצליה. רק פה מצאתי אזכור לאירוע.

שער אחורי

האם ברפאלי, המצולמת בידיעות כשהיא נופשת עם נעמי קמפבלליאו) בכפר הנופש פורטו צ'רבו לא חוששת מהשמש, ואו מכרסה הקטנה?

גם אתמול זכתה ב"ר לשער אחורי במעריב, בזכות כתבה ברייטינג. מה משמע? היא עצמה כתבה על חשיבות המכונית החשמלית. שכה אחיה.

קצה האצבעות

מעריב מרוויח מהקרב ידיעות/קשת: סופשבוע שני של זוהי סדום בשערי העיתונים. מולי שגב ומוטי קירשנבאום על שער סופשבוע. למה, בגלל זוהי סדום, בו משחק קירש בתפקיד אברהם אבינו.

אלון הדר, המראיין, מזכיר שכבר בסופשבוע שעבר ראו את הסרט למעלה ממאה אלף צופים, ואז שואל:

"אם בכל זאת הסרט ייכשל, מוצר הדגל שלכם ייחלש".

איך ייכשל עם נתון כזה?

בכל מקרה, עוד כתבת קידום לסרט שמקודם בכל במה אפשרית.

העיר סודק את התמונה: כתבת השער (עופר מתן) מספרת שכשהתברר ליחצנית הסרט בת כהן שהמראיין, בכובעו כמבקר הקולנוע של עכבר העיר כתב ביקורת לא מחמיאה על זוהי סדום טרפדה את הראיון הצפוי עם הבמאי הצעיר אדם סנדרסון.

כהן טענה שזו הייתה החלטה משותפת שלה ושל הבמאי, ואילו סנדרסון אמר למתן כמה שעות לאחר השיחה עם כהן שהיא זו שהחליטה לבטל את הראיון.

ההשתלשלות הארוכה מתוארת בפרוטרוט.

כשלעצמי אני חושבת שהיא קצת מייגעת את הקורא התמים. יש לציין שהייתי בסיטואציה דומה בתחילת העשור, בתפקידי כמבקרת, ואף כתבתי על אירוע יחצני דומה במסגרת עמודי ביקורת הקולנוע שלי.

עוד כותב מתן בבוקסה נלווית: "הסכום שהשקיעה קשת בזוהי סדום הוא כשלושה מיליון שקל, סכום שהוא 75 אחוז מסך כל הכסף שהזכיינית מחויבת להעביר מדי שנה לקולנוע הישראלי. ומאחר שהיא עצמה המפיקה של הסרט, נוצר מצב מגוחך. כסף שהיה אמור לסייע ליצירה חדשה וליוצרים חסרי אמצעים מוזרם לסרט שמסייע בעיקר להאדרת שמה של קשת".

בהמשך מוסבר שהחוק לא אוסר על המצב הזה, אבל מאחר שהוא תקדימי, עובדים ברשות השנייה על שינוי התקנון.

מוסף כלכליסט בכתבת השער - מה ייצא מהילדים שלכם (דיאנה בחור-ניר).

לא קראתי, כי בכ"ז, אבל אין ספק שההפניה והכתבה אטרקטיביות על פניו. בעיקר במדינה בעלת אובססיית קידום ילדים (או רציחתם) כמו ישראל.

יצוין שמוספי כלכליסט, הסו"שיים לפחות, עושים מאמץ לחרוג מאימת מוספי הכלכלה של עוד ראיון עם אייקון כלכלי כזה או אחר, שכמובן חולל מהפכה, אקזיט, שדרוג, תמיכה בעובדיו והמון צדקה בסתר.

במארקרוויק - ראיון עם רות וסטהיימר, שכנראה לא מסרבת אף פעם לראיונות לעיתונות הישראלית.

נתן ליפסון לקח את האייפון לחו"ל ובדק דרכי התחברות שלא מרוקנות את הכיס.

אמיר גילת

יו"ר רשות השידור החדש פתח ערוץ שיחות ברשת.

הספקיות והמתשתשות

אף פעם אני לא מצליחה להבין את ההבדלים בין ספקית האינטרנט ומניחת התשתיות. מתברר שלא בכדי ושוועדת חייק תבטל את הצורך בספקיות אינטרנט.

צרות בכותרות

טוב שבא זוהי סדום המוסיף עוד כותרת למאגר הקלישאות הכותרתיות שייטחנו פה עכשיו כל דקה וחצי. למשל היום: הטור של בן כספית זוכה בכותרת הנאה.

(באתר שינוי את הכותרת) וגם הטור של אראל סג"ל על נער שנאנס בכלא.

וכן, זה גם ממש סדום, מה שקורה עם הסרטון של ח"כ זועבי על המרמרה.

היא טוענת, כמתבקש, שהסרטון ערוך וגם מצונזר!.

לפני פיזור

לא נרגעתי: איפה בכלל יש משחת נעליים לבנה?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל