למרות הצנזורה - התקשורת החרדית הופכת לצהובה יותר ויותר

יועץ תקשורת ישראל כהן מתייחס לתהליכים שעוברים על התקשורת החרדית. והפעם: האתרים החרדים מאמצים את התנהלות התקשורת החילונית
ישראל כהן |

אחד התפקידים הבכירים במערכת של כל עיתון חרדי הינו תפקיד 'המבקר', מדובר באדם הקובע איזו ידיעה חדשותית או מודעת פרסום ראויה להיכנס לעיתון ואיזו תישלח לסל המיחזור, המבקר הוא במילים אחרות הצנזור של העיתון. גם כאשר העורך לוחץ וגם כאשר המפרסם מאיים, ידו של "המבקר" תהיה תמיד על העליונה.

במשך שנים רבות נמתחה בעקבות מציאות זו, ביקורת רבה על עולם התקשורת החרדי בכלל ועל העיתונות החרדית בפרט, על כך שמעלימים מידע מקוראיהם במגוון רחב של נושאים, (בעיקר פליליים כגון: אונס או רצח). נטען כי בכך שמסננים ומונעים מהציבור מידע חדשותי חשוב, מפירים הם את הכלל של זכות הציבור לדעת, כלל בסיסי העומד ביסודה של תקשורת חופשית.

בתקופה האחרונה מתרחשים שינויים בקרב גורמים בתקשורת הכללית, גם שם מבינים כי לפעמים זכותו של הציבור היא שלא לדעת. משפחות שיודעות על מות יקיריהן מכלי התקשורת, או מקרים כגון הדוגמא האחרונה של הראיון שקיימו כלי התקשורת עוד לפני הקבורה עם האם שבעלה רצח את שלושת ילדיה, גרמו להבנה המחלחלת בקרב רבים כי גם לחופש הביטוי צריך להציב גבולות.

בטורו בסוף השבוע במוסף '7 ימים', קורא יאיר לפיד להקים מנגנון פיקוח על העיתונות הכתובה והמשודרת שיורכב מכל העורכים, הוא מכנה זאת בשם 'מועצת חכמים'. גם הדס שטייף ב'ישראל היום', תחת הכותרת 'דרושים חוק ואיפוק עיתונאי', עומדת על הצורך בחקיקה מסודרת בנושא.

אך המעניין הוא כי בעוד בתקשורת הכללית נשמעים יותר ויותר קולות המבינים את הצורך ההולך וגובר בפיקוח, דווקא בתקשורת החרדית מתרחש בשנים האחרונות תהליך הפוך (שיש לו צדדים חיוביים לצד שליליים)

אמנם אין המדובר בעיתונות החרדית המסורתית "המיינסטרימית" אלא בתקשורת השוליים כמו אתרי האינטרנט וקווי הנייעס (קווי חדשות טלפונים) אך עדיין מדובר במהפכה של ממש, ורכילויות שהיו מועברות בשנים עברו מפה לאוזן בבית הכנסת או במכולת השכונתית הפכו להיות לתוכן משודר וכתוב.

התחרות בין האתרים גורמת לידיעות החדשותיות להיות צהובות יותר ולכותרות אדומות יותר, וכך לדוגמה בפרשיית ההתעללות של אליאור חן בילדיו, הופיעו באתרים תמונות תקריב מצמררות של פצעי הילדים, או במקרה אחר טרגי לא פחות של הרצח וההתאבדות לפני כחודש של 2 הצעירים החרדיים, דקות מעטות מייד אחרי הטרגדיה הופיעו בפורומים שמות ותמונות ההרוגים, כשלאחר מכן נערך כמובן ראיון מצמרר עם אבי הנרצח.

המקרה האחרון הוא בתאונת הרכבת בדרום. כלי התקשורת החרדיים חשפו סרטון שנלקח ממצלמת אבטחה ובו נראה אב המשפחה שנהרג, קונה חמוצים לשבת שעתיים לפני התאונה המחרידה, כשמאחורי הקלעים נערך מן הסתם מירוץ להשיג ראיון ראשון עם החתן ששרד או הנהג הפוגע.

לאן התהליכים הללו יובילו בסופו של דבר? את זה קשה לצפות אך ללא ספק נראה שיהיה מעניין מרתק לעקוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.