מנסים שוב: הצעת חוק תנסה להכניס את חינוכית 23 לשידורי ה-DTT הדיגיטליים

האם 'חינוכית 23' יכלל במסגרת שידורי 'עידן פלוס'? 18 חברי כנסת טוענים: "החינוכית אינה נקלטת למי שאין כבלים או לוויין, למרות חשיבותה"
אלכסנדר כץ |

18 חברי כנסת חתומים על הצעת חוק שהוגשה שלשום, ומטרתה לכלול את הטלוויזיה החינוכית במסגרת מערך השידורים הדיגיטליים 'עידן פלוס', הידוע גם כשידורי ה-DTT. את ההצעה יזמו חברי הכנסת אלי אפללו, ציון פיניאן וניצן הורוביץ. חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מסדיר את הקמת מערך השידורים הדיגיטליים, שהחלו לפעול בשנה האחרונה בישראל. באמצעות רכישת ממיר, ניתן לקלוט ללא תשלום 5 ערוצים: ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 33, וערוץ הכנסת. מאז מתקיימים קרבות בין חברות הטלוויזיה הרב ערוציות לבין ערוצים שמעוניינים להיכלל בשירות, כגון ערוץ 9 דובר הרוסית, והטלוויזיה החינוכית בערוץ 23. ב-HOT וב-yes רוצים למנוע זליגה של ערוצים נוספים לחבילת ה-DTT, דבר שעשוי לפגוע בהן. רק בשבוע שעבר החליט האוצר להוציא מחוק ההסדרים את החבילה הצרה, שאמורה הייתה לחייב את חברות הטלוויזיה הרב ערוצית לספק ללקוחות גם חבילות בסיסיות בהרבה מאלו המסופקות כעת. התירוץ היה כי ה-DTT הוא למעשה חבילה צרה המספקת לצרכנים מספר ערוצי ברודקאסט וציבוריים. בהצעת החוק מצוין כי "שידורי הטלוויזיה הלימודית המשודרים בערוץ 23, אינם ניתנים לקליטה במשקי בית שלא מנויים לשירותי הכבלים או הלוויין, וזאת למרות חשיבותם הערכית והחינוכית. מאחר ששידורים אלה ממומנים מכספי משלמי המיסים, ולאור חשיבותם הערכית וחינוכית כאמור, ראוי לאפשר לכלל האזרחים במדינה לצפות בהם בחינם, בלי לחייבם לרכוש מנוי בחברת הכבלים או הלוויין". מגישי ההצעה ציינו כי "לפיכך, מוצע להוסיף לחבילת הערוצים המשודרים חינם באמצעות מערך תחנות השידור הספרתיות לקליטתם ולהפצתם של השידורים, את שידורי הטלוויזיה הלימודית". על ההצעה חתומים גם רוחמה אברהם-בלילא, יעקב אדרי, אריה ביבי, זאב בילסקי, יואל חסון, יוליה שמאלוב-ברקוביץ, גדעון עזרא, מגלי והבה, אילן גילאון, ישראל חסון, אריה אלדד, יוחנן פלסנר, מירי רגב, אורי אריאל ועמיר פרץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%

מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך

רן קידר |
נושאים בכתבה שי אהרונוביץ

הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.  

הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם

הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה

הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה  לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר. 



הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%

מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך

רן קידר |
נושאים בכתבה שי אהרונוביץ

הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.  

הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם

הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה

הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה  לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר. 



הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.