הרדמה מקומית

סיפור האנס במרמה מטריד מאוד * מעניין מה יעלה בגורל הרופא המרדים ממקסיקו. עד שכבר הגיע רופא מרדים אחד לישראל הנזקקת, אופס, עוצרים אותו * לאן נעלם כתב גלובס * ומה זכי רכיב יפיק ממעריב?
דבורית שרגל |

כותרות

אם הסולמות והחבלים התכולים ורודים לא ברורים:

ידיעות ,מעריב ,ישראל היום כותבים על חזרתה של טורקיה לחיינו בכותרותיהם. גם המרדים המרדים תופס מקום מרכזי.

בהארץ, אף אחת משתי הכותרות המרכזיות הללו לא קיימת.

בעניין הטורקי אני מסכימה (מופיעה רק ידיעה לקונית באתר). בעניין המרדים בשער, לא בטוח. מצד שני, ייתכן שיודעים שם יותר ממני על החקירה.

במעריב יש ידיעה קטנה בע' 4 המתייחסת לטורקיה ובידיעות ובישראל היום הוקדשה לה כפולת 2-3. מיותר.

המרדים המרדים

האם מישהו, חוץ ממני, מריח שנאת זרים קלה מסיפור המרדים המרדים?

כלומר, כאילו לא היו פה מספיק רופאים-פושעים? או לא יהיו?

(ורק אותי זה מצחיק שלעו"ד שלו קוראים ניל סיימון?)

אגב, אותו סיימון מכנה את ד"ר פארה "רווק צעיר שבא להתמחות".

הרווק הצעיר הוא בן 46 (כך בכל העיתונים לשם שינוי).

אישה בגילו, להזכירכם, היא רווקה זקנה.

כמקובל בעדה, בכרטיס שלו בג'יי דייט, המופיע בידיעות, כתוב שהוא בן 41.

על פי הארץ, המרדים עלה לישראל לפני כשנה וחצי.

על פי ידיעות ומעריב – "הוא ממקסיקו".

על פי ישראל היום הוא "נתין זר".

דודו, האנס במרמה

לא מבינה את סיפור האנס. אם השניים קיימו יחסי מין "דקות אחדות אחרי שנפגשו", איך הגברת יכולה הייתה לחשוב שצפוי פה "קשר רומנטי משמעותי"?

בעניין ההתחזות: טוען סבאר קשור שכולם קוראים לו דודו, כולל אשתו. אז מה העניין?

עוד טוען קאשור שהבחורה היא זו שהתחילה לדבר איתו, ו"הייתי אומר שהיא ממש התנפלה עלי".

המרצה המפוטר

האונ' העברית מסבירה למה ד"ר רן ברץ לא ילמד שם בשנה הבאה.

ולא, לא בטוח כלל שזה בגלל דעותיו הימניות:

"אין לו תקן אקדמי באוניברסיטה העברית והוא מועסק כעמית הוראה שהעסקתו מתחדשת בהתאם לצורכי ההוראה בפקולטה" .

הלל מתרגם: "האוניברסיטה אומרת שהיא בכלל לא הדיחה אותו, שכן כהרגלה בקודש, חלק גדול מסגל ההוראה והמחקר שלה מפוטר מדי שנה כדי שלא יהיה לו ותק, וכדי שניתן יהיה להיפטר ממנו בקלות כשרוצים, בלי לתת דין וחשבון למישהו".

המטה למאבק

בסחר בנשים קורא למשטרה לפתוח בחקירה נגד נמרודי ושוקן בגין פרסום מודעות מין.

מעריב יעבור דירה

חגי גולן ראיין את זכי רכיב, הבעלים של מעריב.

מתברר שהוא בא למעריב כדי להרוויח.

נו שיהיה במזל וברכה.

מעניין שגולן שאל אותו אם כבר התקשרו אליו פוליטיקאים (כן, והוא הפנה אותם לעופר).

איפה כתב גלובס?

אילן בן דב, בעל השליטה בפרטנר זכה בפיס שלשום: כל שער העיתון פלוס כפולת 2-3 פלוס ע' 8.

אפילו אין כתב החתום על התמליל שלו.

המון שטח פרסום יקר.

והכפולה הבאה:

ברשת

הצעת חוק פרטית מבקשת להטיל אחריות אתרים על תגובות פוגעניות.

ישחקו הנערים

סוף סוף אפשר להגיד "אני קורא פלייבוי בגלל המאמרים": החברה השיקה אתר אינטרנט חדש, במקביל לאתר המרכזי, שיתפרסמו בו, אאוץ', טקסטים בלבד.

והנה האתר: TheSmokingJacket. תיהנו.

הספרייה

הרשו לי להתלהב שוב מאגף הספרים באתר הארץ, ואולי אפילו להזכיר אותו מדי יום רביעי.

כל כך ידידותי, שקשה להאמין שנולד מתוך אתר הארץ.

שימו לב לטקסט של צבי בראל, הנפתח בקובלנה על טעויות הגהה.

לחם עבודה

גבי בר חיים עזבה את מעריב ועברה ל-7 לילות.

כך גם דפני ליסבונה, שעזבה את רייטינג.

ערוץ 10 ונטוויז'ן הציעו לישראל היום לרכוש את נענע10.

מה, הערוץ לא עומד על חשיבות אתר תומך?

רוני קורן דינר תערוך את מדור שיווק ופרסום בכלכליסט.

מרק נאצי

הסופ נאצי חזר לעבוד, ועשרות אנשים המתינו אתמול, בעיצומו של גל חום, שיפתח את הדוכן, כדי שיוכלו לשלקלק פנכת מרק רותחת.

(צח יוקד, מעריב וגם עדי גולד בידיעות).

צריך אדם להיות מאוד בטוח בעצמו כדי לפתוח מרקייה בתוך המרק הניו יורקי של 20 ביולי.

אתם חייבים לקרוא את החוקים. אלו המיועדים ללקוחות, ואלו המיועדים לתקשורת. זה בנאדם!

המרקאי המקורי, אל ינגה, מכר את הזכויות לפני כמה שנים, אבל זה לא מפריע לעומדים בתור.

בלוגלנד

הבלוג החדש של ערוץ 8.

אפשר גם להגיש דרכו הצעות.

מח' הגהה/עריכה/בידוק

צפון ודרום חברו יחדיו.

לפני פיזור

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.