איך עושים ספין מפחם? הדלפות ודיבורים על קריסה
אחד הספינים המרתקים שעברו על התקשורת הכלכלית לאחרונה ניסה - במה שעשוי להתפרש כעבודה תקשורתית מחושבת - לטשטש את תכנית משרד התשתיות לאשר במחטף בממשלה את הקמתה של תחנת כוח פחמית מזהמת באשקלון.
כבר לפני עשור, בשנת 2001, גויסה התקשורת לפרסום נרחב של איומים, שהתבררו כאיומי סרק, שאם לא תוקם תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, יתחוללו הפסקות חשמל נרחבות בישראל. תשע שנים חלפו, הפסקות חשמל כמעט לא היו, 20,000 אזרחים חתמו על התנגדויות לתכנית, והתכנית הוקפאה. ברקע המשיכה התכנית לשמש כגזר במאמצי הממשלה להפריט את חברת החשמל.
בחודש יוני, בעקבות גילויי הגז האחרונים, יצא שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו, בהצהרה שהרעידה את אמות הספים: חברת החשמל בוחנת הסבת התחנה הפחמית המתוכננת להפעלה על גז טבעי. מכיוון שאחד התמריצים העיקריים להקמת תחנת כוח פחמית הוא מספר העובדים הרב שנדרש להפעלתה בהשוואה לתחנת גז טבעי, הורמו לא מעט גבות על כך שחברת החשמל, בעלת אינטרס ברור לכאורה להקמת תחנה פחמית, היא שבודקת את ההיתכנות הטכנית והכלכלית של הפעלת התחנה בגז, מה גם שהחברה התחייבה להציג המלצות בזמן שיא של עשרה ימים.
בשבועות הבאים נעשתה עבודה תקשורתית מדוקדקת. מדי כמה ימים, הודלף מידע על התקדמות התהליך. בכל פעם נבחר כתב אחר מאחד מכלי התקשורת למלא את תפקיד מביא הבשורה. לא כל כתבי התשתיות שיתפו פעולה, אבל זרם הידיעות לא פסק. חלק מההדלפות היו כל כך יעילות, שבאותו יום התפרסמו ידיעות סותרות בכלי תקשורת שונים. כך, ב-13 ביוני, נכתב בגלובס, כי "בדיקת חברת החשמל: אין תקדים להסבת תחנה פחמית לגז", ולעומת זאת פורסם בכלכליסט, כי יש "מחלוקת בחברת החשמל לגבי תחנת הכוח באשקלון והדיון בתוכנית הסתיים ללא תוצאות". ב-15 ביוני תהה מעריב, האם בחברת חשמל מכינים תירוצים: "הסתמכות על צינור גז תגרום הפסקות חשמל".
אבל ב-30 ביוני כבר נפל דבר: בכתבת שער, כפולת עמודים במוסף עסקים של מעריב, נכתב: "תחנת הכוח באשקלון תופעל בגז", וטור הפרשנות קבע: "טקס קבורה משמח לתחנה הפחמית". מכאן ואילך, כמעט כל הידיעות שהתפרסמו קיבעו בתודעה הציבורית את פיתרון הגז על פני הפחם. ב-1 יולי יצא לנדאו בהצהרה, שוב במעריב: "מעדיף חשמל ירוק ומאמין שנקבל חשמל ירוק".
באמצע יולי התפרסמו בכל העיתונים ידיעות על מכרז בהיקף עצום לגז טבעי שהוציאה חברת החשמל. החברה סירבה להתחייב לאילו תחנות יופנה הגז להסבת הטורבינות הקיימות בחדרה או לתחנה המתוכננת באשקלון, והמסר העמום שירת את הספין יש סיכוי שהגז יופנה לתחנה באשקלון, דבר שיקבור סופית את החלופה הפחמית. ואכן, ב-15 ביולי התפרסמה הידיעה הראשונה על הדו"ח הסופי של חברת החשמל, בו הומלץ על הקמת התחנה באשקלון כשהיא מונעת בגז טבעי ומגובה בפחם.
ועדיין קיננה התחושה, שמשהו מוזר פה. איך יכול להיות שחברת החשמל ומשרד התשתיות, שבמשך תקופה ארוכה הזהירו מהסתמכות על גז מכיוון שהאספקה שלו עלולה להיות לא סדירה, מרימים כל כך בקלות ידיים? איך מקדמת חברת חשמל פתרון שלכאורה לא משרת את מטרתה העסקה של כמה שיותר עובדים?
התשובה לשאלות הללו הייתה מפתיעה בכל קנה מידה. הודעה לעיתונות שיצאה ב-19 ביולי ממשרד התשתיות, הודיעה, כי השר לנדאו מביא לממשלה החלטה להקים בשלב הראשון תחנה פחמית, ובמקביל לקדם את התכנון של ההסבה לגז. יומיים אחר כך התברר מה באמת יש בהצעת ההחלטה לממשלה, ואז גם נחשף גודל הספין. אחרי פמפום של חודש וחצי על תחנה שתפעל על גז בגיבוי פחם, הצעת ההחלטה אמרה רק דבר אחד קידום תחנת הפחם. אופציית הגז התאיידה כמו גז.
מדוע נדרשה כל המסכת המתישה הזאת של תדרוכים, הדלפות מסמכי ביניים וטיוטות, פרסומים סותרים ועוד? יתכן, כי התשובה נעוצה בדו"ח הבנק העולמי על משק החשמל ומצבה הפיננסי של חברת החשמל . לפי הדו"ח, החברה, ששקועה בחובות כבדים, עלולה לקרוס עד סוף השנה, והפתרונות המומלצים הם העלאת תעריפים מיידית או דחיית הקמתה של התחנה באשקלון, תוך קידום יצרני חשמל פרטיים.
אבל כשרשות החשמל מונעת העלאה של תעריפי החשמל, ואילו בחברת החשמל רוצים לשמר את כוחה המונופוליסטי, ההחלטה הייתה הפוכה. הדרך לפתוח את צינור החמצן של המימון היא לשכנע שמשק החשמל עומד בפני קריסה, או כפי שניסח זאת לנדאו: "אנו עומדים בפני בצורת חשמל". במקום לקדם יצרנים פרטיים, הודיע שר התשתיות שהוא רוצה לחזק את חברת החשמל על ידי החזרת ההיתר להקמת תחנות כוח, ובראש ובראשונה את התחנה הפחמית המזהמת, וכמה שיותר מהר.
הכותבת היא מנכ"לית משותפת במשרדי יחסי הציבור Point of View ומנהלת הקמפיין נגד התחנה הפחמית.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
