בורסות אסיה סגרו בעליות: הקונים השתלטו על טוקיו, מדד הניקיי זינק ב-2.3%
המסחר על המדדים המובילים בבורסות אסיה ננעל בעליות שערים נאות וזאת בהמשך לסנטימנט החיובי אתמול בוול סטריט וברקע לפרסום תוצאות מבחני הלחץ היום באירופה. העלאת תחזיות הצמיחה של מספר חברות מרכזיות תרמו למגמה החיובית.
עם סגירת המסחר, מדד ההאנג סנג בהונג קונג הוסיף 1.09%, מדד שנחאי בסין טיפס 0.38% ומדד ה-S&P / ASX באוסטרליה זינק 1.83%.
בטוקיו, מדד הניקיי הוסיף 2.28% וזאת לאחר שנשבר שיא חדש לשנת 2010 כאשר בוצעו פקודות קנייה בהיקף של 20.9 מיליון מניות טרם פתיחת המסחר.
אתמול, המניות בוול סטריט רשמו את הזינוק החד מזה שבועיים, כאשר שלל דו"חות חיוביים גררו את המדדים המובילים בסופו של דבר לעליות. חברת מיקרוסופט תומכת בחברות הטכנולוגיה לאחר שדיווחה אמש על הזינוק החד במכירות מזה שנתיים וחצי.
"הרווחים של מיקרוסופט חזרו והדגישו כי הביקוש למוצרי אלקטרוניקה במחצית השנייה עדיין חיובי" אמרה מוניקה יאנג, מנהלת השקעות ב'האמון אסט מנג'מנט' בהונג קונג. "מדובר בחיזוק לסנטימנט בבורסות אסיה מפני שזה עוצר את החששות המוקדמים לביקוש חלש במחצית השנייה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
