IBI בסיקור על עזריאלי: "מעצמת נדל"ן ישראלית", אופציה על החוזקה של הכלכלה המקומית
לפני כחודש ימים הונפקה עזריאלי קבוצה, אשר הוגדרה כהנפקה הגדולה ביותר בשוק ההון הישראלי מזה כמה שנים. מאז הנפקתה המתוקשרת עלתה מניית החברה ב-5.3% ונסחרת כעת במחיר של 85.74 שקל. בבית השקעות החלו היום לסקר את מניית החברה ונתנו מחיר יעד המשקף דיסקאונט של 7% ממחיר השוק.
ב-IBI אומרים כי חזון, ציונות, יוזמה ותעוזה לא קטנה של דוד עזריאלי ייצרו את היסודות להתפתחותה של קבוצת עזריאלי הכוללת כיום 11 קניונים, מבני משרדים, שליטה ( 61% ) בגרנית הכרמל, אחזקה של כ- 4.8% מבנק לאומי ושל כ- 20% מלאומי קארד.
חוץ מהחזקות ברשת קניונים הגדולה בישראל, לקבוצה אחזקה ריאלית בדמות גרנית הכרמל, אשר יחד עם החברות הבנות שלה פועלות בתחומי אנרגיה, צבע, מים ואיכות הסביבה, תשתיות וכימיקלים.
נוסף על פעילותה של גרנית בארץ היא פעילה גם בשוק הבינלאומי, בעיקר בתחומי איכות הסביבה, האנרגיה והצבע. גרנית הינה בעלת השליטה בסונול ,טמבור, סופרגז. החברות משרתות את כל הסקטורים הכלכליים הסיטונאים והקמעונאים.
לערכתו של אנליסט בכיר באי.בי.אי, שי ליפמן, יכולה להיווצר סינרגיה טובה בין תחומי הפעילות של גרנית (בעיקר סונול) לבין הפעילות בקניונים, אך זו עדיין לא באה לידי ביטוי באופן מורגש. אחזקה של 20% בלאומי קארד צפויה להערכתנו להרחיב את שיתוף הפעולה אל מול קבוצת הקניונים
ולייצר ערך נוסף.
"האחזקה של 4.8% במניות בנק לאומי היא אחזקה פיננסית טהורה, אשר לא נופתע אם תמומש במידה ויתחולל מאבק שליטה בבנק בתקופה הקרובה. מימוש אחזקה זו יגדיל עוד יותר את קופת המזומנים הדשנה של החברה".
לאחר ההנפקה הועשרה קופת הקבוצה בעוד כ- 2.5 מיליארד ₪, מה שמביא את הקבוצה להיות אחד הגורמים הנזילים ביותר בארץ ,אך באי.בי.אי תוהים מה יהיה היעוד העתידי של הכסף.
לבסוף מציינים בבית השקעות כי העובדה שהקבוצה הינה יציבה מאוד עם מינוף נמוך ובעלת הנהלה מקצועית וותיקה, מהווה בסיס להמשך התרחבות בפעילות הקבוצה ולמעבר חלק של דורות בחברה בשנים הקרובות. נותנים מחיר יעד של 95 שקל עם המלצה נייטרלית, " אנו רואים במניית הקבוצה כאחת היציבותבמדד ת"א 25 ,ואת הקבוצה כאופציה על חוזק הכלכלה הישראלית."
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
